"קשה להסביר היום למה מכבידים על התקשורת האלקטרונית ונמנע מרגולציה על עיתונות ועל אינטרנט", כך אמר הערב המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט בכנס "ממשל תאגידי בחברות תקשורת ומדיה" שאורגן על ידי בית הספר למשפטים והמרכז לאחריות תאגידית במסלול האקדמי המכללה למנהל יחד עם עמותת הצלחה. לדבריו, "בדיונים על חוק הריכוזיות שאלו למה לא עושים את אותה רגולציה על האינטרנט, וקשה להסביר למה אנחנו לא מגבילים מגבלות על אתרי אינטרנט". לדבריו, "התשובה היא שאנחנו לא יודעים לעשות את זה".
בתשובתו לשאלה האם נכון להשית ממשל תאגידי על כלי התקשורת ולדרוש מהם למנות מועצות ציבוריות שיפקחו עליהם מתוכן, מתח ליכט ביקורת על המועצות הציבוריות הקיימות היום, גם בשוק השידורים. לדבריו, "לא הצלחנו למצוא את הדרך למנות במועצות הציבוריות, דירקטורים מטעם הציבור בעלי האיכות הגבוהה ביותר - המועצות הציבוריות לא הצלחנו להביא לכך שהם יביאו את הרמה הגבוהה ביותר.
"כל החוליים של ממשל תאגידי באים לידי ביטוי ברשות השידור - המינויים הבעייתיים. האם יש שם את המינויים הכי טובים ברשות השידור, כתוצאה מממשל תאגידי? מסופקני. בעיני זו אחת הסיבות למה שקורה היום ברשות השידור. זה לא ערבות להצלחה למוצר טוב יותר. ולא נדבר על הקשר לפוליטיקאים. אם אנחנו רוצים לראות מודל של רגולציה שמבוססת על ממשל תאגידי פנימי שנכשלה - זו רשות השידור. אולי הניתוק ויציאה לרגולציה חיצונית, היא הפתרון לרשות השידור".
לדבריו, "אנחנו מספרים לעצמנו סיפור שאנחנו עושים רגולציה כי התקשורת עושה שימוש במשאבי ציבור. לא הבנתי את הרציונל הזה - הוא לא משכנע ולא נכון יותר. ממשל תאגידי בא להגן על בעלי החברות, הוא לא בא להגן על אינטרס ציבורי. במקרה של התקשורת בעלי המניות לא מעניינים אותנו, הם מדאיגים אותנו. לכן ההשקה לדיני חברות אינה נכונה".
ליכט עסק גם בסוגיה הרגולציה הפיננסית. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו נפילה של גוף פיננסית - בחלק מהמקרים, בגלל הנזק שהקריסה תביא. בכל הכבוד בתחום התקשורת אנחנו עדיין לא שם, למרות שעל ערוץ 10 אנחנו עושים הכל כדי להציל, אבל לא צריך להציל בכוח כלי תקשורת כמו עיתון או תחנת רדיו. בעולם התוכן אנחנו לא רוצים להתערב, אנחנו רוצים לשמור על העצמאות להגן על חופש הביטוי, אין לגיטימציה להתערב בתחום התוכן. ברגע שאנחנו עושים רגולציה אנחנו בסוף צריכים להגיע לכנסת, זה אומר שאנחנו מגדילים את החיכוך עם הרגולטור ופה יש קונפליקט מתמשך. כלי התקשורת קובעים את עתידם הפוליטי של מי שמפקחים עליהם. החיכוך בין שני הכוחות לא תמיד פולט אנרגיה טובה, כשאנחנו דוחקים את הרגולציה אל הכנסת, זה מוצא אחרון. ראינו את זה בחוק הריכוזיות, כשחלק ניכר מחברי הכנסת הגיעו מתחום התקשורת ועמדתי האישית שצריך לצמצם את החיכוך הזה כמה שאפשר - גם אם זה אומר לא לעשות רגולציה".
לדבריו יש מקום לבחון רגולציה עצמית של כלי התקשורת אם כי, "הנסיונות שעשינו לרגולציה עצמית, לא הצליחו. אולי זה עניין תרבותי".