גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שטח ההפקר של בעלי המכונית

רק נאיבי יאמין שמבול הודעות המכס מקורו בפעולה שגרתית

מקום הגרוע ביותר שאזרח מן השורה יכול להיקלע אליו הוא שטח החיץ בין שני משרדי ממשלה, שמתכתשים ונאבקים זה בזה במאבק על עקרונות ואגו. את הצרה הזאת גילו בשבועות האחרונים מאות אנשים פרטיים, שייבאו בשנים האחרונות רכב בייבוא אישי.

כפי שנחשף ב"גלובס" בשבוע שעבר, שלח המכס לאחרונה מאות "הודעות גירעון" לאנשים שייבאו אישית רכב מחו"ל, שבמסגרתן הם נדרשים לשלם עשרות-אלפי ולעיתים מאות-אלפי שקלים כתוספת מיסי יבוא על רכבם. לטענת המכס, מחיר הרכב אשר הוצהר במסגרת רשימון היבוא נמוך מהמחיר האמיתי של הרכב בעת היבוא, וזאת במקרים רבים "בהסתמך על חקירה של יבואנים ועמילי-מכס וסוכנים שונים שעסקו בתחום".

לטענת רשות המסים, מדובר "בצעד שגרתי", ושנמצא בסמכותה המלאה של הרשות. שלא לפרוטוקול טוענים ברשות גם, כי הצעד הזה מהווה חלק מהמהלך הכולל של כל משרדי הממשלה להגדלת הכנסות המדינה ולהקטנת הגירעון.

זה מרחיב וזה מכווץ

דרישת התשלום היא רק חלק התמונה. מאחורי הקלעים ניצב מאבק מתמשך בין משרד התחבורה לרשות המסים בסוגיית הלגיטימציה של היבוא האישי. משרד התחבורה, בהובלת השר כ"ץ, יוצא מגדרו בשנים האחרונות כדי לעודד את היבוא האישי. המשרד העביר שורה של תקנות, שנועדו להקל על היבואנים האישיים לקבל רישיון ולהעביר את כלי-הרכב המיובאים, את התקינה הדרושה.

גם שתי הוועדות לנושא "התחרותיות בשוק הרכב", שהנהיג משרד התחבורה בשנים האחרונות, קראו כמעט מפורשות לאזרחים לייבא רכב אישית. צוות בראשות מנכ"ל משרד התחבורה, כתב בהמלצותיו הפומביות: "לצורך הגברת התחרות בענף הרכב, הומלץ לפתח את ערוץ היבוא האישי (יותר ארצות מקור, יותר דילרים, יותר כלי-רכב)".

אלא שלסיפור הזה יש גם צד אחר ושמו רשות המסים. הרשות מפגינה בשנים האחרונות התנגדות פומבית ועקבית ליבוא האישי, בטענה כי הוא משמש כאמצעי להקטנת מס בדרכים לא כשרות, גורם למדינה נזק בהיקף עשרות-מיליוני שקלים בשנה, משמש כערוץ להלבנת הון, ועוד ועוד.

רשות המסים ערכה גם הפגנת שרירים בשטח: לקוחות שרכבם קיבל את אישורי משרד התחבורה והגיע לארץ בשנה-שנתיים האחרונות, גילו שהמכס מפשפש בקפדנות בציציות חשבוניות הרכישה והיבוא, מאמת את המידע מול מקורות בחו"ל, ולעיתים גם משתף-פעולה עם מס-הכנסה כדי לבדוק את מקורות המימון של היבואן האישי. בקיצור, קבלת-פנים צוננת לאזרח, שתרמה להקטנה הדרמטית שנרשמה ביבוא האישי בשנים האחרונות.

אלא שכל זה היה רק הקדמה לשיא המאבק בין המשרדים, שמתנהל כיום סביב "חוק רישוי הרכב" - הבייבי של השר כ"ץ - שעומד כיום להצבעה בוועדת הכלכלה. משרד התחבורה הכניס לחוק רישוי הרכב סעיפים שנועדו להעניק ליבוא האישי עידוד, הגנות וחסינות במסגרת החוק, כולל אפשרות לבצע "יבוא אישי מסחרי" באמצעות סוכנים, יבואנים זעירים ועוד.

תגובת רשות המסים הייתה הכרזת מלחמה כמעט גלויה: בדוח שפרסמה ערב התחלת הדיון בוועדת הכלכלה נכתב כי "חוק רישוי שירותי הרכב, אשר נמצא בשלבי חקיקה מתקדמים, כולל בתוכו שורה של סעיפים שנועדו להקל על יבוא אישי ו/או לתת לגיטימציה לעיסוק מסחרי בו. רשות המסים רואה בדאגה רבה את ההקלות המסתמנות, שכן, אלה עלולות להרחיב באופן משמעותי את היקפי היבוא של רכב משומש, עם כל הבעייתיות באכיפת חוקי המס ופוטנציאל נרחב לפגיעה בהכנסות המדינה ממסים". לדברי הרשות, הרחבת היבוא האישי "עלולה להרחיב את מקלט המס ואת האפשרות להתחמק מתשלום מס אמת שניתנת באופן סלקטיבי למעמד המבוסס יחסית".

בשורה התחתונה, צריך להיות נאיבי כדי להאמין שמבול הודעות המכס מקורו בפעולה שגרתית. אזרחים רבים שקיבלו הודעת גירעון כזו נמצאים בבעיה רצינית, כי חלק מכלי-הרכב כבר "עברו ידיים" ואחרים חוו ירידת ערך משמעותית, כך שהיבוא שלהם עתיד להסתכם בהפסד בחישוב המסים העודפים. זוהי מכה שתרתיע רבים מלחשוב בכלל על יבוא אישי.

והמסקנה הסופית - בישראל צריך לראות תמיד את התמונה הכוללת, ואסור להתייחס ל"ממשלה" כגוף הומוגני עם מדיניות ממלכתית מתואמת בין המשרדים. המצב דומה יותר לתחרות הורדת ידיים בנוסח "מי הבוס".

עוד כתבות

תום ליבנה / צילום: אריק סולטן

תום ליבנה ואיל וולדמן מגייסים 200 מיליון דולר לספאק חדש

בשבועות האחרונים ליבנה מקדם גיוס של כ־200 מיליון דולר לחברת ספאק חדשה, המיועדת לרכישת חברה פרטית ישראלית בתחומי הסייבר או הבינה המלאכותית ● לחברה כבר צורפו חברי דירקטוריון כמו איל וולדמן ודייב דה-וולט

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

מנכ"ל פאלו אלטו לגלובס: “אין חשש לפגיעה בתגמול עובדי סייברארק”

ניקש ארורה, שהגיע לביקור בישראל, התייחס לתקופת הביניים סביב אקזיט הענק שטרם הושלם, והבטיח בהירות לעובדים ● בדבריו ציין את החותם שהשאיר ניר צוק בחברה גם אחרי עזיבתו, וסימן את האתגרים הבאים של עולם הסייבר בעידן הבינה המלאכותית והמחשוב הקוונטי

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מניות הטכנולוגיה נפלו, ברודקום איבדה 5.5%

מדד הנאסד"ק ירד בכ-0.6% ● מניות הטכנולוגיה הגדולות איבדו גובה ● הזהב נסחר לזמן קצר בשיא חדש של כל הזמנים ● מחירי הנפט סביב שפל של ארבע שנים ● הביטקוין צנח לרמה של 86 אלף דולר ● "רוטציה סקטוריאלית גדולה" - בתי ההשקעות בארה"ב מסמנים את ההזדמנות הבאה בוול סטריט

שיגור לוויין איראני בנמל החלל קוסמודרום ווסטוצ'ני ברוסיה (בעיגול: ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה) / צילום: רויטרס - Alexander Kazakov

מרוץ חלל בסיוע פוטין: איראן תשגר שלושה לוויינים ל"מטרות אזרחיות"

ההתקדמות האיראנית בתחום הלוויינים מנסה להדביק את הפער מול ישראל - בחסות רוסית ועם זינוק בתקציב הביטחון ● גרסת האיראנים, לפיה הלוויינים "נועדו לחקלאות, למשאבי טבע ולמעקב סביבתי", מעלה לכל הפחות תהיות ● עם זאת, היתרון האיכותי והכמותי הישראלי נשמר

מה יחזיר את הקונים לשוק הנדל''ן / איור: גיל ג'יבלי

נתונים מישראל ומהעולם מלמדים: הפחתות ריבית לא מחזירות את הביקוש לדירות

בזמן שאצלנו בנק ישראל רק החל להוריד את הריבית, מאירופה ועד צפון אמריקה הבנקים המרכזיים נמצאים בעיצומה של סדרת הפחתות ● עם זאת, הנתונים מראים כי השפעת המדיניות המוניטרית על מחירי הדיור חלשה יחסית ● למרות ההבדלים בין הכלכלות והאתגרים של ישראל, נשאלת השאלה: האם גם כאן נראה מגמה דומה?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ אחרי חיסול ראאד סעד: אנחנו בודקים אם ישראל הפרה את הפסקת האש בעזה

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג דחה את הערעור שהגישה מדינת ישראל על צווי המעצר שהוצאו נגד נתניהו וגלנט ● ה-FBI סיכל פיגועי תופת בארה"ב בערב השנה החדשה; חמשת העצורים - פרו-פלסטינים ● שנה לאחר נפילת משטר אסד ובצל המכות שספג המחנה הפרו-איראני בזירות השונות, נחשף קרע עמוק בתוך "ציר ההתנגדות" ● עדכונים שוטפים

השנה בה נשברו כל המיתוסים בשוק הרכב / צילום: AI

הסיניות השתלטו, החשמליות נזנחו: הנתונים שמאחורי השנה הדרמטית בשוק הרכב

בשנה החולפת השתנו חוקי המשחק בגזרת הרכב הישראלי: מלאים עצומים הכבידו על השוק ועיוותו את תמונת המכירות, המכוניות החשמליות נזנחו לטובת פלאג-אין, הסינים כבשו את השוק, ומותגים ותיקים נדחקו לקרן זווית ● האם 2026 צפויה להיות סוערת יותר?

המשקיעים הזרים הכפילו את החשיפה לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בבורסה לא ראו מעולם נהירה כזו של משקיעים זרים. האם זו רק ההתחלה?

גופי ההשקעות הזרים הזרימו מתחילת השנה מעל 2.3 מיליארד דולר לשוק המניות בת"א, והחזקותיהם בו נמצאות בשיא ● רוב ההחזקות - במניות בנקים, ביטוח ונדל"ן - באמצעות מדדים ● בבורסה מעריכים כי המעבר למסחר בימי שישי יתמוך בהמשך המגמה ● וגם: אילו גופים בולטים מחו"ל משקיעים בת"א?

מיכאל קלמן, מנכ''ל מנורה מבטחים ויורם נווה, מנכ''ל כלל ביטוח / צילום: נטי לוי, כדיה לוי

על מה ממליצים בחברת הביטוח שהשיגה לחוסכים את התשואה הכי גבוהה השנה בכל האפיקים

2025 מסתמנת בתור השנה של חברות הביטוח, שמובילות את טבלת התשואות גם בנובמבר, ובראשן מנורה מבטחים וכלל ● החוסכים בישראל בדרך לשנה הטובה ביותר מאז 2009 ● במנורה דוגלים כעת בהשקעות סלקטיביות במניות טכנולוגיה, בעוד שבכלל מציעים להיצמד למדדים

בנייה חדשה / צילום: Shutterstock

מעל 83 אלף דירות על המדף: מה כדאי לדעת על הנתון החריג של שוק הנדל"ן?

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על כך שמלאי הדירות הלא מכורות בישראל הכפיל עצמו בתוך חמש שנים ועומד על שיא היסטורי ● תל אביב מובילה ברשימה, ואחריה ירושלים ובת ים ● מהן הסיבות, ואיפה ייקח 7 שנים להיפטר מהמלאי

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך; סיגל יעקבי, שופטת בית המשפט הכלכלי; ויעקב לוקסנבורג, בעל השליטה בסאני / צילום: שלומי יוסף, ניב קנטור, סיון פרג'

רשות ני"ע נגד ביהמ"ש הכלכלי: המחלוקת לגבי מניות של קרובי משפחה מגיעה לעליון

האם מניות שנרכשו ע"י קרובי משפחה של בעל שליטה נחשבות לחלק מ"החזקות הציבור", או שהן נספרות כחלק מהחזקות בעל השליטה? ● שאלה משפטית זו עומדת בלב מחלוקת בין ביהמ"ש הכלכלי לרשות ני"ע ● במרכז ההליך: איש העסקים יעקב לוקסנבורג

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

משגרים ללא רקטות אמריקאיות: הצעד של ממשל טראמפ נגד אלביט

עפ"י דיווח של אתר דיפנס אקספרס, ארה"ב לא מאשרת למדינות אירופה להשתמש ברקטות וטילים אמריקאים במשגרים של אלביט ● הסיבה לצעד החריג היא חשש ל"דליפות טכנולוגיות", אך במשרד ההגנה הגרמני מציינים כי ניתן לטפל בחשש הזה בעזרת עדכוני תוכנה

מושגים לאזרחות מיודעת. מדדי אי שוויון / צילום: Shutterstock

בקרוב יתפרסמו נתונים על אי־השוויון בישראל. מה צריך לדעת כשקוראים אותם?

אחד הנתונים הכלכליים שמעוררים הכי הרבה עניין הוא אי־השוויון • לאילו היבטים הוא מתייחס, ואיך בכלל מודדים אותו? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

אנליסטים מזהירים: "ישראל בדרך למלחמה בכמה חזיתות"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: ההסדרים של ישראל עם עזה, סוריה ולבנון עלולים לקרוס, מיהו הנשיא החדש של צ'ילה שתומך בישראל, ובאיראן הדיחו את מפקד מערך ההגנה האווירית אחרי הכישלון ביוני ● כותרות העיתונים בעולם

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

ירידות שערים באירופה; המניות הביטחוניות נופלות

מדד הדאקס יורד בכ-0.6% ● בורסת הונג קונג נפלה בכ-1.6% ● וול סטריט ננעלה בירידות אתמול, כאשר המשקיעים המשיכו לצאת ממניות הטכנולוגיה - הבוקר החוזים העתידיים אדומים ● שחקניות ה-AI המרכזיות ברודקום ואורקל סיימו את היום בירידות של כ-5.5% וכ-3%, בהתאמה ● מחירי הנפט בשפל של כארבע שנים ● מחיר הזהב עלה אתמול לשיא חדש של כל הזמנים

הודעה שנשלחה בקבוצת וואטסאפ של מתחזים / צילום: צילום מסך

הונאת הרשת החדשה: הבטיחו תשואה חלומית, ואז המניה נפלה בכ־90%

מתחזים ברשת שכנעו משקיעים ישראלים להשקיע במניה של קבוצת מסעדות מלזית ● הם התחזו לדמויות מוכרות בשוק, וכך זינקה המניה בכ־150% - אך קרסה לאחר בריחת מארגני ההונאה שמכרו את החזקותיהם ● ברקע, פלטפורמות כמו מטא מתקשות לבלום את התופעה

שחר סיני, סמנכ''ל קרנות נאמנות פרופאונד בית השקעות / צילום: עמי ארליך

"אחרי שנתיים פנומנליות במניות הפיננסים, זה הזמן להוריד רגל מהגז"

שחר סיני, סמנכ"ל קרנות נאמנות בפרופאונד, ממשיך להעדיף את שוק המניות המקומי על פני חו"ל, ומסמן את מניות הטכנולוגיה, התעשיות הביטחוניות והאנרגיה הירוקה לשנה הקרובה ● למרות השיאים בשוק הוא מציע "לא להפריע לכסף לעבוד, אבל כן אפשר לצמצם סיכון"

הציבור מעדיף פיקדונות על הקרנות הכספיות של רשות ני''ע / אילוסטרציה: Shutterstock

בין פיקדון לקרן כספית: המוצר החדש שאמור היה לייצר תחרות לבנקים, אבל מתקשה לגייס לקוחות

ברשות ני"ע קיוו שהשקת הקרנות הכספיות המתחדשות תסיט אליהן כספים מהפיקדונות, אלא שכחצי שנה לאחר מכן המצב עגום: רק שני בתי השקעות מוכרים את הקרנות, והמשקיעים מדירים את כספם מהמוצר, שמנהל מיליונים בודדים ● בקרנות טוענים: "הבנקים לא משווקים אותנו"

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

הקמתה של מערכת מס הגודש יצאה לדרך, ומומחי תחבורה סקפטיים לגבי יעילותה

220 שערי אגרה ו־140 אתרי חיוב יוקמו בשלוש טבעות סביב תל אביב ● המערכת צפויה להתחיל לפעול ב־2027 ● המומחים עונים: האם המהלך יעבוד בלי שיפור משמעותי בתחבורה הציבורית?

מטולה / צילום: איל יצהר

שיקום הערים שנפגעו במלחמה: מה קרה למטולה, והזינוק של שדרות

מנתוני הלמ"ס עולה כי במטולה יש 70% פחות פעילות כלכלית מאשר ערב המלחמה, לעומת זאת קריית שמונה ושלומי חזרו לפעילות כלכלית מלאה ● הזינוק הדרמטי ביותר בפעילות הכלכלית הוא זה של שדרות, כך שנראה ששיקום הדרום מתקדם בקצב מהיר בהרבה מאשר שיקום הצפון