משהו מוזר קורה בשוק רכבי הדיזל הפרטיים בעולם. אחרי שנים ארוכות, שבהן האירופאים רכשו באובססיביות רכבי דיזל והאמריקנים ברחו מהם כמו ממגיפה, התהפכו היוצרות.
נציבות השוק באירופה הודיעה השנה כי תחמיר את דרישות הפליטה ממנועי דיזל ולא תתייחס רק לפליטת ה-CO2 המאוד נמוכה שלהם, כפי שהיה עד היום. כתוצאה מכך, צפויות מדינות שונות באיחוד להעלות בשנים הבאות את המיסוי על סולר ולהקטין את הטבות המס הירוקות לדיזלים.
האמריקנים מגלים כיום מחדש את רכבי הדיזל, לא מעט בזכות פעילות ההחדרה הנמרצת של פולקסווגן, שממצבת את הדיזלים כחסכוניים ונמרצים יותר ממנועי בנזין.
משרד האוצר הישראלי הקדים את אירופה בצעדי האנטי דיזל שלו ונוקט החל מהשנה גישה קיצונית. מי שרוכש כיום רכב דיזל פרטי צריך להשלים לא רק עם מחירי סולר גבוהים, אלא גם לשלם מחיר רכישה גבוה יותר, בשל הפחתה משמעותית בהטבת המס הירוק.
דוגמה אחת לקורבנות של המהלך הזה היא הרנו פלואנס טורבו דיזל. כשנחתה המכונית בישראל לפני כשנתיים, היא הפכה ללהיט בקרב ציי רכב, בשל שילוב של צריכת דלק אולטרה-חסכונית ומחיר החדרה שנע סביב 120 אלף שקל - פחות מגרסת הבנזין. כיום, לאחר עדכון המס הירוק, עולה גרסת הבסיס האוטומטית 135 אלף שקל, כ-7,000 שקל יותר מגרסת הבנזין המקבילה.
מתיחת הפנים של 2013 העניקה לפלואנס חרטום נאה ועדכני, ויחד עם סט חדש של פגושים וריכוך של הזנב היא נראית רעננה ואלגנטית, אם כי לא ספורטיבית ודרמטית.
פלואנס הייתה אחת החלוצות במגמה של היצרנים לשדרג את המרחב של המשפחתיות עד לטריטוריה של מכוניות המנהלים. כיום כבר יש בפלח הזה לא מעט מכוניות עם בסיס גלגלים של כ-2.7 מטר (כמו קורולה, אסטרה, מאזדה 3 ועוד) אבל הפלואנס היא עדיין אחת המרווחות בקבוצה, עם מרחב רגליים ענק לנוסעים מאחור, שפע של מרחב כתפיים וראש, ותא מטען שיכול לבלוע חצי בית. עדכון הדגם הביא לשדרוג באיכות החומרים והגימור בתא ועדכונים קלים בעיצוב סביבת הנהג, שמשרים אווירה איכותית וידידותית.
על הכביש זו עדיין מכונית נוחה מאוד, שסופגת היטב זעזועים וסדקים ושומרת על יציבות כיוונית ונינוחות בשיוט בכבישים מהירים. היא גם נעימה לנהיגה, אם כי ההיגוי שלה לא חד ומדויק כמו בחלק ממתחרותיה.
יחידת ההנעה, שבמרכזה מנוע 1.5 ליטר טורבו דיזל מדור אחרון, מייצרת 110 כוחות סוס שאינם מרשימים על הנייר, אבל המומנט עומד על כ-25 קג"מ, כמעט 50% יותר מהממוצע בפלח משפחתיות הבנזין. בשילוב עם תיבת הילוכים כפולת מצמדים - שכנראה עברה עדכון יסודי, אם כי רנו לא מודה בזה - יש לה תגובות זריזות, דחף בריא בכל שיפוע כמעט ופעולה נינוחה וחסרת מאמץ ברוב התנאים. כבעבר, נהג שמודע לנהיגתו יכול להגיע לצריכת דלק ריאלית מרשימה של כ-17 קילומטר לליטר סולר בתנאי נהיגה יומיומיים.
עם מיסוי קצת יותר הגיוני, הפלואנס הייתה יכולה לתפוס מקום של כבוד בתמהיל הרכישות של ציים ולחסוך בהוצאות הדלק של המעסיקים. אבל, קשה לנו להאמין שהגלגל עוד יתהפך. ההיסטוריה מלמדת, שלאורך השנים המיסים נעים בכיוון אחד - למעלה.