שר האוצר יאיר לפיד מפעיל לחצים כבדים על נגידת בנק ישראל קרנית פלוג להגדיל את קצב רכישות המט''ח, כך נודע ל"גלובס". לפיד, מודאג מאוד מסוגיית היחלשות המטבע האמריקאי אל מול השקל, שאף ירד אתמול מתחת לרף של 3.5 שקלים לדולר. "הוא מטריף אותם ללא הרף", אמר היום (ד') בכיר במשרד ל"גלובס".
עוד נודע, כי לפיד ניצל את ועידת ישראל לעסקים של "גלובס" שהתקיימה בתחילת השבוע כדי לשוחח בנושא עם נגיד בנק ישראל לשעבר פרופ' סטנלי פישר. "פישר אמר לשר שאין הרבה מה לעשות וכי יש לקוות שהאמריקאים יתחילו בקרוב את הנסיגה מה-3QE (TAPERING), מה שצפוי להקל על הדולר", מסר בכיר בלשכתו של לפיד.
כלכלן בכיר ששוחח אמש עם "גלובס" העריך כי פלוג צפויה להכריז בקרוב על הגדלת תוכנית הרכישות הסדירות של בנק ישראל, שכן לדבריו, אין לה כלים רבים נוספים כדי להתמודד עם המצב. יתרות המט''ח של בנק ישראל, נציין, כבר חצו את רף 80 מיליארד דולר. בתחילת אוקטובר 2013, הודיע הבנק כי במסגרת התוכנית לקיזוז השפעת הפקת הגז על שער החליפין הוא ירכוש במהלך 2014 כ-3.5 מיליארד דולר - זינוק של 67% לעומת היקף הרכישות המתוכנן ב-2013 שצפוי לעמוד על 2.1 מיליארד שקל. מדובר בכ-300 מיליון דולר לחודש. במחצית מאי 2013, הודיע הבנק על תוכנית רכישות מט''ח בשנים הבאות בעקבות חשש מפני "המחלה ההולנדית" והשפעתה על שער החליפין, וכתוצאה מכך על היצוא, התעסוקה והצמיחה.
השפעה זעירה
בבנק ישראל שורר שקט מוחלט בנושא, ולשאלת "גלובס" האם קיימת תוכנית מגירה לטיפול במשבר הדולר נמסר מדוברות הבנק: "אין תגובה". גורמים באוצר מסרו ל"גלובס" כי לבנק ישראל אין תוכנית שכזו. עם זאת, גורמים בבנק ציינו את חשיפת "גלובס" לפני כחצי שנה בדבר בקשת בנק ישראל מהאוצר להשוות את המיסוי שמשלמים משקיעים מקומיים וזרים על אגרות חוב ממשלתיות מסוג "שחר". כיום, ישראלים משלמים מס רווחי הון ותשלומים שקליים של 15% על השקעה באג"ח מסוג "שחר", בעוד שמשקיעים זרים נהנים מפטור ממס. באוצר התנגדו למהלך, אך בשבועות האחרונים, עקב פניות חוזרות מבנק ישראל, הם שוקלים זאת בחיוב. לפיד טרם הכריע בסוגיה.
בכיר באוצר התייחס לכך שבנק ישראל מייחס חשיבות כה גדולה לעניין ביטול הפטור כפתרון לייסוף החד של השקל אל מול הדולר, ואמר כי גם אם הפטור יבוטל - ההשפעה על הדולר-שקל תהיה יחסית זעירה. אלא, שגם בבנק ישראל וגם באוצר ישנם גורמים שסבורים שלא רק שאין מה לעשות בנוגע לערך המטבע האמריקאי, אלא שביחס לשקל מחירו סביר. "אם לוקחים בחשבון שיש עודף עצום בחשבון השוטף כי נכנס לכאן המון מט''ח, בעיקר בגלל השקעות ישירות זרות (FDI) , ושהמשק חזק ושיש גם גז - אני לא בטוח שדולר שנע בין 3 שקלים ל-4 שקלים הוא לא סביר", אמר בכיר באוצר.
בכיר בבנק ישראל הוסיף כי "הדולר נחלש מול כל המטבעות ולא רק מול השקל, ואם מסתכלים על השער הנומינלי האפקטיבי (סל המטבעות של שותפות הסחר העיקריות של ישראל - א.פ), שזה המשתנה שהכי משפיע מבחינת היצוא, אז מאז חודש מאי האחרון שבו בוצעה הפחתת ריבית מפתיעה - הוא כמעט שלא השתנה".
המצב הנוכחי בו הדולר ממשיך להידרדר ללא הפסקה מציב את שני המוסדות המופקדים על המדיניות הכלכלית - האוצר בתחום הפיסקאלי ובנק ישראל בהיבט המוניטרי - במבוכה. גם ראש הממשלה בנימין נתניהו לחץ בישיבת הממשלה האחרונה על פקידי האוצר לבחון שלא להעלות את העלאת מס החברות ב-1.5% שמתוכנן ב-1 בינואר, וצפוי להניב כ-900 מיליון שקל לקופת המדינה. ביטול העלאת מס החברות, נציין, צפוי להיטיב עם המגזר העסקי, ובכך לקזז את ההפסדים שנגרמים כתוצאה מירידת הדולר.