מזג האוויר הוא כנראה האלמנט הכי דינמי בעולם. הנה, לפני שבועיים נצבעה ישראל בגוונים של לבן מושלג ואפור מקפיא, ובשבת האחרונה השמיים כבר היו תכולים והשמש יצאה. האקלים המשתנה, קבע האו"ם, הוא האתגר הראשון של האנושות במאה ה-21, ואפילו בארץ לבנטינית ונוחה מבחינה אקלימית כמו ישראל אפשר להבין מדוע.
למרות הקידמה המדעית, מתברר שלא הרבה יודע האדם על מזג האוויר: הדינמיקה של אידוי ועיבוי המים עדיין לא פוצחה לגמרי והאטמוספירה על שכבותיה עדיין מסתורית, שלא לדבר על זרמי האוויר שאינם פוסקים לנדוד בין היבשות ולעטוף את הכדור בכל רגע נתון.
השליטה באקלים מיוחסת לכוחות גדולים, בלתי צפויים וחמקמקים, וגם המודלים המשוכללים ביותר מצליחים להטעות את האדם. כפי שגרס בזמנו המתמטיקאי והמטאורולוג אדוארד לורנץ, מחלוצי תורת הכאוס, די במשק כנפיו של פרפר כדי להניע תהליך שייגמר בסופת טורנדו מאות קילומטרים ושנים מאוחר יותר.
יחד עם זאת, סקירה בנושא מספקת תפריט מפואר של תיאוריות הגורסות כי לאדם יש יותר שליטה על מזג האוויר ממה שנהוג לחשוב. חלק מהתיאוריות האלה מגובה במחקר, חלק אחר מפליג על כנפי הדמיון למחוזות קונספירטיביים.
עד כמה רחוק היום שבו יידע האדם להנדס גם את האקלים של כדור הארץ? קשה לדעת. מה שבטוח הוא שאנחנו מנסים.
עיקרון אי הוודאות
"בואי נפריד בין מזג אוויר ואקלים", פרופ' קולין פרייס עושה סדר. "יש מאמצים להשפיע גם על מזג האוויר, כלומר בשאלה מה יקרה מחר או בשבוע הבא; ויש מאמצים להשפיע על האקלים לטווח ארוך, נניח לעשור הקרוב. אלה ניסיונות נפרדים, אך בשניהם יש מחקרים ותוכניות להשפעה".
- אם כך, בוא נתחיל במזג האוויר.
"מה שרלבנטי במזג האוויר הוא בעיקר כמות הגשם. יש בארץ את תוכנית 'זריעת עננים' של מקורות שפועלת במימון ממשלתי משנות ה-60 ושמטרתה להשפיע על כמות הגשמים".
- זה מצליח?
"תלוי את מי שואלים. אין הסכמה בקרב החוקרים על ההצלחה של זריעת העננים וקשה לבדוק זאת באופן סטטיסטי. נהוג לייחס לזריעת העננים הצלחה של 15% יותר משקעים".
אחת הבעיות בניסויים בנושא, מסביר פרייס, מדען אקלים מאוניברסיטת תל אביב, היא שלא כמו בתחומים אחרים, באקלים או במזג האוויר לעולם לא תהיה קבוצת ביקורת. כלומר, אם נתערב במזג האוויר לעולם לא נדע מה באמת תוצאות הניסוי, שכן כל אזור מאופיין בפרמטרים אקלימיים משלו. לעולם לא יהיו שני אזורים עם מזג אוויר זהה.
הנתון הזה לא ממש משנה לסינים, שטוענים להצלחה בשליטה על העננים. זה קרה באולימפיאדת בייג'ין ב-2008, אז פורסמו מאמציהם לנתר את זיהום האוויר הידוע לשמצה ולכונן מזג אוויר נוח בזמן המשחקים. מעבר לצעדים כמו העתקת מפעלים מזהמים ומתן קנסות לכלי תחבורה, הם גם זרעו עננים, המטירו גשמים כדי לנקות את האוויר ולקראת המשחקים התערבו שוב, הפעם כדי למנוע גשמים בימי המשחקים האולימפיים. ואכן, מזג האוויר אותם ימים היה נוח ובהיר יחסית.
"יש הרבה ויכוחים אם זה עזר להם או לא", מעיר פרייס. "הסינים כמובן חושבים שכן. באופן תיאורטי זה כן יכול לעבוד".
- מה עומד בעצם מאחורי השיטה הזאת?
"חומר שנקרא יודיד הכסף. מטוסים טסים ושורפים חומר עם יודיד כסף במטרה שהחלקיקים ייכנסו לעננים וייצרו עוד קרח. הבעיה היא שאם מכניסים יותר מדי יודיד כסף אז בעננים יש 'תחרות' וכל חלקיק של יודיד כסף הופך לקרח. אם יש יותר מדי קרח החלקיקים מאוד קטנים ואין משקל וזה דווקא מפחית את כמות הגשם או הברד. בקנדה, למשל, יש מחקרים על שימוש ביודיד הכסף כדי למזער את הברד, שמזיק לחקלאות".
- אז באופן תיאורטי אפשר היה לזרוע את ענני הסופה האחרונה בכמויות גדולות של יודיד הכסף ולהקטין את כמות המשקעים?
"אולי היינו יכולים להשפיע ברמה של 10% פחות שלג או גשם. אבל הכוח של הסופה היה כל-כך עצום, והדינמיקה של האטמוספירה בשילוב הלחץ הנמוך ושאר הפרמטרים גרמו לעוצמה שלה".
מיזמים בינלאומיים כמו אירועי הספורט הגדולים הם סיבה מספיק טובה עבור המדינות להשקיע מאמצים באפיקי המחקר לשליטה במזג האוויר. למשל, בקטאר, שצפויה לארח את המונדיאל ב-2022, הציגו חוקרים מבית הספר להנדסה באוניברסיטת קטאר ענן מלאכותי ש"ימזג" את האוויר עבור המשתתפים והצופים עד לרמה של חמש מעלות צלזיוס פחות. צורתו תהיה מלבנית, והוא יהיה עשוי מסיבי פחמן קלים ולוחות סולאריים. העלות: כחצי מיליארד דולרים.
בנוסף, במגזין טיים פורסם לפני כשנתיים על קבוצה של 52 חוקרים מאבו דאבי, שהצליחה לייצר סופות גשמים מלאכותיות; וישנן גם טכנולוגיות פחות מתוחכמות כמו זו שמציג נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ממש בימים אלה, כשהוא מייצר שלג מלאכותי על מנת להשמיש את העיירה החמימה סוצ'י לאולימפיאדת החורף הקרובה.
אפקט הר הגעש
הנדסת כדור הארץ, המכונה גם הנדסת אקלים (geoengineering) היא תחום מחקר עולה בשנים האחרונות, על אף היותו שנוי במחלוקת.
"כולם מדברים על התחממות כדור הארץ ויש פטנטים שעולים פתאום עם ההתגברות של תחום הנדסת האקלים", מסביר פרייס את מקור המוטיבציה.
- הרווה אותנו בדוגמאות, פרופסור.
"הנה דוגמה: ב-91' התפרץ הר געש בפיליפינים, ולהתפרצות הזו אפשר לייחס השפעה על החורף הקשה שהיה בישראל ב-1992".
- איך בדיוק זה עבד?
"האפר והגזים בהתפרצות מגיעים עד לגובה של 30-20 קילומטרים לסטרטוספרה. החלקיקים נשארים שם שנה-שנתיים ויש להם תפקיד דומה למראות. הם מחזירים חלק מאנרגיית השמש לחלל ומקררים את פני השטח".
- אז אפשר ליצור את האפקט באופן מלאכותי.
"יש חוקרים שמציעים לעשות זאת כדי לטפל בהתחממות כדור הארץ, כן. בפועל, ההצעה היא לקחת רקטות או מטוסים עם חומר שדומה לזה שנפלט מהר הגעש ולפזר אותו בסטרטוספרה".
- מה עוד?
"לצבוע את העננים".
די, נו.
"ברצינות! פשוט לשחק עם הצבע של עננים. אם אנחנו רוצים לקרר את כדור הארץ, העננים צריכים להיות לבנים יותר, ממש כמו שחולצה לבנה מחזירה יותר אור מהשמש לעומת חולצה שחורה".
- ואפשר לעשות את זה?
"כן. אם נכניס יותר חלקיקי מלח לעננים נמוכים זה ישפיע על הבהירות שלהם והם יהיו לבנים יותר. אם אפשר לעשות זאת בסקאלה גדולה, זה יכול לקרר את כדור הארץ".
- ומה לגבי סופות, אילו אפיקים נבחנים להפחתת העוצמה שלהן?
"מדברים על שיטות להפחתת עוצמת הוריקנים לפני שהם מגיעים ליבשה. למשל, לקרר את המים באופן שיפחית את האנרגיה של ההוריקן. יש חוקרים שחושבים שגם אפשר לבצע פיצוצים בתוך הסופה כשהיא מתרחשת וכך לפרק אותה".
- אתה נשמע מסויג.
"זה ממש לשחק עם הטבע וברור שיהיו לזה תופעות לוואי".
- אבל תחשוב על כל החיים שזה יכול להציל.
"תראי, כל מערכת שואפת לשיווי משקל. היא עושה זאת גם באמצעות סופות כמו שראינו עכשיו בישראל. הן לא סתם קיימות. יש להן תפקיד. אם היינו מונעים מהסופות להתפתח, היינו רואים יותר גלי חום באפריקה או יותר גלי קור באירופה".
איך מייצרים טורנדו
את הגילוי המסעיר ביותר שומר פרייס לסוף השיחה: חיקוי אפקט הזוהר הצפוני, שנחשב למופע היפה בטבע. "יש באלסקה מתקן של האמריקאים שמשדר גלי רדיו חזקים לתוך האטמוספירה. הם הצליחו לחמם אותה בעזרת גלים אלקטרומגנטיים ולראות פליטה של אור כתוצאה מהשידור".
המתקן שמתייחס אליו פרייס הוא חוות המחקר HAARP (High Frequency Active Auroral Research Program) שסביבה נבנו תלי קונספירציות - משליטה על מוחות האזרחים ועד לשינוי האטמוספירה.
ד"ר רועי צזנה, חוקר ביחידה לחיזוי טכנולוגי וחברתי באוניברסיטת תל אביב, עוקב אחר הנושא: "זו שכבה שנקראת יונוספירה, שהיא מעבירה ומשקפת קרינה אלקטרומגנטית. היונוספירה, מטבעה, היא רנדומלית כמו נייר אלומיניום שקימטת ופתחת מחדש. עכשיו הוא מלא בקמטים, גבעות ועמקים. מייחסים לאמריקאים הצלחה ביצירת מראות ביונוספירה שניתן לשלוט עליהן".
- צעד קטן לאטמוספירה, צעד גדול לאדם?
"אם אנחנו משנים ושולטים ביונוספירה, אנחנו יכולים לעזור או להפריע לגלי רדיו. אז יש קונספירציות שממשלת ארצות הברית מנסה לעשות דברים איומים ונוראים עם הטכנולוגיה הזו. המציאות, כמובן, אפורה יותר, אבל לא פחות מעניינת: כל העולם מבוסס על תשדורות רדיו למרחקים ארוכים ותחשבי איזה יתרון יש למדינה או לצבא שיכולים להעביר תשדורות רדיו בקלות מעבר לאופק או לשבש תשדורת רדיו של האויב. הרי כבר לפני יותר משבעים שנים קבע הגנרל ג'ורג' קלי שהאומה שתלמד ראשונה איך לשלוט בזמן ובמקום של ירידת הגשמים תהיה האומה שתשלוט על כדור הארץ".
- מציאות שבה לאדם יש שליטה על רעידות האדמה נשמעת כמו גן עדן וגיהינום ביחד.
"זה אתגר גדול וצפוי שיהיו שינויים גיאו-פוליטיים משמעותיים בגינו. יש הערכה, למשל, שכמות המים המתוקים תלך ותקטן ולכן טוענים שיותר מדינות ינסו למצוא דרכים לשלוט בירידת המשקעים. במצב כזה אפשר לדמיין את התסריט שהציג הסופר אסף גברון בספרו 'הידרומניה', על מצב שבו במזרח התיכון יתחוללו מלחמות מים ומדינות יילחמו על העננים".
האם שליטה באקלים תגרום לקונפליקט העולמי הבא? פרופ' אייל וינטר, ראש המכון לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית, משיב: "אם קיימת טכנולוגיה שיכולה להשפיע על מזג האוויר של מדינה אחרת בטווח זמן קצר, ברור שיש לזה משמעות צבאית. זה דבר שיכול לשנות מאזן אימה. בדרך כלל כשטכנולוגיה כזאת יוצאת, היא יוצרת אמביציה אצל הצד השני לפתח טכנולוגיה דומה".
- גם אם מדובר בטכנולוגיה לצורכי הגנה?
"זה לא משנה את המשמעות במאזן האימה. כל טכנולוגיה, ולא חשוב לאיזו מטרה, שיש לה גם פוטנציאל צבאי - ומספיק רק הפוטנציאל - יש סכנה שתייצר כדור שלג של התחמשות דו צדדית".
- לדעתך נשק שליטה במזג האוויר יהיה על השולחן בעתיד?
"זה בהחלט נראה לי סביר. לטכנולוגיה כזאת יש יתרונות גדולים למניעת אסונות טבע ואם זה יגיע לכדי מימוש, זה יהיה צעד אדיר בהתפתחות של הטכנולוגיה האנושית. אבל אז נהיה זקוקים גם למנגנונים מאוד חזקים כדי למנוע את השימוש בטכנולוגיה לצרכים צבאיים".
- וכאן כבר צריך לסמוך על מזגו של האדם.
"בדיוק, ואנחנו מכירים כבר את טבע האדם".
הכתבה המלאה - במגזין G