אלי גליקמן, מנכ"ל חברת החשמל, קיבל מענק בסך של 1.325 מיליון שקל בשנת 2009 מחברת האצ'יסון על רקע מכירת שליטתה בחברת פרטנר לאילן בן דב - כך נודע ל"גלובס". מפסק דין שניתן השבוע (ב') בבית המשפט המחוזי מרכז, עלה כי גליקמן ביקש פטור מלא ממס בעבור הסכום, אשר נחשף כאן לראשונה, בטענה כי לא מדובר בהכנסה מעבודה; ואולם, בית המשפט קבע, כי מדובר בהכנסה מעבודה החייבת במס, ולא ב"מתנת שמים" הפטורה ממס כטענתו של גליקמן.
משנת 2005 כיהן גליקמן בתפקידים בכירים בחברת פרטנר, המפעילה את רשת הטלפונים הסלולארית "אורנג'". את המענק קיבל גליקמן כאשר כיהן כמשנה למנכ"ל החברה בשנת 2009. הרקע לקבלת המענק הנה עסקת מכירת החברה לבן דב.
הסכום שקיבל גליקמן מהאצ'יסון - 1,325,400 שקלים במדויק - מהווה חלק מ-6.5 מיליון דולר שחילקה האצ'יסון ל-4.4% מעובדי פרטנר (250 עובדים) מיוזמתה הבלעדית, כמענק ייחודי. במסגרת פסק הדין לא נחשף סכום המענק, והוא נחשף כאן לראשונה. בעקבות פסק הדין יחויב גליקמן בשיעור מס הדומה למס השולי בו חויב במסגרת עבודתו בפרטנר על הכנסתו, אשר לפי ההערכות עומד על הרף הגבוה, העשוי לנוע בין 30%-50%.
עוד נודע ל"גלובס" כי מנכ"ל פרטנר דאז, דוד אבנר, קיבל מענק בסך כ-2.4 מיליון שקל, מתוך הסכום שחולק. כמו-כן , סמנכ"לים ועובדים שונים בפרטנר קיבלו סכומים הנעים בין מאות שקלים לבין מאות אלפי שקלים.
מתת-שמים או שכר עבודה?
בשבוע האחרון של אוגוסט 2009 רכשה חברת סקיילקס את השליטה בפרטנר מחברת ADVENT INVESTMENTS PTE LTD (חברה בת של האצ'יסון) תמורת סך של 1.381 מיליארד דולר. לאחר המכירה חילקה האצ'יסון לגליקמן ולעובדים נוספים של פרטנר מענק ייחודי, חריג וחד-פעמי. זאת, כמחווה של הכרת תודה אישית והערכה על סיוע להעלאת ערכה של פרטנר ותרומתם למחיר עסקת המכירה ולרווח שהפיקה החברה הזרה מעסקת המכירה.
לאחר קבלת המענק, הגיש גליקמן דוח על הכנסותיו לשנת המס 2009 ובו, בין היתר, דיווח על המענק כהכנסה הפטורה ממס בהיותו מתנה (WINDFALL - מתנת שמים), שאינה מהווה הכנסה, לטענתו. ואולם, מס הכנסה לא קיבל טענה זו ובשומה שהוציא לגליקמן לתשלום מס, נקבע כי המענק החד-פעמי החריג אינו הכנסה הפטורה ממס, אלא מהווה הכנסת עבודה.
בערעור שהגיש גליקמן על השומה, באמצעות עוה"ד ד"ר משה דרוקר, טען כי המענק החריג מהווה מתנה מהחברה הזרה, האצ'יסון, הפטורה ממס, שלא הייתה כל חובה להעניקו, אלא הוענק בדיעבד כאות הוקרה והערכת תודה, מתוך רצון טוב. עוד טען, כי האצ'יסון אינה מעבידתו ולא מתקיימים ביניהם יחסי עבודה, ולכן לא ייתכן כי המענק החריג ניתן במסגרת יחסי עבודה.
מנגד, טען פקיד שומה כפר סבא, כי טענתו של גליקמן, לפיה המענק ניתן לו כתשלום חד-פעמי וחריג, כאות להכרת תודה אישית, שלא על-ידי מעסיקו, שלא מכח עבודתו, ולפיכך מהווה "מתת-שמים" שאינה מהווה הכנסה - "עולה כדי אבסורד".
לטענתו של פקיד השומה, באמצעות עוה"ד גלית פואה ויעל הרשמן מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי), קבלת טענת גליקמן משמעה כי תשלום המענק, שקיבל מבעלת השליטה בחברת פרטנר - שהיא מעסיקתו - ניתן לו ממקור כלשהו, שאינו קשור למקום עבודתו.
בסיס עסקי טהור
שופט המחוזי, אחיקם סטולר, קיבל השבוע את טענותיה של רשות המסים, וקבע כי "סכום הכסף שקיבל גליקמן מהחברה הזרה, האצ'יסון, שהייתה בעלת השליטה בחברת פרטנר, התקבל כהכנסת עבודה בגין היותו עובד בחברת פרטנר בשנת המס 2009".
השופט סטולר ציין עוד, כי "אילולא עבד בפרטנר, גליקמן לא היה מקבל כל תשלום", ואף דחה את טענתו של גליקמן כי המענק ניתן לו כ"מתת שמים" (WINDFALL).
השופט סטולר קבע בהחלטתו כי "בניתוח המושג מתנה, מצאנו כי מדובר בטובת הנאה שאיננה ניתנת לאדם כנגד עבודה שביצע או יבצע, אלא לאות הערכה, בשל הכרת איכויותיו האישיות של האדם, במנותק מיחסי עובד-מעביד. בענייננו, לא הובאה כל הוכחה כי המענק הנדון ניתן על בסיס אישי או רגשי. נהפוך הוא. הוכח כי המענק ניתן על בסיס עסקי טהור. דומה שאין חולק, כי הבסיס למתן המענק לא היה בשל יחסים אישיים, אלא נבע מעבודתו של המערער בפרטנר ותרומתו לחברה, בה עבד".
עוד קבע בית המשפט המחוזי כי העובדה שמדובר במענק, שניתן על-פי שיקול דעתה הבלעדי של האצ'יסון, והעובדה שלא מדובר בהתחייבות שניתן לאכוף - אין בהן כדי לשנות מאופיו של המענק כשכר עבודה. "כך, למשל", כתב השופט סטולר, "לא יעלה על הדעת לראות בבונוס סוף שנה, או בונוס שנת יובל, או העלאת שכר, הניתנים על-ידי מעסיק מתוך רצון טוב ומשיקוליו שלו, בין היתר, כאות הערכה לעובד, אלא כשכר בגין עבודה".
בית המשפט המחוזי גם חייב את גליקמן לשלם שכ"ט עו"ד והוצאות משפט למדינה בסך 15,000 שקלים.