קים קרדשיאן כנראה לא תקבל מהארוס שלה, הראפר קנייה ווסט, תיק של לואי ויטון במתנה בחג המולד הקרוב. ווסט, שהעניק לארוסתו כוכבת הריאליטי טבעת יהלום בשווי מיליוני דולר לציון האירוסים, אמר באחרונה בתוכנית רדיו כי המחירים של ויטון הם "פשוט קיצוניים מדי".
הביקורת של הזמר, שמשתף פעולה עם המותג הפריזאי בקידום מוצרים כמו סניקרס ב-1,000 דולר, היא סימן לכך שכמה יצרניות מותגי יוקרה גובות אולי מחירים שמרתיעים אפילו את הלקוחות העשירים ביותר.
מחירי מותגי היוקרה מטפסים מפני שהמותגים מנסים להיות עוד יותר יוקרתיים על רקע ההאטה במכירות. המעבר לקצה העליון של השוק, לעיתים תכופות עם שימוש בחומרים יקרים יותר, מיועד להחזיר למוצרים דימוי אקסקלוסיבי אחרי שנים של ייצור די המוני של תיקי יד עם לוגו המותג, שנחטפו על-ידי צרכניות ברחבי העולם.
האסטרטגיה הזו היא תשובה לדרישות השוק האסיאתי בעיקר, שנוטש את השוק ה"עממי" יחסית של מוצרי הלוגו לטובת פריטים יוקרתיים יותר. הבעיה היא שרק קומץ מותגים יכול לבצע את השינוי הזה, אומר רהול שארמה, מנהל ניב קפיטל, חברת ייעוץ מלונדון שעוקבת אחרי תעשיית המותרות.
"יש אנשים שישלמו את המחיר רק מפני שזה הרמס או דיור או שאנל", אומר שארמה. "זה קשה יותר לגוצ'י או ויטון", בגלל ההישענות שלהם על השוק ההמוני יותר.
צמיחת ההכנסות האורגנית בחטיבת מוצרי האופנה והעור של LVMH, שבה ויטון הוא המותג המוביל, הואטה ל-3% ברבעון שעבר.
קרינג, הבעלים של גוצ'י, דיווחה על הגידול האיטי ביותר ב-4 שנים במכירות מותג גוצ'י באותו רבעון. הרמס אינטרנשיונל, מצד שני, העלתה בחודש שעבר את תחזית המכירות השנתית שלה, והיא מעריכה שהן יעלו ב-11%.
המחיר הממוצע של תיק עור מתוצרת ויטון ללא לוגו עלה ב-13% ב-9 החודשים הראשונים של 2013, כאשר החברה השיקה את תיקי W ב-3,850 דולר וקפוצ'ין ב-5,350 דולר, לפי חישובי אקסן BNP פאריבה. זוהי התייקרות שנתית כמעט כפולה מהתייקרות תיקי הנסיעות מבד עם הלוגו של ויטון בעשור האחרון.
יצרני מוצרי מותרות אירופים, מקבוצת מלברי הבריטית עד סלבטורה פרגאמו האיטלקית, טוענים כי המחירים הגבוהים נובעים מייקור חומרי הגלם ומתנודות מטבע. עורות מובחרים התייקרו השנה ב-16%, לפי מלברי, מה שמניע חברות כמו שאנל וקרינג לקנות מפעלי עור כדי להבטיח לעצמן אספקה.
נסיקת מחירי מוצרי המותרות באה כאשר מחיר אביזרים כמו ארנקים וחגורות רגילים עלו בממוצע שנתי של פחות מ-1% בשנים 2005-2012, לפי אירוסטט, השירות הסטטיסטי של האיחוד האירופי. האינפלציה באותה תקופה הסתכמה ב-18%.
"בטווח הארוך, אי-אפשר לעבוד על הצרכנים", אומר לורנס-אן פרנט, שותף בכיר באדבנסי, חברת ייעוץ בפריז. "בנקודה מסוימת תהיה סתירה בין המוצר למחיר שלו".