מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב, מבקש לקדם רפורמה מנהלתית בדירקטוריונים, אשר מטרתה ניתוק הזיקה בין המערכת הפוליטית לבין הדירקטוריונים בחברות והעלאת רמת הניהול שלהן. מטרה ראויה ביותר, במיוחד כאשר בוחנים את ביצועי החברות הממשלתיות והציבוריות לעומת אלה המשתייכות למגזר הפרטי.
אכן, הגיעה העת להתייחס למשאבים הציבוריים באותה רצינות שבה מתייחסים למשאבים פרטיים, ולהבין, כי ניהול נכון ואיכותי של חברות השייכות לציבור יכול וצריך להפיק רווחים נאים, אשר יחזרו אל הקופה הציבורית.
אחד הצעדים שאותם מבקש יוגב לקדם במסגרת הרפורמה, כך פורסם, הוא קיצוץ בתגמול של ראשי הדירקטוריונים וביטול המשרה של יו"ר-פעיל בדירקטוריונים הממשלתיים, שבעבורה מתוגמל היו"ר בשכר מלא. זהו צעד תמוה, לאור הכוונה המוצהרת של מנהל הרשות להפוך את הדירקטוריונים למקצועיים ולאיכותיים יותר.
גישת הניהול המקובלת כיום בעולם המערבי היא, שעל חברי הדירקטוריון לפעול תוך חשיבה לטווח ארוך, ותוך הבאה בחשבון מגוון רחב של שיקולים מתחומים שונים. כל גוף עסקי, פרטי וציבורי, חייב להתנהל היום בשקיפות ובאחריות, ולדווח לציבור באופן רציף על השיקולים העומדים מאחורי קבלת ההחלטות הניהוליות שלו.
מדובר בעבודה, שכאשר היא מתבצעת כראוי, דורשת מכל חבר בדירקטוריון לקרוא וללמוד מדי שבוע מאות עמודים של חומר כתוב, שכרוכים בהשקעה של עשרות שעות בכל שבוע, כדי להכיר מקרוב מאות עובדות ונתונים, המשמשים כבסיס לדיונים ולהחלטות שאותן הם מקבלים.
התגמול המוענק לדירקטורים בחברות ציבוריות בעבור שירותיהם - כמה אלפי שקלים בודדים בחודש - מצביע על חוסר הבנה של חשיבות תפקידם, ונובע מתפיסה שגויה, שרובם פועלים כחותמת-גומי, המאשרת אוטומטית החלטות, בלי שיהיו בקיאים לעומק בסוגיות שבהן הם עוסקים.
נוסף לכך שתגמול נמוך מדי לדירקטורים בחברות ציבוריות ירחיק מהן אנשי-מקצוע איכותיים, משכילים ומצליחים, היכולים להתפרנס היטב, ולמעלה מכך, במגזר הפרטי, מניעת תגמול ראוי על שירות בדירקטוריונים ציבוריים משדר לחברי הדירקטוריון מסר, כי הם אינם אמורים להשקיע בתפקידם את מלוא הזמן הנדרש כדי ללמוד את הנושאים העומדים על הפרק, וכי אינם מתבקשים להעמיק בדיונים יתר על המידה.
אנשים רבים המצויים במרכז העשייה העסקית והחברתית בישראל, והנדרשים לפנות זמן למען השירות בדירקטוריון מלוח-זמנים עמוס בפעילות, אינם ממהרים לקבל את התפקיד, אלא אם הדבר משרת אינטרסים אחרים שלהם, שאינם דווקא לטובת הציבור (למשל, אינטרסים פוליטיים), מה שמנוגד לחלוטין למטרות הרפורמה שיוגב מבקש להעביר.
כאזרחי המדינה, האינטרס של כולנו הוא שלדירקטוריונים הציבוריים יגיעו יותר אנשים בעלי הצלחות מוכחות, הבקיאים בהלכות העולם העסקי; ואיננו יכולים לצפות שיעשו זאת ללא תמורה או בעבור תמורה סמלית בלבד. חשוב להבטיח, כי כישוריהם ויכולותיהם של כל מי שמשרתים בדירקטוריונים ציבוריים ייבחנו באופן מדוקדק, ויש לוודא כי קשריהם הפוליטיים והעסקיים יהיו שקופים וידועים, כדי שניתן יהיה לפקח על החלטותיהם ולהבטיח שהן נטולות פניות.
הכותבת חברה בדירקטוריון התעשייה האווירית