משפחת דנקנר לא יורדת מהכותרות. ירדן ודניאלה דנקנר, בנותיו של ד"ר דוד דנקנר (ובנות הדוד של נוחי דנקנר וכן של דני דנקנר) עתרו באחרונה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בדרישה לקבל לידיהן את מניותיהן בחברת דור כימיקלים.
בתביעתן טוענות האחיות כי אחיהן, גיל דנקנר, מנצל את רכושה של דור כימיקלים לטובתו, פועל בניגוד לכל הגיון כלכלי ומסכן את כספי דור כימיקלים בהשקעות עתירות סיכון. לדבריהן, בין היתר, הוא פועל בנכסיה ובענייניה בחוסר תום לב ובחוסר הגינות ונוהג בחברה כ"באחוזתו הפרטית ועושק וגוזל אותה בקצב הולך וגובר".
"גיל מושך מדור כימיקלים כספים אליו ואל גופים בשליטתו ויצר להן הפסדי ענק בהרפתקה מגלומנית", נכתב בתביעה.
בהמשך לטענות הללו, מבקשות ירדן ודניאלה מבית המשפט להורות לגיל דנקנר להתפטר מתפקידו כיו"ר דור כימיקלים ומכל תפקידיו בחברת ד.ג.ד חיפה ובכל חברה בת אחרת. יתר על כן, לדברי האחיות דנקנר, באמצעות עו"ד רויטל כרם, לפני כשלושה חודשים הצליח גיל להחתים את אבי השלושה, דוד בן ה-86, שמשך עשרות שנים דאג לאינטרסים שלהן כבעלות מניות בחברה, על שורת מסמכים אשר מפקיעים לכאורה ממנו את כל רכושו, וגם את מניותיהן של התובעות בחברת דור כימיקלים, עליהן היה דוד מופקד.
"ביום 2 בספטמבר 2013 גיל הצליח להוביל את אמו אביבה דנקנר להחתים את דוד על שורת מסמכים שמתיימרים לגזול את רכושן של התובעות", נכתב בתביעה. "בנוסף, המסמכים מתיימרים לבצע מהפכה בתקנוני דור כימיקלים וסאורון לקיפוחן של התובעות כבעלות מניות, וכן להנציח את השימוש בקופתה לכיסו וליעדיו של גיל".
דור כימיקלים עוסקת בייצור מוצרי ביניים לתעשייה ויריעות פלסטיות. החברה נמחקה מהמסחר בבורסה באפריל 2010, ולאחר מכן מוזגו אליה החברות התעשייתיות הפרטיות של המשפחה, כולל כרמל כימיקלים. כיום מניותיה מוחזקות על ידי לאה דנקנר ובני משפחתו של דוד דנקנר.
בכל אלה, טוענות ירדן ודניאלה דנקנר, גיל מפר את חובת הנאמנות שלו לדור כימיקלים ולבעלי מניותיה, ובהן התובעות.
לפי התביעה, המסמכים עליהם הוחתם דוד דנקנר התיימרו לקיים את יעדיו של גיל, וכן לתת לו זכות בלתי סבירה לקנות את המניות של התובעות בחברה בכל עת שיבחר, תוך שלילת זכותן להחליט האם, מתי ולמי למכור אותן. זאת, לפי הנטען, ביודעו כי התובעות מעולם לא נעזרו בייעוץ משפטי לחתימת מסמכים כלפי הוריהם. לדבריהן, לפני מספר שבועות גיל הביא לשליחת מכתב בשמם, שהמליץ לתובעות למהר ולאשר את המסמכים כדי שלא להחמיץ "זכייה" גדולה שגלומה בהם. לטענתן, בהבינן את המשמעות האמיתית של המסמכים הן סירבו לאשרם, ופנו לבית המשפט.