אפשר לחפש את המניעים שהחזירו את צביקה שרף בגיל 62 לאמן קבוצת תחתית בליגת העל בכדורסל. אם זו הדחיקה של רגליו מערוץ הספורט, או ההפנמה שבעתיד הנראה לעין אין לו סיכוי לקבל תפקיד באיגוד הכדורסל לאור ההתכתשויות שהוא מנהל שם. אבל זה לא יהיה רלוונטי. מה שרלוונטי הוא שהליגה בכדורסל עבור שרף היא עדיין ברירת מחדל סבירה להיות בה ולעבוד בה, להתפרנס ממנה, יותר מ-30 שנה אחרי שהגיע אליה בפעם הראשונה.
עם שרף יש היום בליגה ארבעה מאמנים, מהבכירים שידע הכדורסל הישראלי, שאימנו בליגה הזאת לפני 20 שנה (בלאט, שרף, אדלשטיין, בירנבוים) והם מאמנים בה גם היום. זה קורה למרות כל הקיטורים על מצב הליגה, הקיטורים על זה שקשה להתפרנס מאימון אם אתה לא במכבי ת"א או בהפועל ירושלים, ואחרי שנפתחו הגבולות לחו"ל ומאמנים יצאו לחפש את מזלם.
הבעיה העיקרית עם שוק המאמנים היא לא העובדה שמאמנים ותיקים חוזרים לליגה, ושבמקביל דלתות למאמנים צעירים נסגרות. קודם כל כי זה לא נכון. ישראל לא שונה מליגות מובילות באירופה: ממוצע הגיל של 12 המאמנים הנוכחיים בליגה הישראלית אחרי החזרה של שרף הוא 48.2, דומה מאוד למשל לגיל הממוצע בליגה הספרדית (47.5 העונה). מבחינת הענקת הזדמנויות לצעירים, המצב בישראל בכלל לא רע - העונה אימנו שישה מאמנים בני 40 ומטה, ומדי פעם אפילו קבוצות גדולות או כאלו עם יומרות לא חוששות להמר על מאמן צעיר שיוביל אותן.
הבעיה עם שוק המאמנים היא אחרת, ובזה אשמים המאמנים עצמם: שני המאמנים שפוטרו העונה - מתן חרוש (ראשון לציון) ונתי כהן (אשדוד) הם מהצעירים ביותר בליגה העונה. חרוש, בגיל 35, הוא המאמן הצעיר ביותר. רוב המאמנים הצעירים עומדים בפני דילמה קשה - הם מוכרים את עצמם בזול, לעתים עבור משכורת של 8,000 שקל בחודש, מבזים את עצמם ואת מעמד המאמן, העיקר לקבל את ההזדמנות לפרוץ ולקבל קבוצה בליגה הבכירה. בסופו של יום זה בדיוק מה שגומר אותם. כשהקבוצה מקרטעת, השכר החודשי הזעום שלהם רק מקל על ראשי הקבוצה להוריד להם את הגרזן על הראש.
מאמן שמוכן לעבוד בליגה הבכירה בשכר מעליב לא רק מקל על המעסיקים שלו לפטר אותו, אלא גם מקבע את המעמד שלו במועדון. איפשהו באזור הרצפה. מי שמאמן בשכר אפס לא יוכל להיות זה שיחליט איזה שחקנים להביא, הוא לא יקבע איזה ישראלים בכירים ישחקו אצלו. הוא יתמקד בלהעביר אימונים ולנהל פסקי זמן, ויתפלל שהקבוצה תעמוד בציפיות (של הרחוב) כדי להחזיק בג'וב כמה שיותר ימים.
גם לחלק מהמאמנים הוותיקים יש חלק בעניין הזה של הוזלת המקצוע. חלקם הבינו כבר בשלב מסוים בקריירה שלא כדאי לשים את כל הביצים בסל של קריירת הכדורסל, והחלו במהלך השנים לפתח קריירות מקבילות. אחד ברוקר בשוק ההון, אחד בכיר ביוניליוור, אחד בענייני מחשבים, אחרים עובדים בתקשורת. וגם הם יסכימו עבור כמה שקלים לעורר את החיידק הרדום של אימון כדורסל כשתגיע ההצעה, מעליבה וזמנית ככל שתהיה.