"הסקטור פורח, אבל התמחור מלא", זו בתמצית התחזית של אקסלנס ברוקראז' לענף הגז לשנת 2014, אשר הגיעה לידי "גלובס". שנת 2013 הייתה שנה שבה התרחשו שני מאורעות מרכזיים בתעשיית החיפושים המקומית: התחלת הזרמת הגז מ"תמר" באפריל, ופסיקת בג"ץ באוקטובר, המאשרת את החלטת הממשלה לאפשר יצוא של 40% מרזרבות הגז של ישראל, מה שסולל את הדרך ליצוא גז ממאגר "לוויתן".
שני האירועים הללו דחפו את מניות החברות והשותפויות המחזיקות בתגליות "תמר" ו"לוויתן" כלפי מעלה, ובאקסלנס סבורים כי אין בהן אפסייד נוסף בשלב זה.
בנוגע לישראמקו , אשר מחזיקה רק בתגלית "תמר", כותב האנליסט גלעד אלפר, כי "מאגר תמר מפיק גז בכמויות מקסימליות בתשתית הקיימת, וכמויות אלה אמורות לגדול בשנים הקרובות, עם הוספת מדחסים ותשתיות. בכך מקיימת ישראמקו את ההבטחה של השנים האחרונות, להפוך לשותפות יציבה עם תזרים מזומנים ודאי יחסית לשנים ארוכות, וכמובן ליצרנית דיבידנדים משמעותית".
"אולם אליה וקוץ בה", מוסיף אלפר. "היציבות והיכולת לחזות את ביצועי תמר יימשכו רק כל עוד הממשלה תעמוד בהתחייבויות שלה, ולא תמשיך להתערב בשוק של תמר. קיים סיכוי סביר כי המדינה תמשיך להגדיל את חלקה ברווחי המאגר, אם על-ידי הורדה דרסטית של מחיר הגז לחברת החשמל, ואם על-ידי מיסוי נוסף. במקרה כזה, היציבות שאנו רואים היום בתמר תיעלם. בטווח הקצר (של כשנה), אנו איננו חושבים שזהו תסריט סביר. בטווח הארוך, יש לדעתנו סיבה לדאגה".
ביחס לשותפויות החיפושים של קבוצת דלק - אבנר ודלק קידוחים - המחזיקות הן במאגר "תמר" והן במאגר "לוויתן", כותב אלפר כי הן "מחזיקות בשני מאגרי גז מעולים, אשר הראשון כבר החל להפיק גז והשני עומד לפני הכרעות גורליות. החלטה על יצוא גז לטורקיה אמנם תעלה מאוד את התמחור שלהם, אך לאחר עלייה של כ-28% בשתי השותפויות מראשית 2013, הן מתומחרות במלואן".
אלפר ממליץ על שתי השותפויות בהמלצת "תשואת שוק", עם מחיר יעד הנמוך באחוזים בודדים מהמחיר שבו הן נסחרות היום. רק ביחס לרציו , המחזיקה ב-15% מהזכויות במאגר "לוויתן", חושב אלפר כי יש מקום לעליות נוספות, ומעניק לה המלצת "קנייה" במחיר יעד של 51 אגורות.
"מכאן אפשר רק לעלות"
אם בסקטור הגז באקסלנס חושבים שהתמחור מלא, הרי שבתחום הזיקוק, שסבל מאחת השנים הקשות - עם מרווחי זיקוק נמוכים שפגעו ברווחיות - כותבת האנליסטית ליאת גלזר, כי "מכאן אפשר רק לעלות. בתי הזיקוק שפועלים בישראל נמצאים אחרי תוכנית השקעות, וצפויים עכשיו לרשום תזרימי מזומנים גבוהים", כותבת גלזר, תוך שהיא מעניקה להם המלצת "קנייה".
"לאחר השקעה של כ-1.5 מיליארד שקל בבית הזיקוק של פז בשנים האחרונות, ושל 700 מיליון דולר בבית הזיקוק של בזן, נמצאים שני בתי הזיקוק ברמת מורכבות גבוהה יחסית, וביחד עם המעבר לייצור בגז טבעי, המיטיב עמם בצד העלויות, נמצאים הללו עם יכולת תחרותית מספקת. כעת נמצא כל אחד מבתי הזיקוק בשלב של גריפת הרווחים, וזה תלוי בגורמים אקסוגניים המשפיעים על מרווח הזיקוק".
יחד עם זאת, גלזר מבחינה בין שתי החברות: "בזן נמצאת בנקודת זמן שבה היא צריכה נואשות להוריד מינוף, וכנגזרת, את הריביות שאותן היא משלמת. אם אכן נראה שיפור במרווחים, כפי שאנו מעריכים, מצבה ישתפר בטווח הקצר-בינוני.
"פז, מצדה, סובלת אף היא בטווח הקצר ממרווח הזיקוק הנמוך ומפירעונות חוב גבוהים ב-2014, אך בשל המינוף הנמוך ומגזרי פעילות יציבים ותזרימיים של הפעילויות הקמעונית והתעשייתית, ההשפעה של גובה מרווחי הזיקוק תהיה על היקף הדיבידנד הצפוי להיות מחולק במחצית הראשונה של 2014, ולא על הפעילות העסקית".
"סביבות הריבית והאינפלציה הנמוכות מהוות תעודת ביטוח למחירי מניות הנדל"ן המניב בישראל"
"סביבות הריבית והאינפלציה הנמוכות מהוות תעודת ביטוח לתמחור המנייתי בסקטור הנדל"ן המניב בישראל", כך מעריכים באקסלנס ברוקראז' בתחזית על ענף הנדל"ן ל-2014. שילוב של הערכות כי סביבת הריבית הנמוכה לא צפויה להשתנות בטווח הקצר או הבינוני, לצד סביבת אינפלציה של 2.5%, מייצר, לפי אקסלנס, "כר פעילות נוח מאוד לחברות הנדל"ן המניב, שאופי פעילותן מחייב מינוף בהיקפים לא מבוטלים".
האנליסט שי ליפמן מוסיף בסקירה, כי "נתונים אלו יעזרו להערכתנו לחברות לשמור לפחות על רמת הכנסות נומינלית דומה לזו של 2013, גם בהינתן תרחיש של ירידה קלה במחירי השכירות בנכסים".
השפעה נוספת, דרמטית אף יותר, לפי ליפמן, היא מיחזורי החוב שמבצעות החברת, תוך "ירידה משמעותית בריביות, מה שגוזר קיטון ניכר בהוצאות המימון. ההפרש כולו הולך לרווחיות ומגדיל את ה-FFO (תזרים מזומנים מפעילות שוטפת, א' ל')".
עוד מתייחס ליפמן בסקירה לענף המשרדים, ומעריך כי זה "יחווה תקופה לא קלה בטווח הבינוני". ליפמן סבור כי "מתבצע כיום ייזום מסיבי, שרובו נושא אופי ספקולטיבי. מצב כזה בהגדרה מקשה על סביבת מחירי שכר הדירה לעלות. להערכתנו, בטווח הארוך תיתכן ירידה בתפוסה בנכסי החברות.
"עם זאת", הוא מוסיף, "תישמר רמת תפוסה של 93%-94%. מחירי השכירות בנכסים לא צפויים להשתנות דרמטית, אך להערכתנו נצפה בירידה שתהיה התחלה של מגמה". פעילות המרכזים המסחריים והקניונים היא הפעילות המועדפת על ליפמן, שכותב כי "אנו רואים בתחום זה חשיפה לכלכלת ישראל (שלמרות הכול נראית לא רע), וסביבת הריבית הנמוכה מהווה פרמטר חשוב בתמחור". הוא מציין, כי "שוק הקניונים בישראל רווי, ונוסף על כך מתבצע ייזום שצפוי להגדיל את היצע השטחים בתחום, אך להערכתנו, תחום זה הוא התחום היציב והבטוח בעסקי הנדל"ן המניב בארץ".
"צורכים יותר כשהאשראי זול"
"אספקט אחר של סביבת הריבית שמשפיע על התחום", אומר ליפמן, "בא מהצד של האזרחים, שבתקופות של אשראי זול נוטים לצרוך בקלות יותר".
אחת המניות המועדפות על ליפמן היא מליסרון, שבשליטת ליאורה עופר, שלגביה הוא מעריך כי היא תמשיך לפעול להקטין את המינוף שלה, עד לרמה של 60%, ומעניק לה המלצת "קנייה" במחיר יעד של 106 שקל - גבוה ב-17% משווי השוק שלה. עם המניות שמקבלות המלצה דומה נמנית גם המתחרה עזריאלי, במחיר יעד של 125 שקל - גבוה בכ-10% משוויה בשוק. ליפמן צופה לעזריאלי המשך ייזום נרחב, עם שמונה פרויקטים בהקמה בהיקף השקעה כולל של כ-5.5 מיליארד שקל (מתוכו כבר הושקעו 1.8 מיליארד שקל).
ליפמן סבור, כי "חוזקה של עזריאלי בא לידי ביטוי בדמות מאזן חזק מאוד (מינוף של 23% שאין לו כמעט תקדים בענף גם ברמה עולמית), ועצם היותה מכונת מזומנים משומנת".
לצדן של שתי ענקיות הקניונים המקומיות מזכיר ליפמן את קרן JTLV שהקים עמיר בירם - הפועלת בשיתוף כמה גופים מוסדיים - כגוף שלישי שיכול להצטרף אליהן. זאת לאחר שבשנה החולפת התרחבה משמעותית, ורכשה בין היתר את קניוני רננים וסביונים.
ליפמן סבור כי הקרן "בעלת פוטנציאל לרכוש נכסים ולהפוך לגוף משמעותי. להערכתנו, לא מעט קניונים ומרכזים מסחריים יכולים להחליף ידיים, ותחום הרכישות והמיזוגים בענף הוא בעל היתכנות גבוהה".
