אם לא יהיה שינוי יוצא דופן בתוכניות, יסיים אצטדיון ר"ג את תפקידו ההיסטורי כאצטדיון כדורגל בסוף העונה הנוכחית, יתכן אפילו שעוד לפני. יתכן כי יושכר לטובת הופעות, מופעים, חתונות וכיוצא בזה, אבל כדורגל לא ישחקו עליו, אפילו לא יתאמנו. עד לסוף העונה צפויים להיערך בו - אם בכלל - שלושה משחקים: שני משחקי חצי הגמר וגמר הגביע, אך גם זה לא בטוח בשל חוסר הוודאות לגבי זהות המשתתפות במשחקים. בעונה שעברה הועבר גמר הגביע בין הפועל ר"ג לקרית שמונה לאצטדיון בנתניה, בגלל צפי לקהל מועט שהיה מבזה את המעמד.
המטרה היא לחסוך את הוצאות האחזקה העצומות שלו, וגם להתקדם. האצטדיון שהוקם בחופזה ב-1950 לטובת משחקי המכביה השלישית, שאירח משחקים עתירי קהל כמשחק הנבחרת מול בריה"מ על כרטיס למשחקים האולימפיים ב-1956 או גמר גביע המדינה הזכור בין מכבי ת"א לבית"ר ירושלים ב-1976, ייסגר סופית. החומות סביבו נותרו כשהיו ב-1950, ואפילו היציע המערבי שהוקם ב-1984, נחשב כבר למיושן ולא פרקטי. סגירתו של אצטדיון ר"ג תחסוך להתאחדות כ-8% מההוצאות השנתיות שלה. עלות אחזקתו עמדה ב-2011, ע"פ דוח רשם העמותות, על 6.3 מיליון שקל.
***
מה התוכניות העתידיות לעשות עם המפגע הזה? ובכן, המטרה הסופית והגרנדיוזית - הריסת האצטדיון ובניית אצטדיון לאומי חדש ומודרני על חורבותיו - נותרה כשהיתה. אלא שפרנסי העיר, ראש העיר הקודם צבי בר ומחזיק תיק הספורט רמזי גבאי, שהיו חזק בעניין, כבר לא שם. באוקטובר נבחר ישראל זינגר לראשות עיריית ר"ג ורק בשבוע הבא אמור להיפגש איתו יו"ר ההתאחדות לכדורגל אבי לוזון בנושא.
למי שלא זוכר, לפני כשנתיים גובשה תוכנית עסקית להריסת האצטדיון הקיים והקמת אצטדיון לאומי בדיוק באותו מקום. בראש הפרויקט הוצב ניר פרצלינה (49), מי שהיה עד לפני קרוב ל-3 שנים מנכ"ל חברת היכלי הספורט של עיריית ת"א, והיה אחראי לשיפוץ המאסיבי של היכל הספורט ביד אליהו, והיום עומד בראש הקמת הארנה בירושלים. על פי התוכנית ההיא, האצטדיון החדש אמור להיות מקורה, יכיל בין 50 ל-55 אלף מקומות ישיבה ועלותו מוערכת ב-900 מיליון שקל. הפרויקט הגיע לשלב של "תחרות אדריכלים" שטרם הגיעה לסיומה. לפרויקט שותפים מנהל מקרקעי ישראל שעל חלק מאדמותיה עומד האצטדיון הנוכחי, עיריית ר"ג וההתאחדות לכדורגל, בלי שום מעורבות של הטוטו.
כבר עתה ברור כי ההתאחדות לכדורגל תישאר ללא אצטדיון לאומי לתקופה של שבע-שמונה שנים לפחות. בהתאחדות כבר הודיעו לאופ"א כי משחקי מוקדמות יורו 2016 יתקיימו בארבעה אצטדיונים: סמי עופר בחיפה, טדי בירושלים, האצטדיון בנתניה והמושבה בפתח תקווה, בהתאם לזהות היריבות. ור"ג? כל עוד יעמוד על תילו, הוא יעבור הסבה וישמש למופעים: בהסכם בין ההתאחדות לעיריית ר"ג קיים סעיף לפיו מתחלקים שני הצדדים בהכנסות שמייצר האצטדיון שלא מאירועי כדורגל, ואלו נכנסות לחשבון משותף. בהתאחדות מאשרים כי "הכנסות אלו משמשות מעת לעת לשיפוצים באצטדיון, החלפת כיסאות, שידרוג ושיפוץ חדרי הלבשה ועוד". להתאחדות יש חוזה חכירה עם עיריית ר"ג עד 2033, המחייב את שני הצדדים.
***
בהתאחדות לכדורגל נערכים לאפשרות כי ראש העיר זינגר ילך על מיני-תוכנית, פרויקט קטן יותר שיעלה 350 מיליון שקל ויימשך בין 3 ל-4 שנים. במקרה הזה ייהרסו היציעים המזרחיים, משרדי האצטדיון וחדרי ההלבשה הישנים, כר הדשא יקורב ליציע המערבי וסביבו ייבנה יציע היקפי מקורה שיכיל בין 35 ל-40 מושבים, אשר יצטרף ל-14 אלף מקומות הישיבה שיש ביציע המערבי. במקרה כזה ייבנו שטחי מסחר מתחת ליציע ההיקפי כשדרת חנויות נוספת של קניון איילון הצמוד, כדי לממן חלק מהפרויקט. בהתאחדות מאמינים כי עיריית ר"ג ואולי מועצת ההימורים ישתתפו כספית בפרויקט כזה.
מועצת ההימורים הודיעה בינתיים כי לא תשתתף בפרויקט, אבל תיתכן הפתעה מכיוון אחר: הבעלים הקנדי של מכבי ת"א, מיטש גולדהאר, הביע התעניינות ויהיה מוכן להשתתף בחלק מהמימון תמורת בעלות על חלק משטחי המסחר. נציגו, ג'ק אנגלידיס, כבר שוחח בעניין עם גורמים בעיריית ר"ג. לאור הניסיונות המאסיביים של אנשי מכבי ת"א למצוא פתרון מיידי לפוטנציאל הקהל הגדול של האלופה, שבלומפילד מתקשה להכיל, ולאור העובדה שגולדהאר לא עושה סימנים של מי שבא רק לסיבוב קצר בארץ הקודש - ייתכן שעל הגאולה של המפגע שעומד בלב ר"ג יהיה חתום דווקא מיליארדר קנדי, שעד לא מזמן הקשר בינו לבין כדורגל היה דמיוני.
