זו השנה הרביעית שבה מפרסם משרד האוצר, בצד הדוח המסורתי על שיאני השכר, דוח נוסף תחת הכותרת "דוח הוצאות השכר על עובדי קבלן". מדובר במסמך חשוב שיש בו כדי להציג תמונה מעט מאוזנת יותר על מבנה השכר וההעסקה במגזר הציבורי, ואולם באותה מידה יש בו גם כדי להטעות: בהגדרה "עובדי קבלן" לא נכללים למעשה רובם המוחלט של עובדי הקבלן במגזר הציבורי שמוגדרים כיום כעובדי שירותים (בין היתר כ-100 אלף עובדי שמירה וניקיון), אלא רק כ-10 אלף עובדי חברות כוח-אדם שמועסקים באופן זמני למשך 9 חודשים.
כך קורה שעל-פי הדוח, השכר הממוצע של "עובדי הקבלן" בגופים הציבוריים עומד על 5,951 שקל ברוטו בחודש למשרה מלאה, ובמשרדי הממשלה עומד על 8,697 שקל ברוטו בחודש - הרבה יותר משכרם של עובדי הניקיון והשמירה. למרות החרגתם מהדוח, באוצר דווקא מצאו לנכון להזכיר את ההסכם עליו חתמה המדינה מול ההסתדרות הכללית, שמשפר את תנאי העסקתם של עובדי הניקיון והשמירה, מעניק להם שכר של 4,700 שקל בחודש, קרן השתלמות ועוד.
דואר ישראל נחשבת על-פי הדוח לשיאנית בהעסקת עובדים באמצעות חברות כוח-אדם - לא פחות מ-1,362 עובדים. 33% מהם מועסקים בעבודות לחלוקת דואר, 23% בעבודות מיון ותיוק. עיריית בני בנק מעסיקה 638 עובדי כוח-אדם, 29% מהם בעבודות מזכירות. מכבי שירותי בריאות מעסיקה 601 עובדי כוח-אדם בתפקידי אדמיניסטרציה, מזכירות, מזכירות רפואיות ואפילו אחיות בהעסקה זמנית. שירותי בריאות כללית, שמעסיקה מעל 30 אלף עובדים בארגון כולו, מעסיקה 891 עובדי כוח-אדם בתפקידים שונים לרבות רוקחים.
על-פי הנתונים, 87% מעובדי חברות כוח-האדם המועסקים בגופים הציבוריים ובמשרדי הממשלה מועסקים בשיעור של עד 50% משרה, כאשר למעשה 64% מהם מועסקים בשיעור של עד 25% משרה בלבד. 93% מעובדי כוח-האדם במגזר הציבורי מרוויחים פחות מהשכר הממוצע במשק. מתוך 758 גופים נתמכים ומתוקצבים, 629 גופים (83%) דיווחו כי הם כלל לא מעסיקים עובדי חברות כוח-אדם (לא כולל שמירה, ניקיון, סיעוד, הסעדה ומחשבים). לעומת זאת, 28 מתוך 40 משרדי ממשלה (70%) דיווחו כי הם לא מעסיקים עובדי חברות כוח-אדם. מספר עובדי חברות כוח-האדם במשרדי הממשלה גדל בשיעור של 55% ביחס לשנת 2011. בגופים הציבוריים (נתמכים ומתוקצבים) נרשם גידול מתון יותר של 12%. מספר עובדי כוח-האדם במשרד הביטחון, 127 בסה"כ, מהווה 47.2% מסך עובדי כוח-האדם במשרדי הממשלה.
14% מעובדי חברות כוח-האדם המועסקים במגזר הציבורי משמשים בתפקידי סייעות. 12% מועסקים בתפקידי מזכירות, 8% כמשגיחי בחינות, 6% בשירות לקוחות, 5% כאנשי אחזקה, 4% כעובדי ייצור ועוד. 2% מעובדי כוח-האדם מועסקים בתפקידי הוראה. כאמור, הדוח הזה מתייחס רק לחברות כוח-אדם ולהעסקה זמנית בלבד. בפועל, ישנם מורים רבים במערכת החינוך שמועסקים כ"מורי קבלן" על-ידי עמותות שונות ולא באופן זמני.