הגולשים באינטרנט נחשפים בין היתר לפרסומות הקוראות להכפיל את הכנסתנו במספר דקות עבודה, ליצור בקלות הכנסה נוספת של אלפי שקלים בחודש, או להיות סוחרי מט"ח מצליחים. זאת, באמצעות "אתרי פורקס", זירות המסחר האינטרנטיות הרבות הפועלות בשוק הישראלי.
רבים רואים בכך פעילות מסחרית לגיטימית, אחרים סבורים כי יש בה מאפיינים דומים להימורים, אבל כולם - חברות הפורקס, הלקוחות והרגולטורים - מסכימים שיש להסדיר תחום זה ולהכפיפו לרגולציה מקומית, כמקובל ברוב מדינות המערב.
ואכן, רשות ניירות ערך מנסה כבר מספר שנים להסדיר תחום זה ולפקח עליו. ב-2010 אושר בכנסת תיקון לחוק ניירות ערך האמור להסדיר את פעילות האתרים ואת הפיקוח עליהם. אולם בשל מורכבות הנושא, הוחלט כי עד לאישורן של תקנות מפורטות, תיקון החוק לא ייכנס לתוקף.
מאז, במשך יותר מ-3 שנים מנסה הרשות לקדם את התקנות תוך דיאלוג עם חברות הפורקס, אך עד ימים אלה הדבר לא הושלם, והתחום נותר ללא פיקוח.
היום נראה כי תהליך חשוב זה עומד סוף-סוף בפני סיום. ועדת-משנה של ועדת הכספים של הכנסת, בראשות ח"כ בועז טופורובסקי, החלה לדון בתקנות בשילוב הגורמים הרלבנטיים, בשאיפה להפעיל את הפיקוח בחודשים הקרובים.
אבל החשש הוא כי הרגולציה החדשה עלולה להחטיא את מטרתה אם לא תדע לטפל גם באתרים הפועלים מחוץ לישראל מול לקוחות ישראלים. אי-החלת הפיקוח על חברות הפועלות מחו"ל ונגישות ללקוחות ישראלים, תיצור אפליה חמורה לרעה של החברות שיפעלו מישראל, שכן לרגולציה החדשה יש עלויות ניכרות והשפעה קריטית על כדאיות הפעילות המסחרית, ותעמיד את החברות הישראליות בנחיתות מסחרית בלתי הוגנת מול מגוון החברות הפעילות מחו"ל.
בנוסף, משטר אכיפה בלתי שוויוני עלול לפגוע גם בלקוחות ישראליים שהמחוקק רוצה להגן עליהם: אמנם הם יוכלו לסחור בנוחות באינטרנט עם חברות זרות חסינות מרגולציה יקרה ומגבילה, בתנאים מסחריים עדיפים ללקוח, אך להיוותר בפועל ללא ההגנות החשובות שההסדרה החוקית בישראל נועדה להעניק להם.
החוק עמום לגבי תחולתו ויכולת אכיפתו ביחס לגורמים זרים הפועלים מול לקוחות ישראליים. לעמדת הרשות, החוק אמור לחול על כל מי שפונה ללקוחות ישראליים, גם אם פעילותו מבוצעת מחו"ל. הרשות סבורה כי היא תוכל לטפל בכך באופן עקיף, באמצעות אכיפה על גופים שיסייעו להם בישראל להעמדת תשתית להעברות כספיות ולפרסום.
בעולם אינטרנטי כה מבוזר וגמיש מבחינה טכנולוגית, שאלות מיקומם של עסקים ויכולת האכיפה עליהם הן שאלות קשות המעסיקות ממשלות וגופי אכיפה. הגדרות ומיקומים באינטרנט הם דבר נזיל, והיכולת לקיים אכיפה אפקטיבית באמצעות מעקב אחר מנגנוני הפרסום וזרימת הכספים, שספק אם יהיה ניתן לשייכם דווקא לישראל, כלל אינה ברורה.
קיימת, אפוא, סכנה רצינית לקיומה של אכיפה בלתי שוויונית וזליגה משמעותית של לקוחות ישראליים למסחר בזירות הפורקס הזרות, שלא יהיו כפופות לרגולציה החדשה.
כדי למנוע מצב בלתי רצוי כזה, על הרשות למצוא את הדרך לתקוף ישירות נושא חשוב זה, ולוודא כי הרגולציה, לכשתתחיל לפעול, תחול באופן שווה על כל השחקנים הפעילים בשוק, באופן שיאפשר שוויון רגולטורי ותחרותי בין זירות המסחר והגנה שווה ואפקטיבית על ציבור הלקוחות הישראלי.
* הכותב, ראש מחלקת שוק ההון במשרד עורכי הדין תדמור, כיהן כסגן היועץ המשפטי ברשות ניירות ערך.