איש העסקים הישראלי, דן גרטלר, שעשה את הונו בהשקעה במכרות יהלומים ונחושת בקונגו, נתפס במכס כשחזר מקונגו במטוסו הפרטי, כאשר בידיו - ובידי 5 נוסעים נוספים ששבו איתו ארצה - 6 מעטפות חומות זהות, המכילות 20 אלף דולר במזומן כל אחת.
בבדיקה שנערכה במכס נתב"ג עלה חשד כי הכספים, שמקורם אחד, פוצלו בין הנוסעים, על מנת להימנע מחובת הדיווח על הכנסת כספים מעל 100 אלף שקלים לישראל.
לאחר בירור שנערך בוועדה להטלת עיצום כספי של המכס, הוחלט השבוע להטיל על גרטלר, מייסד ונשיא דן גרטלר אינטרנשיונל גרופ (DGI), העומד גם בראש החברה המשפחתית פלורט שרשומה בגיברלטר, עיצום כספי בסך 8,000 שקל.
זאת, לאחר שבידיו ובידי עוזרו יוסף רוזנברג נתפסו כ-40 אלף דולר, כאשר כל הסכום יוחס לגרטלר בלבד, ואף הוא הודה כי הכסף שייך לו. הוועדה קבעה כי מדובר בפעם ראשונה ובחריגה מינורית, ולכן אין צורך להטיל עיצום כספי גבוה על גרטלר.
באשר לנוסעים האחרים החליטה הוועדה לא להטיל עיצום כספי, מחמת הספק, כיוון ש"לא נמצא בפניה חומר ראייתי מספק לביסוס טענת הפיצול". נוסעים אלה אף קיבלו את הכספים בחזרה לידיהם.
לטענת אחד הגורמים המכירים את התיק, "זה שהיה מעטפות זה אולי נשמע כמו סיפור, אבל אין כאן שום סיפור. לכל אחד היה כסף ממקור לגיטימי שלו, והרשות קיבלה את ההסברים שסיפקו. מדובר בהליך מינהלי, שאין צורך להפוך אותו למה שהוא אינו".
גרטלר חי על קו בני-ברק-קונגו. כמעט מדי שבוע ממריא במטוס פרטי חכור למסעות עסקים בחו"ל, אך גם חוזר לביתו בבני-ברק ומבלה את השבתות במחיצת אשתו ענת ותשעת ילדיהם.
בדרך-כלל עוברים גרטלר ונוסעיו במסלול הירוק בנתב"ג, שהכניסה דרכו מהווה הצהרה כי הינם פטורים מדיווח על כספים שיש בידיהם או רכישות שביצעו בחו"ל, כיוון שהן מתחת לרף הדיווח המתחייב על-פי חוק.
כך עשה גרטלר גם ביום 15.11.2013, אז נכנס איש העסקים, יחד עם יוסף רוזנברג, אהרון יוסף כהן, יעקב יוסף בטלמן, מנחם לוינשטיין ומשה קובלסקי דרך טרקלין מצדה שבנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שחזר במטוסו הפרטי לארץ מקונגו. ששת הנוסעים ביקשו לעבור במסלול הירוק, אך במכס הוחלט לערוך בדיקה של חפציהם.
בבדיקה שנערכה על -די פקידי המכס התברר כי ברשות כל אחד מן הנוסעים מעטפה חומה, זהה למראה, כשבתוכה סך זהה של 20 אלף דולר - סכום הנמוך במעט מחובת הדיווח העומדת על סך של 100 אלף שקל.
בנסיבות אלה התעורר בלב פקידי המכס חשד לפיצול מלאכותי של הכספים בין הנוסעים, כדי לא לעבור את סף הדיווח הנדרש על-פי חוק איסור הלבנת הון.
הכספים נתפסו על-ידי רשות המסים, ובית המשפט, לבקשת המכס, הורה על החזקתם עד לבירור מקורם, עד ל-3 לדצמבר. בהמשך, נערכו לכל הנוסעים בירורים נפרדים בפני הוועדה להטלת עיצום כספי של אגף המכס, ואלה מסרו את גרסאותיהם להימצאות הכספים בידם.
בין היתר, חלק מהנוסעים, רבנים שהיו על הטיסה, הסבירו כי קיבלו את הכסף כ"מתנה מראש הישיבה בקונגו, הרב שלמה בן-טולילה, בתמורה לייעוץ בניהול והקמת הישיבה בקונגו; חלק מן הנוסעים מסרו כי ה"מתנה" ניתנה לשימושם האישי;. נוסעים אחרים טענו כי מדובר בכספים שהועברו אליהם בגין עסקאות שביצעו עבור צדדים אחרים ואף הציגו חשבוניות.
במהלך הבדיקה הבהירו רוב הנוסעים כי היו מודעים לחובת הדיווח וסף הדיווח, וידעו כי לא מוטלת עליהם חובה לדווח על סך של 20 אלף שקל.
יצוין כי בטיסה היה נוסע שביעי, שנשא בתיקו 8,000 דולר במזומן, אולם נגדו לא נפתח כלל הליך מינהלי.
מדי שנה מפרסמת רשות המסים מפרסמת את קובץ החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי על מפרי דיווח שלא דיווחו למכס על הכנסת כספים והוצאתם, בהעברה פיזית במעברי הגבול או באמצעות הדואר.
בדוח האחרון שפורסם ביוני השנה, בנוגע למחצית השנייה ל-2011, צוין כי סך העיצום הכספי שהוטל על 18 מפרים שהכניסו כספים לארץ ללא דיווח, עמד על כ-3 מיליון שקל, כשסכום העיצום הגבוה ביותר הוטל על איש העסקים, שלמה אליהו, בסך 2.8 מיליון שקל. זאת, לאחר שהתבקש להסביר 39 מקרים בהם לא דיווח על הוצאה מישראל והכנסה לישראל של המחאות בנקאיות, בהיקף של כ-92.5 מיליון שקל.
אליהו הודה בפני הוועדה כי הפר את חובת הדיווח ב-30 מקרים. הקנס הוטל עליו על רקע הודאתו כי הוציא כספים מישראל בהמחאות בנקאיות על גופו לצורך הימורים חוקיים בלונדון, וזאת לאחר שהעניין נחשף גם במסגרת חקירת הלבנת הון שהתנהלה נגדו בעניין.
רק בן 40, ושווה מעל 2 מיליארד דולר
דן גרטלר, היהלומן הצעיר (רק השנה חגג 40), והלא כל-כך אלמוני (לפחות הודות לתחקיר עדכני של "בלומברג" שנעשה אודותיו), מתרחק מהתקשורת כמו מאש, אבל איכשהו שמו תמיד עולה בהקשר של עסקות ענק או פרשיות מעט מוזרות כמו זו הנוכחית. כך או אחרת, סיפור חייו של גרטלר והאופן שבו בנה את עצמו יכולות להוות בסיס לטלנובלה, Made in Israel.
גרטלר הוא נצר למשפחת היהלומנים אולי הכי ישראלית שיש. סבו, משה שניצר ז"ל, הוא זה שייסד את בורסת היהלומים הישראלית ושימש כנשיאה במשך שנים רבות. אמו של גרטלר, חנה (בתו של שניצר), הייתה בעברה בעלת תחנת הרדיו FM99 שנמכרה יותר מאוחר לארקדי גאידמק. אביו, אשר, ממשיך להיות פעיל בעסקי המשפחה ואילו דודו (אח של אמו), הוא שמואל שניצר, נשיאה הנוכחי של בורסת היהלומים הישראלית.
גרטלר, שחזר בתשובה לאחר שחרורו מצה"ל, לא ממש המשיך את דרכם של סבו ודודו, אך נותר מחובר לתעשיית היהלומים העולמית, ולתעשיית הכרייה בכלל. זו הפכה למקור עושרו הענק ולהיותו אחד מעשירי ישראל.
לפי הדירוג האחרון של המגזין "פורבס", האיש הצעיר שווה 2.2 מיליארד דולר. בארץ מתגורר גרטלר עם משפחתו בבני-ברק.
שליטה על הכרייה בקונגו
גרטלר החל את דרכו העצמאית דווקא באפריקה הרחוקה. כשהיה בן 23, הגיע לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (זאיר לשעבר) בחיפוש אחר יהלומי גלם, ודי מהר הפך למקורבו של ג'וזף קבילה, אז רמטכ"ל צבא קונגו, שמאוחר יותר הפך לנשיא המדינה, ועדיין מכהן בתפקידו זה. ידידות זו סייעה לו לקבל רישיונות כרייה - ולא רק של יהלומים אלא גם של ברזל, זהב, קובלט ונחושת - ולהפוך למעשה לאחד האנשים שמשפיעים באופן משמעותי על כלכלת קונגו.
כל-כך משפיע, שבדצמבר אשתקד, מגזין "בלומברג" האמריקאי הקדיש לו כתבת תחקיר מעמיקה, שכותרתה הייתה "גרטלר בוזז את קונגו על חשבון תושביה". כתב המגזין, שזכה ללוות את גרטלר במהלך עבודתו ביבשת השחורה, תיאר כיצד "המיליארדר הישראלי, שלבוש בחליפה שחורה של בית אופנה יוקרתי צרפתי, ציציות, טלית וכיפה שחורה", מתפעל מאחד ממכרות מתכת הקובלט שבבעלותו - מכרה אחד מיני רבים שלו, שלמעשה אחראים לכמעט עשירית מתפוקת הקובלט העולמית - נתון הממחיש את השפעתו הניכרת של גרטלר על תעשיית הכרייה העולמית.
"גרטלר בוזז למעשה את קונגו על חשבון תושביה", אמר ל"בלומברג" ז'אן-פייר מיוטבה, ראש קבוצת ארגונים לא-ממשלתיים, שעוקבת אחרי תעשיית הכרייה במחוז קטנגה שבקונגו, שבו מרוכז רוב הנחושת של המדינה. "יש לו קשרים פוליטיים, ולכן חברות ממלכתיות מוכרות לו מכרות במחירים נמוכים, והוא מוכר אותם הלאה ברווחים אדירים. כך הוא הפך למיליארדר". גרטלר השיב לטענה זו כי "השקרים זועקים לשמיים".
דוגמה אחת לעושר הרב של גרטלר ניתן למצוא באקזיט האחרון שלו, שנודע לציבור רגע לאחר אותו תחקיר. גרטלר מכר את יתרת החזקותיו (49.5%) בחברה ששמה Camrose Resources, בעלת רישיונות כרייה של נחושת וקובלט במכרות מהגדולים בקונגו, תמורת 550 מיליון דולר לשותפתו, ENRC הבריטית, שאחד מבעליה הוא המיליארדר היהודי, אלכסנדר משקביץ' . זו רכשה שנתיים מוקדם יותר 50.5% מ-Camrose תמורת 175 מיליון דולר, וכך סידרה לגרטלר אקזיט כולל של 725 מיליון דולר.
"מההתחלה הוא הלך בדרך שלו", אמר עליו דודו, שמואל, ל"בלומברג". "לבחור יש אומץ. זה הדבר הבסיסי ביותר בו".
שאלות ותשובות
- מדוע קיימת חובת דיווח על הכנסה של כספים לישראל?
העברת כספים דרך מעבר גבול הינה אחד מדפוסי הפעולה המוכרים ביותר בתחום הלבנת הון. לפיכך, אימץ המחוקק הישראלי, בדומה למדינות נוספות, את המלצות ארגון ה-FATF (כוח המשימה הפיננסי הבינלאומי למלחמה בהלבנת ההון), וקבע את חובת הדיווח ודרכי הדיווח על הכנסה של כספים לישראל והוצאה של כספים מישראל.
- על איזה סכום צריך לדווח?
לפי החוק, על כל אדם הנכנס לישראל או יוצא ממנה, כשעמו סכומי כסף - מזומנים, בין במטבע ישראלי ובין במטבע זר, המחאות בנקאיות והמחאות נוסעים - העולים על 100 אלף שקל, וכן על המכניס או המוציא כספים העולים על סכום זה, בדואר או בדרך אחרת - חלה חובת הדיווח.
- מה העונש על הפרת חובת הדיווח?
חוק איסור הלבנת הון קובע מדרג אכיפה לעניין הפרת חובת הדיווח וביצוע עבירות הלבנת הון, בהתאם לחומרת הנסיבות בהן התרחשה ההפרה, תוך הבחנה בין אכיפה פלילית לאכיפה מינהלית.
במישור פלילי - במקרים חמורים בהם בוצעה פעולה ב"רכוש אסור" על-פי החוק, במטרה להסתיר את מקורו של הכסף, או במקרים בהם בוצעה פעולה ב"רכוש" במטרה לשבש את הדיווח - מדובר בעבירה פלילית שעונש המאסר עליה יכול להגיע ל-10 שנים או קנס בגובה פי 20 מהקנס הקבוע בחוק; במקרים בהם לא התקיים היסוד הנפשי המחמיר של "מטרה", קובע החוק סנקציה של 6 חודשי מאסר או קנס שקבוע בחוק העונשין, או פי 10 מהסכום שלא דווח עליו, לפי הסכום הגבוה.
- מה העונש על הפרת חובת הדיווח במישור המינהלי?
במקרה של אכיפה מינהלית - מקרים שבהם מתגלות נסיבות שמבחינה עובדתית עולות כדי הפרת החוק, אך אינן עולות לכדי פלילים - מוסמכת ועדה להטלת עיצום כספי להטיל עיצום כספי על מפר הדיווח. פעולת הוועדה הינה באחריות המכס ונציג המכס עומד בראשה. הוועדה להטלת עיצום כספי דנה במקרה הפרת הדיווח תוך 10 ימים מתפיסת הכספים והיא מאפשרת למפר הדיווח לטעון את טענותיו. שיעור העיצום הכספי שבסמכות הוועדה להטיל הוא בסכום מינימלי של מחצית הקנס הקבוע בחוק העונשין ועד סכום מקסימלי של פי 5 מהסכום שלא דווח עליו. עם זאת, בהתאם לנסיבות העניין או נסיבותיו האישיות של המפר, רשאית הוועדה לחרוג מסכום זה לחומרא או לקולא.