גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההומואים חוזרים לארון

הודו חוזרת להפליל חד-מיניות, וזאת לאחר שהתירה אותה

בסוף השבוע שעבר הונחה השאלה ההומוסקסואלית על שולחנה של הודו באופן לא צפוי. בית המשפט העליון החזיר על מכונו איסור בן 150 שנה. הפסיקה היכתה את התקשורת ההודית בתדהמה. כרגיל בארץ ענקית ומגוונת כזאת קשה לדעת כמה הודים ידעו, או התעניינו, ומה חשבו.

ההודים כיום נוטים להיות שמרנים מאוד. אפילו בסרטי בוליווד נוטפי הארוטיקה אין נשיקות מפורשות. הודים אומרים (זה נשמע הרבה יותר טוב באנגלית), ש"בהודו מותר להשתין (piss) ברחוב, אבל אסור להתנשק (kiss) ברחוב". במקלחות של מכוני כושר, גברים הודים מתפשטים ומתלבשים מתחת למגבות הדוקות, אפילו מבלי להידרש (במקלחות במפרץ הפרסי יש שלטים מפורשים, האוסרים על התערטלות מתחת למותניים).

ההומוסקסואל היחיד שהודי ממוצע רואה בחייו, לפחות ביודעין, נקרא בסלנג "היג'רה": גברים טראנס-מגדריים, הנראים במקומות פומביים, ונחשבים לחלק מן ההוויה. אחדים מופיעים באיפור מלא בצמתים סואנים, ותובעים נדבות, לפעמים באיומים ובגידופים. קטן הסיכוי שהודי ממוצע יידע על זהותו ההומוסקסואלית של אדם קרוב אליו. בחברה הזו אין יוצאים מן הארון. ממילא, הודי מן המניין מזהה הומוסקסואליות עם החצנה בוטה, עם ויתור על זהות גברית, עם התנהגות לא חברתית.

אבל הודו מגיחה, כידוע לכל חובב של תרחישים עתידניים. היא נועדה להיות מעצמת על, השוק הענקי שלה צומח במהירות גדולה בהרבה מזו של סין, רוחות של שינוי נושבות בה זה 20 שנה. לפני 4 שנים בא תורה של ההומוסקסואליות לחזור ולהיבחן. בית המשפט הגבוה של דלהי (דרגה אחת מתחת לבית המשפט העליון) פסק נגד חוק בריטי בן 150 שנה, שהטיל מאסר עולם על "מעשה סדום". הוא ידוע כ"סעיף 377" בחוק הפלילי.

ארגונים פרטיים, בדרך כלל עם רקע דתי, ערערו על הפסיקה בפני בית המשפט העליון. לפני שבוע הדהים העליון כמעט את כל שומעיו: הוא קיבל את הערעור, ומצא שאין כל פגם חוקתי באיסור הבריטי.

כל זה מעניין למדי לא רק מצד המאבק הרב-יבשתי נגד הומופוביה, כי אם גם מצד הוויכוח בארץ, ובמקומות אחרים, על עודף האקטיביות של בתי משפט והתערבותם בתהליך החקיקה. ב-2009, בית המשפט הגבוה של דלהי החליף בעצם את המחוקק. זה האחרון, לא בית המשפט, היה צריך לבטל את הפללת ההומוסקסואליות. זה מה שעשה המחוקק הישראלי לפני 25 שנה.

התערבות בית המשפט הקלה על המחוקק. לפעמים, לאספות מחוקקות אין הכוח, אין האומץ ואין החשק להתערב להגנת זכויותיהם של מיעוטים. מיעוטים, מה לעשות, נוטים תמיד להיות במיעוט, בייחוד בזמן בחירות.

ראינו הרבה ארצות שסירבו לשנות את החוק הפלילי שלהן, אבל עדיין לא ראינו את הגלגל חוזר ומתהפך. אפילו רוסיה לא חזרה והפלילה את עצם היחסים ההומוסקסואליים, אלא רק את "החצנתם". זאת אומרת, שוטרים אינם רשאים לפרוץ אל חדר המיטות, ולכבול באזיקים. בהודו, לפחות להלכה, שוטרים יכולים גם יכולים, אם כי צריך להגיד ש-"377" הוחל רק 200 פעם ב-150 שנות קיומו.

מדוע הם הופכים למפלצות?

סקס מכל מיני סוגים מעסיק את ההודים בימים האלה. השבוע מלאה שנה לאונס הקבוצתי באוטובוס בדלהי, שבו עונתה אישה צעירה למוות. מאז, שינוי ניכר חל לפחות באופן שבו מעשי אונס מדווחים בתקשורת. הם עדיין רבים מאוד, אכזריים מאוד ובלתי מובנים מאוד (גבר נשוי בן 30 נכנס לדירת שכניו ואנס תינוקת בת 4 חודשים), אבל הם אינם נדחקים עוד אל שולי התודעה.

זה טוב, אבל אין כאן תשובה על עצם השאלה מדוע גברים ללא נטיות פליליות ידועות, וללא רקורד של אלימות, הופכים למפלצות כאשר הם מתמודדים עם דחפים מיניים. תשובה חלקית אחת היא שמעטה דק מאוד של צניעות ושל התחסדות מכסה על החברה ההודית. כמו רוב המכניזמים של דיכוי חברתי, הוא מתקשה להגן עליה מפני יצריה.

קשה לדעת עד כמה המעטה הזה טבעי, או שהוא בא בירושה מן הבריטים, ולפני הבריטים משלטון מוסלמי בן 300 שנה (לפחות בצפון הודו). רבבות צליינים הינדואיים, הנוהרים מכל רחבי הודו אל מקדש השמש העתיק בקונארק, עושים כן לרגל אמונתם, כנראה לא מתוך העדפות אסתטיות או עניין אמנותי.

קירות המקדש הענקי חרותים בסצינות מין נועזות: אורגיות הטרוסקסואליות, מין בין שתי נשים, מין אוראלי, אישה וכלב, מין בין בעלי חיים. אמנם אין שם, עד כמה שהצלחתי לברר, הומוסקסואליות. אפשר שהטאבו הזה אמנם היה קיים, אפילו כאשר מעט מאוד עכבות הדריכו את אמני קונארק ואת המלך המהולל מן המאה ה-13 ששילם את שכרם. אבל כל השאר שם הוא בחזקת פורנוגרפיה קשה מאוד.

אין אצלם דבר כזה

יש שפע של דוגמאות אנקדוטיות לשיעורים הרבה יותר גדולים של מתירנות מינית, לפחות אצל המעמד השליט. למשל, המעשה במהרג'ה שהיה צועד בראש תהלוכה שנתית בחוצות בירתו, עירום כביום היוולדו, בזיקפה מלאה. הוא לא עשה כן, על-פי הידוע, כדי לפגוע ברגשותיהם של נתיניו, אלא כדי לבטא את חיבתו כלפיהם.

"הינדואיזם והומופוביה אינם מתיישבים", כותב מומחה למיתולוגיה הינדואית באחד העיתונים. שמרנים משיבים על זה, שהומוסקסואליות היא "המצאה מערבית". זה בדיוק מה שאומרים אפריקאים, להצדקת החוקים הדרקוניים נגד מין בין גברים באוגנדה, או בניגריה. "אצלנו אין אנשים כאלה", אמר נשיא איראן מחמוד אחמדיניג'אד במלך הרצאתו באוניברסיטת קולומביה, ניו-יורק, לפני 6 שנים. צחוק רם ולועג בקע מן האולם.

בשביל הודו, כל העניין הזה אינו אלא הסחת דעת, אבל הוא גם תזכורת. עוד מעט, בתוך 4 חודשים, יהיו בה בחירות. לימין הדתי ההינדואי יש סיכוי סביר מאוד לנצח, תחת המנהיג הרדיקלי ביותר מאז ומעולם. יש יסוד לחשוש שתהיה בה פחות דמוקרטיה, בוודאי פחות ליברליות. בית המשפט העליון הזכיר לה עד כמה חרויותיה תלויות בבית משפט, שאינו מוכן להגן עליה מפני פוליטיקאים. היום הומוסקסואלים, מי יודע מי מחר.

עוד כתבות

סניף של רשת מקדונלד’ס / צילום: Shutterstock

גם מקדונלד'ס מעלה מחירים: כמה תשלמו על ארוחת ביג מק?

רשת המזון המהיר הודיעה על העלאת מחירים במוצרי הדגל ובארוחות הקלאסיות, בהמשך לגל ההתייקרויות במשק ● ארוחת הילדים במקדונלד'ס תעלה מעתה 32 שקל במקום 31, הביג מק המסורתי יעלה ב15% מ־20 ל־23 שקל, והמק רויאל יעלה מ־36 ל־40 שקל

היועצת המשפטית לכנסת, עו''ד שגית אפיק / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

הייעוץ המשפטי ממליץ לפצל כשני שלישים מחוק ההסדרים; מה יישאר בחוץ?

רפורמת החלב, הבנקים הקטנים ומס הקרקעות – בחוץ: היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, ממליצה להוציא מהמסלול המהיר של חקיקת התקציב כשני שלישים מסעיפי חוק ההסדרים ולקדם אותם בחקיקה רגילה ● באוצר מודאגים מהיקף הפיצולים ומלינים על כך שלא מאפשרים להם לקדם רפורמות מבניות – לא בהסדרים ולא מחוצה להם

זכרון יעקב / צילום: איל יצהר

חברות תובעות 343 מיליון שקל מרמ"י: שיווקה קרקעות שאי-אפשר לפתח

שלוש חברות שזכו במכרזי קרקעות בזכרון יעקב תובעות מרמ"י לבטל את העסקאות ולשלם להן 343 מיליון שקל, שכוללים את התשלומים ששילמו ופיצויים ● לטענתן, המדינה שיווקה את הקרקעות ביודעה שאין כל היתכנות לפיתוחן, גבתה מאות מיליוני שקלים מהיזמיות, ולאחר הזכייה הותירה אותן להתמודד לבדן עם סכסוך בין הרשויות

מוחמד ספורי / איור: גיל ג'יבלי

פס הייצור של עו"ד ספורי: כך הפכו התביעות הייצוגיות למנגנון שכר־טרחה

עמותת "היבה" הוקמה כדי לסייע למשפחות במצוקה, אך ביהמ"ש העליון קבע כי נעשה בה "שימוש פיקטיבי" לתביעות ייצוגיות של עו"ד מוחמד ספורי ● כעת מתנהלת נגדו קובלנה משמעתית של ועדת האתיקה ● מודל הפעולה: הגשת עשרות הליכים, הסתלקות שיטתית מוסכמת וקבלת שכר־טרחה - בלי דיון מהותי ובלי פיצוי לציבור ● ספורי בתגובה: "אין שחר לטענות, זה ניסיון ניגוח"

נכס יוקרתי בסביון / צילום: מרים חג'ג'

"תמחור שמרני": 17.5 מיליון שקל עבור נכס יוקרתי בסביון

הנכס כולל שני מבנים עם רמת גימור גבוהה הכוללת חיפוי של אבן ירושלמית ייחודית ● "הרוכשים הם תושבי חוץ - מה שמדגיש את המשך העניין הבינלאומי בנכסי פרימיום בישראל, גם בתקופה שבה הפעילות בשוק מצומצמת", אמר המתווך ● וכמה זה יקר ביחס להרצליה פיתוח?

אלי מיזרוח, מנכ''ל סילבר קסטל / צילום: אלי כהן

"נבנה פה את גולדמן זאקס הבא": כך התרסקה הבטחת הקריפטו של ת"א

סילבר קסטל נכנסה לבורסה כחברת ההשקעות הראשונה בנכסים דיגיטליים, עם הבטחות גדולות ונבחרת של כוכבי שוק מאחוריה ● אלא שכעת, לאחר שמחקה 99% משוויה, היא נמכרת לבית ההשקעות אי.בי.אי, שישקיע בה 10 מיליון שקל וינסה לרתום את הפלטפורמה שפיתחה לעסקיו

מושגים לאזרחות מיודעת. היטל השבחה / צילום: Shutterstock

היטל השבחה ומס שבח: מה ההבדלים ביניהם?

לאחרונה ביהמ"ש העליון פרסם מספר פסיקות הנוגעות להיטל השבחה ● באילו מקרים יש לשלם אותו, וכמה כסף הוא מכניס לרשויות? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

ארקפה / צילום: עינת לברון

קפה יקר: אחרי ארומה - גם רשת ארקפה מעלה מחירים

עפ"י ארקפה, עליית המחירים המשוקללת בכלל המוצרים תעמוד על 3%, וזאת לאחר שנה שבה הרשת נמנעה מלעדכן את המחירים ● בנוסף מציינים ברשת כי מחירי משקאות הקפה העיקריים לא השתנו

סניף יוחננוף / צילום: יח''צ

ב-17 מיליון שקל: יוחננוף רוכשת 30% מקרקע ליד בנימינה להקמת מרכז מסחרי

לגלובס נודע כי יוחננוף תקים על הקרקע מרכז מסחרי חדש שיכלול סניף של הרשת ● הרכישה מתבצעת מידי חברת הנדל"ן שי חי ● המרכז המסחרי, שייפתח ב-2029, צפוי להתחרות בקניון "מול זכרון" הסמוך

סוכנות דירוג האשראי מודי'ס / צילום: Shutterstock, Daniel J. Macy

פיץ' צפויה להצטרף: מאחורי הודעת מודי'ס והאם העלאת הדירוג קרובה

במשרד האוצר קיימו שיחות עם פיץ' ומעריכים כי תיישר קו בשבועות הקרובים בייצוב תחזית הדירוג ● במודי'ס העלו את תחזית הצמיחה של ישראל ל-5%, אבל הדרך חזרה לדירוג שלפני המלחמה עוד ארוכה

נשיא סין שי ונשיא איראן פזשכיאן נפגשים בבייג'ינג / צילום: ap, Ng Han Guan

תחת עיני הבית הלבן: סין הפכה לגורם מרכזי בשימור המשטר האיראני

בעוד שמוסקבה מתמהמהת באספקה, סין מטמיעה בטהרן מערכות הגנה מתקדמות ● מנגנון משומן של "מכליות רפאים" מאפשר לסין ליהנות מנפט איראני בהנחות עתק ● אלא שמאחורי הדברים, מסתתרת תמונה מורכבת של גירעון סחר מעמיק וניצול ציני

בנימין נתניהו, דונלד טראמפ, עלי חמינאי / עיבוד: AP

פגישה ומו"מ: המסרים שהועברו מארה"ב לאיראן

ממשל טראמפ העביר לאיראן מסרים דרך כמה ערוצים כי הוא פתוח לקיום פגישה ● באיראן מכחישים את התוכניות לקיים תמרונים צבאיים של משמרות המהפכה במצרי הורמוז ● צה"ל תקף כלים הנדסיים של חיזבאללה בדרום לבנון ● חמאס מגנה את המשך התקיפות של צה"ל ברצועה וטוען כי ישראל נושאת באחריות לאי-הגעה לפתרון בסוגיית המחבלים שנצורים ברפיח ● עדכונים שוטפים

האם ינואר חזק בבורסה מנבא שנה טובה לחוסכים? / צילום: Shutterstock

האם ינואר חזק בבורסה מנבא שנה טובה לחוסכים? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

הבורסה בת"א הניבה תשואה של שנה שלמה בחודש הראשון של 2026 - 10%, וסיפקה רוח גבית לחוסכים בגמל ובהשתלמות, בהמשך לשנה קודמת "משוגעת" ● היסטורית נמצא כי ינואר חזק מוביל בדרך־כלל לשנה חיובית בתשואות ● עוד חודש מאכזב לחוסכים במסלולי S&P 500

טירה / צילום: איל יצהר

​מחקר חדש: פערי תחבורה גורעים מאות שקלים מהשכר החודשי בחברה הערבית

מכון אהרן חושף כי פערי התחבורה לבדם אחראים לאובדן הכנסה של עד 18% בקרב עובדים ערבים ● החוקר סני זיו: "היכולת להגיע מהר למרכזי תעסוקה משפיעה ישירות על השכר" ● וגם: כך הוסרו יעדי התעסוקה מחוק ההסדרים, ואיך זה יעלה למשק 0.4% מהתוצר בכל שנה

חץ דורבן, מערכת ההגנה של אלביט / צילום: אלביט

עם צבר הזמנות דמיוני: מה יכול לבלום את המומנטום בפעילות אלביט מערכות

מניית החברה הביטחונית נסחרת בשיא, לאחר שהפכה בשנתיים האחרונות ל"מפעל לאומי" ● במקביל היא לא זונחת את ההתרחבות הגלובלית, כשמרוץ ההתחמשות באירופה ומעמד אסטרטגי בארה"ב מבטיחים לה אופק יציב לשנים קדימה ● המחיר: השקעות עתק ותלות בשערי החליפין ● ניתוח חברה, מדור חדש

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ירידות קלות בת"א; טבע מזנקת במעל 6%, עין שלישית ב-14%

מדד ת"א 35 משיל 1.3% ● אופנהיימר מורידה המלצה על נובה: מאמינים כי העליות החדות במניה כבר מגולמות ● הישראלים פדו בינואר 2 מיליארד שקל ממדדי וול סטריט ורכשו קרנות מקומיות ● השקל נחלש מעט; מיטב: התחזקות השקל נבעה מהחלשות הדולר ● בלומברג: ספקולנטים סינים דחפו את מחירי הזהב והיו הראשונים להפיל אותם

שדה התעופה בהרצליה / צילום: נועם הרמן

המס על קרקעות פנויות מתקדם לאישור: מי ישלם ולמה זה עלול להיות בעייתי

מס הרכוש על קרקעות פנויות כלול בחוק ההסדרים לתקציב 2026 ● האם היזמים שקנו לאחרונה קרקעות במכרזי המדינה הגדולים יצטרכו לשלם מיליונים לרשות המסים? ● גלובס עושה סדר

רשת moltbook / צילום: צילום מסך

מהתפעמות לחשש ועד פרצת אבטחה: מה הסיפור של Moltbook, הרשת החברתית של הבינה המלאכותית

הרשת החברתית לבוטים עוררה סקרנות עולמית, עד שפרצת אבטחה אחת העבירה את הדיון מתודעה לניהול ואבטחה

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ''ל וויקס / צילום: אלן צצקין

מנכ"ל וויקס: "מודאג מאוד משוק העבודה"

בראיון לתקשורת האמריקאית ובצל השינויים הארגוניים בוויקס, מנכ"ל החברה אבישי אברהמי מתריע מפני פגיעה רחבה בשוק העבודה בעידן ה-AI ● לדבריו, רוב המשרות הפופולריות בארה"ב יושפעו בתוך עשור

אילוסטרציה: Shutterstock

"גיליתי שאני כבר לא הבעלים": הסיפור על הקבלן שגנבו ממנו את החברה

הקבלן אפי פריס נקלע לסאגה שלא תיאמן, במהלכה גילה כי מניות החברה שלו הועברו לזרים והפכו לכלי להפצת חשבוניות פיקטיביות במיליונים ● בראיון לגלובס הוא משחזר את המצוד העצמאי אחר ה"קופים" ואת המאבק המשפטי לעצירת הקריסה של עסקת נדל"ן גדולה