באחרונה נפגשתי עם קבוצת עצמאיים, שביקשו לשמוע בהרחבה על אפשרויות החיסכון הפנסיוני שעומדות לרשותם. בטור היום ננסה להאיר את הנושא, תוך ציון דגשים ייחודיים לאוכלוסייה זו.
פגישות עם עצמאיים בנושא החיסכון הפנסיוני מתבצעות, בדרך כלל, בחודש דצמבר, לקראת סיומה של שנת המס. במועד זה היקף ההכנסות השנתי ידוע כמעט במלואו, ומאפשר לחשב את גובה ההפקדות לתוכניות הפנסיוניות, אשר תלויות בגובה ההכנסה.
ציינו בעבר, כי ההפקדות של עצמאי, המזכות אותו בהטבות מס בכפוף להיקף הכנסותיו, יכולות להגיע ליותר מ-50,000 שקל לשנת מס (יותר מ-32,000 שקל לחיסכון פנסיוני ויותר מ-18,000 שקל לקרן השתלמות).
פחות כסף לגמל
עצמאי אשר ינצל היקפי חיסכון אלו לאורך שנות עבודתו, יוכל לצבור לעצמו חיסכון פנסיוני בסיסי ראוי לגיל הפרישה.
אלא שבשנים האחרונות השתנתה מפת המוצרים הפנסיוניים, והדבר השפיע על היקפי החיסכון של אוכלוסיית העצמאיים. בעבר המוצר המרכזי לחיסכון לעצמאיים היה קופת גמל, אשר מאפשרת הפקדת סכומים חד-פעמיים לפי בחירת החוסך.
שני שינויים מרכזיים פגעו בכדאיות ההפקדה של עצמאיים לאפיק זה: הראשון נגע לטווח החיסכון, וקבע כי כספי עצמאיים שיופקדו לקופות גמל החל מ-2006 יהיו נזילים רק מגיל 60 (לעומת לאחר 15 שנים בעבר).
השינוי השני נגע לאופי החיסכון. עד סוף 2007 ניתן היה לקבל את החיסכון שנצבר כסכום הוני פטור ממס, אולם תיקון מס' 3 לחוק קופות הגמל ביטל את אפשרות זו, וקבע כי כספים שמופקדים לקופות החל מ-2008 יתקבלו על ידי החוסך תחילה כקצבה חודשית, ורק אם יקבל קצבה חודשית מזערית יוכל לבחור אם לממש את יתרת החיסכון כסכום הוני. שיעור הקצבה המזערית עומד על 4,416 שקל (נכון ל-2013), והמשמעות היא כי החוסך נדרש לחיסכון בגובה של כמעט 900,000 שקל כדי לקבל קצבה זו.
שני השינויים הללו מבטאים את כוונת המדינה להעניק הטבות מס לחוסך, בתנאי שיממש את הכספים בגילאים מתקדמים ולמטרת קצבה בלבד.
ואכן, בעקבות שינויים אלו, אנו מבחינים בירידה עקבית בהפקדות לקופות הגמל האישיות, מ-9.5 מיליארד שקל ב-2005 ל-4.3 מיליארד שקל בלבד בשנת 2012 - זוהי ירידה של 55%, אשר ספק אם הומרה באופן חלקי או מלא בחיסכון חלופי.
מוצרים תחליפיים
המוצרים התחליפיים לקופות הגמל הם פוליסות הביטוח וקרנות הפנסיה, אשר דורשות בדרך כלל הפקדה חודשית שוטפת וקבועה.
בעוד העובד השכיר מצטרף להסדר הפנסיוני כמעט בדרך של "טייס אוטומטי" (אם במסגרת של פנסיית חובה ואם בדרך של הסדר אישי או קיבוצי אחר), הרי העצמאי צריך להחליט בצורה יזומה ומודעת על היקף החיסכון הפנסיוני שלו. החלטתו זו היא שתקבע את איכות חייו בשנות הפרישה, שנראים במרוץ ההישרדות היומיומי כמעבר להרי החושך.
הצורך להחליט על היקף הפקדה חודשי קבוע מקשה אף יותר. אגב, עבור עצמאיים שהיו בעבר שכירים, המחסום הזה כמעט אינו קיים והם לא מתקשים לקבל החלטה על היקף הפקדה חודשי גם לאחר המעבר למעמד עצמאי.
הבשורה שהביאה אתה פנסיית החובה למגזר השכירים, אשר התפתחה בהדרגה מ-2008, אינה קיימת במגזר העצמאיים. יש להצטער על כך, ולקוות שהדבר יתוקן בעתיד.
שתהיה לכולנו שנה אזרחית מוצלחת!
הכותב הוא מנהל המטה המקצועי במבטח סימון מקבוצת הביטוח מגדל. אין לראות בסקירה זו ובאמור בה ייעוץ פיננסי ו/או פנסיוני כהגדרתם בחוק. בכל מקרה, בטרם קבלת החלטה יש להיוועץ בבעל הרישיון המתאים
globes@mvs.co.il