הבשורה על הגט שנתן השר יאיר לפיד לשותפו השר נפתלי בנט לא תפסה את העם בהפתעה. זה זמן רב שהמתיחות בין "יש עתיד" ל"בית היהודי" ניכרת לכול, וכעת הפך פירוק הברית החמה של החורף הקודם מדה-פקטו לדה-יורה. עיקר הסיקור התקשורתי התמקד כמו תמיד, בלפיד.
בנט חמק גם הפעם מהרדארים. כשחושבים על כך זה די אופייני: בעוד שיו"ר "יש עתיד" הפך לכליא-הברקים הלאומי ונתון תדיר לבחינה ביקורתית בזכוכית-מגדלת, אחיו לשעבר מצליח רוב הזמן לשמור על פרופיל נמוך ולהימנע מסיכונים. אם לפיד הוא בובת-וודו שכל ילד נועץ בה סיכה, בנט הוא מחבת טפלון שדבר לא דבק בו.
בכל הסקרים שנערכו מאז הבחירות בנט שומר על כוחו, וברובם גם מגדיל אותו. הפרדוקס הוא, שדווקא במפלגתו בנט לא נהנה מאהדה יתרה. בשנה שחלפה מאז גבר בפריימריז על זבולון אורלב (בקמפיין שהיה רחוק מלהיות מופת לניקיון כפיים) הצליח לעורר את חמתם של לא מעטים בממסד המפד"לניקי.
רבני הציונות הדתית, עסקני המוסדות הדתיים והפעילים בסניפים - רבים מהם מתקשים להתלהב מהאיש ומהתנהלותו. בסופו של יום, על אף הכיפה הסרוגה שלראשו (שגם היא לא תמיד הייתה שם), הוא מעולם לא היה אחד משלהם. אלה רק המנדטים שהוא שווה שמצליחים להחליק להם את התסכול בגרון, וממילא כבר עולה התיאוריה שבסוף בנט עוד עלול לנטוש לליכוד, אם יתקשה להפוך את הבית היהודי למפלגת שלטון.
מעניין להיזכר, כי עד לימים האחרונים של המו"מ הקואליציוני התקבל הרושם שדווקא בנט, ולא לפיד, ימונה לשר האוצר. רק דמיינו את בנט נחתך ונכתש עכשיו במטחנה שמקיזה כבר חודשים את דמו של לפיד. תחת זאת, נחת בנט בלשכת שר הכלכלה, ומאז לא נודע כי בא אל קרבו. הוא לא חדל אמנם להעלות סרטונים ליוטיוב שבהם הוא מנופף במלפפונים ומצייר תרשימים שונים על לוח מחיק, ועדיין קשה להיזכר במהלך משמעותי אחד שהוביל עד כה כשר הכלכלה (לבד משינוי שם המשרד מתמ"ת לכלכלה).
בסרטי היוטיוב הוא מרצה על מהפכות ורפורמות, אבל באף אחד מהפמפלטים המצולמים הללו לא התייחס לגל הפיטורים שפוקד את המשק ולמחירים שממשיכים לעלות. "הקוקטיילים באוסלו מעניינים את הציבור הרבה פחות ממחירי המזון", כתב דובר הבית היהודי בהודעת התגובה לדברי לפיד השבוע.
ברית לא טבעית
בכלל, "הקוקטיילים באוסלו" הם דימוי אהוב על בנט שמרבה להדביק אותם ליריביו משמאל בדרך-כלל תוך נחירת בוז. ספק אם דווקא הוא האיש שצריך לדבר בזלזול על קוקטיילים בחו"ל. בשבוע האחרון שהה בביקור באוסטרליה שאליה הגיע לאחר שהשתתף בכנס באינדונזיה. זמן קצר קודם לכן, שב בנט מנסיעה של שבוע לארצות-הברית, ולפני זה עוד הספיק לבקר פעם בהודו ופעם בסין.
לא בטוח שהוא מבכה את פירוק הברית עם לפיד, מן הסתם גם אין לו סיבה. לא רק בוחריו של לפיד ראו בעין עקומה את הברית הלא-קדושה ולא-טבעית בין שני האחים, גם בציונות הדתית קמו לה מקטרגים לא מעטים. ועדיין, אם לסכם, נראה שבנט הרוויח מהברית יותר מלפיד.
ראש הממשלה בנימין נתניהו רצה להשאיר את בנט מחוץ לממשלה, ואלמלא השותפות עם "יש עתיד" ייתכן מאוד שגם היה מצליח. בעוד שיש עתיד על 19 הח"כים שלה זכתה בשלל דל יחסית, הבית היהודי עם שבעה מנדטים פחות, זכתה בחמישה משרדי ממשלה ובוועדת הכספים. ואחרי כל זה השותפות בין בנט ללפיד אינה שונה מרוב הבריתות בחיים הפוליטיים: הן יפות לשעתן ודינן להיות זמניות.
הכותב הוא הכתב הפוליטי של ערוץ 10