"הכוכב הבא" - הגמר, ג', 21:00, ערוץ 2
בואו ונטייל לרגע על רצף הזמן של התוכנית הזאת: היא החלה כמעט במחתרת כתוכנית שירה בציבור בשם "לא נפסיק לשיר", השיבוץ לפריים-טיים של ימי חמישי בערב, היה נועז: אף אחד לא האמין שמעין שילוב של "ערבי שקופיות" עם קריוקי יושיב את הישראלים מול הטלוויזיה, אבל זה קרה וזה היה מקסים: קשר בין-דורי נוצר בין קשישים בני דור הפלמ"ח ובין נכדיהם שלא אכפת היה להם לשיר "שיר לשלום" לפני שיצאו למועדון לרקוד לצלילי מוזיקת טראנס. הרפרטואר היה ברובו של ארץ ישראל הישנה והטובה, עם נגיעות עדכניות, שהגיעו, נניח, עד משינה ואביב גפן. פה ושם נכנס גם איזה להיט של זוהר ארגוב במינון, כמו בימי "על הדבש ועל הכיפאק" בגלי צה"ל. צביקה הדר המציא את עצמו מחדש כמנחה ולצידו קיבל כמה דקות מסך גם החבר מהקומדי סטור, אסף אשתר.
ההצלחה ההיא הולידה את החיבור לפורמט הריאליטי הזר ויצרה את "כוכב נולד", מעין "פסטיבל הזמר" שנערך פעמיים בשבוע, כשלראשונה גם טעם הקהל קובע (מה שגרם באופן מיידי כמעט לשינוי הרפרטואר, שאמנם התבסס עדיין על המיינסטרים, אבל כבר פזל חזק לכיוון הפופ המזרחי). כך זה נמשך כתשע שנים, עשר עונות שבהן השינויים העיקריים התרחשו ליד שולחן השופטים: המאסטרו, צדי, ריקי ומרגול התחלפו, הפורמט נשאר קבוע, לצד "ספין אוף" מבטיח בדמות "בית-ספר למוזיקה", שם הילדים גונבים את ההצגה.
דווקא "עונת העשור" הבהירה שמשהו חייב להשתנות - וכאן אני מגיע למחמאה הגדולה ביותר ל"הכוכב הבא": הפורמט האינטראקטיבי, שמאפשר לצופים בבית להרים את המסך באולפן, הוא פטנט בינלאומי, שממש ברגעים אלו הופך את מפתחיו לאנשים עשירים. סחתיין.
אשר למה שהתרחש באולפן לפני ואחרי אותה "הרמת מסך", הרשו לי להתלהב פחות: לצביקה הדר לקח יותר מדי זמן להתרגל למעבר מעמדת המנחה לעמדת השופט; אייל גולן הסתבך בינתיים בפרשה מביכה שגררה את ההפקה למסכת של גמגומים; אסתי גינזבורג, האלגנטית לרוב, לא עוברת מסך בתפקיד שדרנית קווים; והוויכוחים בתוך צוות השיפוט, שנראו בהתחלה כמרענן הרשמי של העונה הזאת, הפכו להתנגחויות שהעיבו על המוזיקה.
הקהל בבית אהב אמנם, אבל לא השתגע: אפילו בימי הסופה הגשומים והקרים עמד הרייטינג על 30 ומשהו אחוזים, לא רע לכשעצמו, אבל נדמה לי שב"קשת" כיוונו יותר לכיוון ה-40%. ככה זה בעידן שאחרי "מאסטר-שף" ו"האח הגדול". רק בתוכניות האחרונות, אחרי שתם שלב האודישנים של המתחרה הגדולה "אקס פקטור", הצליח "הכוכב הבא" לגבור עליה - וגם אז רק בנקודות, לא בנוק-אאוט.
הערב ייערך "הגמר הגדול" וגם אם הרייטינג שלו יהיה בשמיים, אין סיכוי שהוא יעביר רטט, כמו זה שעבר כאן ב-2003, עת חיילת שמנמנה, שקראה לעצמה פשוט נינט, פתחה מבערים עם "ים של דמעות". במילים אחרות: הפורמט החדש הצליח, הצופה הישן (כלומר אני) - מת.