כ-3 שבועות לאחר ששופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב מיכל אגמון-גונן פסלה את הסדר הנושים של חברת בורגראנץ' ומתחה ביקורת על ההסדר, יוצאים כונס הנכסים של החברה, עו"ד שלמה נס, והמפרקים, עו"ד שאול ברגרזון ורו"ח אלי שפלר, נגד החלטת השופטת ומבקשים מבית המשפט העליון לבטלה.
"בקשת רשות ערעור זו מוגשת בלב כבד ומתוך תחושות קשות כנגד החלטת בית המשפט, המגמתיות הנובעת ממנה והדרך שבה התקבלה ההחלטה", נכתב בבקשת הערעור שהוגשה בסוף השבוע שעבר לבית המשפט העליון. "לאור ההד התקשורתי שניתן להחלטה והחשיפה התקשורתית הניכרת והמודגשת של ההחלטה ושפיכת דמם בתקשורת של בעלי התפקיד על לא עוול בכפם, תוך פגיעה קשה בשמם הטוב, ביושרתם המקצועית ובמוניטין שרכשו בעמל רב במשך עשרות שנים, לא היה מנוס מהגשת בקשת ערעור זו ולעתור לבית המשפט, שינקה את שמם שהושחר על-ידי בית משפט באופן בלתי צודק ובלתי ראוי בעליל".
בהחלטתה קבעה השופטת אגמון-גונן כי יש פגמים המצדיקים את דחיית הסדר הנושים, בין השאר משום שהצעת ההסדר השנייה מיטיבה עם חברת פז, שהייתה בעלת רשת ההמבורגרים עד 2006, לעומת הצעת ההסדר הראשונה, וכן משום שהמפרקים לא שלחו זימון אישי לכל נושה אלא פירסמו הזמנה לאסיפת נושים בעיתונים, ומשום שאיפשרו לנושים להצביע באמצעות כתב הצבעה.
השופטת קבעה כי בעלי התפקיד הצניעו פרטים המצביעים על תוכן ההסדר האמיתי, והציגו את ההסדר השני כ"משופר" ביחס להסדר הראשון, בעוד שלדעתה אילו ההסדר היה מוצג כראוי לנושים, לא היה לו רוב מספיק.
בערעור כותבים בעלי התפקיד כי "הצעת ההסדר השנייה אינה משפרת את מצבה של פז לעומת ההסדר הראשון, אלא להיפך, ובוודאי שאינה מרעה את מצב הנושים הרגילים, אלא להיפך".
באשר למעמדה של פז בהסדר, מסבירים בעלי התפקיד כי פז טענה כי היא נושה מובטחת מכוח שיעבודים שנרשמו לטובתה, בגין חוב בסך של 13.5 מיליון שקל, וכי כדי לבחון את התנהלותה של פז הם חקרו גורמים שונים, לרבות בעל השליטה בפז צדיק בינו, ואולם השאלות בנוגע למעמדה של פז כנושה מובטחת או כנושה דחויה נותרו בעינן. כדי למנוע הליכים משפטיים ארוכים מול פז ולאפשר חלוקת כספים לטובת הנושים הרגילים, הוחל במשא-ומתן עם פז כדי שתוותר על חלק מחובה, ואכן בעמל רב הושגה ההסכמה עם פז.
עוד צוין בערעור כי פז הייתה אמורה לקבל על-פי ההסדר השני סכום של 8.64 מיליון שקל, לעומת סכום שבין 9.3-9.6 מיליון שקל לפי ההסדר הראשון, ואילו הנושים הרגילים היו אמורים לקבל 7.36 מיליון שקל, לעומת 6.6-6.85 מיליון שקל בלבד לפי ההסדר הראשון.
"המדובר בשיפור משמעותי בסך מאות אלפי שקלים בשיעור ההחזר הצפוי לנושים הרגילים. כיצד ניתן לומר כי מצבה של פז השתפר או שמצב הנושים הרגילים הורע?!", שואלים בעלי התפקיד.
לטענתם, בהסדר השני נעשה גם שיפור בתנאי התשלום וגם בהשוואת התנאים בין פז לנושים הרגילים, למרות טענת פז להיותה נושה מובטחת.
באשר להודעה לנושים שהתפרסמה בעיתונות, טוענים בעלי התפקיד כי הם פעלו בהתאם להוראות תקנות החברות ובהתאם להנחיות מפורשות של בית המשפט. "כיצד ניתן לקבוע כי בעל תפקיד שאיפשר לנושים להצביע על-פי זכותם החוקית באמצעות משלוח כתב הצבעה מתנהל באופן פגום?", הם טוענים, ומוסיפים כי הנושים קיבלו את מלוא המידע והמסמכים ונחשפו לשיקולים שבגינם נפסלה הצעת ההסדר הראשונה.
גם באסיפת הנושים, ואף שלא התייצב כל נושה מעבר לנושים הנדחים, הוסבר לנושים מדוע בהסדר הוצע שפז תקבל חלק מהכספים כנושה רגילה. "לא ניתן לכפות על נושים לבוא ולהשתתף באסיפת או להצביע בעל-כורחם", כותבים בעלי התפקיד, ובפרט כאשר "לא מדובר בנושים שאינם יודעים לבדוק ולשאול את השאלות המתאימות ולנתח את הנתונים כדי לקבל החלטה מושכלת.
"מדובר בנושים כמו החברות אסם, סנו, החברה המרכזית להפצת משקאות, משרד עו"ד אגמון ושות' ובנק אוצר החייל שראו לנכון להשתתף בהצבעה באמצעות כתב הצבעה ולתמוך באישור ההסדר".
בעלי התפקיד טוענים כי "החלטת בית המשפט פוגעת באוטונומיה של הנושים ומתערבת בשיקול-דעתם ללא כל הצדקה".
"כל פעולות בעלי התפקיד בתיק דנן נעשו בשקיפות, בתום-לב ובנאמנות מקצועית למען כלל ציבור הנושים, ולא הייתה כל הצדקה להטלת דופי בבעלי התפקיד כפי שנעשה בהחלטת בית המשפט", טוענים בעלי התפקיד, "ואף אם נפלו טעויות באיזה מפעולותיהם היה מקום לבררן בפני בית המשפט בטרם יסיק מסקנות קשות ויביא לפרוץ מחול שדים באמצעי התקשורת", נכתב בערעור. (רע"א 8404/13).