בית המשפט המחוזי בירושלים גזר היום (א') 20 חודשי מאסר בפועל, 10 חודשי מאסר על-תנאי וכן פיצוי של 600 אלף שקל לנפגעי העבירה, על זאב טננבאום, מנהל הכספים של חברת חפציבה, שהורשע בהסדר טיעון בעבירות של סיוע לגניבה בידי מורשה, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות נוספות. טננבאום היה אחראי על ניתוב הכספים שהתקבלו מרוכשי הדירות מחברת חפציבה למטרות אחרות.
בד-בבד, גזר השופט אהרן פרקש 5 חודשי מאסר בפועל, שירוצו בעבודות שירות, על סמנכ"ל השיווק של חפציבה, אודי הררי, שהורשע בהסדר טיעון בסיוע לקבלת דבר במירמה. עבודות השירות ירוצו בבית-החולים הדסה הר הצופים בירושלים. לצד עבודות השירות נגזרו על הררי גם 6 חודשי מאסר על-תנאי.
"אין להקל ראש במעשיהם של הנאשמים", כתב השופט פרקש בגזר הדין, "אף אם מדובר במעשים שנעשו על-פי הנחיות הממונה עליהם".
כתב האישום המקורי ייחס למנהל הכספים מעילה ביותר מ-187 מיליון שקל, גניבה בידי מורשה, הלבנת הון של יותר מ-300 מיליון שקל, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות מנהלים בתאגידים ועבירות נוספות. בכתב האישום גם נטען כי מנהל הכספים היה אחד מהאחראים העיקריים לקריסת חפציבה.
בהסדר הטיעון, שנחתם בין הפרקליטות לבין סנגורו של טננבאום, עו"ד אייל בסרגליק, נמחקו העבירות גניבה בידי מורשה, הלבנת הון, עשיית פעולה ברכוש אסור, גניבה בידי מנהל, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועבירות של מנהל בתאגיד.
בד-בבד, גזר השופט פרקש עונש של 4 חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח וכן 8 חודשי מאסר על-תנאי על עדיה בן-משה, איש הכספים של חפציבה, שהורשע בהסדר טיעון בעבירות של סיוע לגניבה בידי מורשה, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות על חוק ניירות ערך.
"הנאשם שימש איש הכספים מאמצע שנת 2004 ועד לקריסת החברות בתחילת חודש יולי 2007, והיה אחראי על ההיבט הפיננסי של חלק מהפרוייקטים בעיקר בכל הקשור להתנהלות מול הבנקים", כתב פרקש בגזר הדין. "הנאשם, יחד עם אחרים, ערך רישום כפול של נתונים במערכת ממוחשבת, ובכך מסר דיווחים כוזבים לבנקים המלווים ולמפקחים מטעמם".
בקרב הנאשמים והסנגורים רואים בעונש שנגזר על-ידי בית המשפט כעונש מקל שהוא תוצאה של הסדר הטיעון.
"בית המשפט אישר את מה שאנחנו טענו כל הזמן, כי למרשי לא היה חלק במעילה כלשהי בחפציבה", אמר עו"ד בסרגליק. "הוא כלל לא גרם לנפילתה, אלא בועז יונה. מרבית האישומים, שהופיעו בזמנו בעיתונות ובכתב האישום המקורי, נמחקו כלא היו, מפני שלא היה להם שחר. בית המשפט קבע מפורשות כי מרשי לא לקח דבר לכיסו. ספק רב אם לולא פעילותו של מרשי הייתה חפציבה שורדת זמן כה רב". (ת"פ 14565/09/11)ץ