גל התאגדויות העובדים מהשנים האחרונות מקבל היום (ד') ביטוי בפרק מיוחד שמפרסם בנק ישראל במסגרת סקירת ההתפתחויות הכלכליות לשנת 2013. על פי בנק ישראל, למרות ירידה חדה בשיעור העובדים המאוגדים ביחס לעשורים הקודמים - 24% כיום לעומת 65% ב-1992 וכ-80% בראשית שנות השמונים - בשלוש השנים האחרונות, אחרי 3 עשורים של היחלשות עקבית, העבודה המאורגנת נמצאת במגמת פריחה.
"אנו עדים להתאגדות של עובדים בחברות ובענפים שלא הייתה בהם עבודה מאורגנת: עובדים התאגדו בחברות הסלולר, ביטוח, כרטיסי אשראי, אנרגיה ("פז") ואף ברשתות מזון מהיר (בורגראנץ', מקדונלד'ס ועוד)", נכתב בסקירה. בבנק ישראל הוסיפו באופן חד: "חלק ממקומות העבודה ניסו, באופן אקטיבי, למנוע מעובדיהם להתאגד".
בבנק ישראל מציינים כי העבודה המאורגנת קיבלה דחיפה משמעותית עם הקמתו של "כוח לעובדים" ויצירת תחרות בין ארגונים בשנת 2007, עם ההקמה של אגף להתאגדות עובדים בהסתדרות הכללית, עסקת החבילה במשק בשנת 2009 שכללה חקיקה המחייבת את המעסיקים לנהל מו"מ להסכם קיבוצי ברגע שוועד עובדים הוקם באופן רשמי הכולל שליש מעובדי החברה; ופסיקת בית הדין הארצי לעבודה מינואר האחרון, שאסרה על המעסיקים במשק להתערב או להביע כל עמדה ביחס להתאגדות עובדיהם. בבנק ישראל טעו כשכתבו כי בעסקת החבילה של 2009 שונה מבחן היציגות המחייב מו"מ משיעור של 50% מהעובדים, לשיעור של שליש. בפועל, מאז ומתמיד העיקרון עמד על שליש.
בבנק ישראל מציינים כי בניגוד לנהוג במקומות עבודה מאורגנים במגזר הציבורי, כושר המיקוח של ועדי עובדים במגזר הפרטי תלוי יותר ביכולת הפיננסית של החברה. מקום עבודה מאורגן במגזר הפרטי שמתמודד בענף תחרותי מול חברות שאינן מאורגנות, עלול להיסגר בשל הקושי בתחרות כזו. מנגד, בבנק מציינים גישה תיאורטית הפוכה, שלפיה איגודים מקצועיים תורמים לשיפור פריון העבודה, זאת משום שאיגודים מעודדים את המעסיק להשקיע בהון האנושי הספציפי שנחוץ למקום העבודה. בנוסף, איגודים מקצועיים לפי גישה זו, יכולים "לטייב" את כוח האדם באמצעות הכשרות מקצועיות והשתלמויות שמובילים האיגודים.
