מי שקרא את הנחיות מדיניות התגמול בגופים המוסדיים שפרסם בשבוע שעבר משרד האוצר, הבחין בכך שמשהו חסר. הכוונה היא לא לחוסר הבהירות של חלק מההנחיות - מה הן, למשל, אותן "נסיבות חריגות" שמאפשרות לחרוג ממדיניות התגמול? - אלא לאבסורד שגורם לכך שאין כיום אף רגולטור שמפקח על בתי ההשקעות (והפיקוח היחיד, זה שנעשה ברמת המוצרים בלבד, נחלק בין הרגולטורים).
1. חגיגת השכר בבנקים ובגופים המוסדיים מטרידה מזה זמן את גורמי הרגולציה. בחודש שעבר הוציא המפקח על הבנקים, דודו זקן, הוראות חדשות להגבלת תגמול הבכירים בבנקים, ואתמול, כאמור, החליטה הממונה על אגף שוק ההון והביטוח במשרד האוצר, דורית סלינגר, ללכת בעקבותיו.
אלא שההוראות של סלינגר - שמפקחת על פעילות הגמל והחיסכון ארוך הטווח בגופים המוסדיים - יצרו מצב מגוחך: השכר של מנכ"ל חברת הגמל והפנסיה בבתי ההשקעות הוגבל, אך שכרם של בכירים אחרים בארגון נותר ללא פיקוח.
האם יש הבדל בין מנכ"ל הגמל והפנסיה בבית השקעות מסוים לבין מנכ"לי חברת קרנות הנאמנות ותעודות הסל באותו הגוף? האם יש סיבה שעל שכרו של מנכ"ל הפניקס אייל לפידות (כ-6.8 מיליון שקל ב-2012) יוטלו מגבלות, בעוד ששכרו של מנכ"ל פסגות חגי בדש (שאינו מפורסם משום שפסגות הוא גוף פרטי, אך "גלובס" חשף שמדובר בכ-5 מיליון שקל בשנה) יהיה נתון לשיקולם הבלעדי של מעסיקיו?
ומה ההצדקה לכך שרק על מנכ"ל חברת הגמל והפנסיה ייאסר לקבל את שכרו דרך חברת ארנק, במקום להחיל את ההוראה הזו על כל בכירי הארגון? הרי בסופו של דבר כולם מנהלים את כספי הציבור.
2. כאמור, בניגוד לחברות הביטוח והבנקים על בתי ההשקעות, המנהלים מאות מיליארדי שקלים, אין פיקוח ישיר ומסודר. לפי החוק, רשות ני"ע אחראית על מסחר תקין ושמירה על האינטרסים של הציבור, ואילו המפקח על שוק ההון באוצר אחראי על היציבות של הגופים המפוקחים.
זה, ללא ספק, מצב מעוות. אז מדוע לא משנים אותו? ככל הנראה הסיבה לכך היא מחלוקות בין רשות ני"ע לאגף שוק ההון באוצר על מתכונת הפיקוח וחלוקת הסמכויות ביניהם. הרחבת תחום הפיקוח של אחד מהגופים הרגולטוריים אמנם תחזק אותו על חשבון הגוף השני, אך גם תטיל עליו לא מעט אחריות. אף רגולטור הרי לא מעוניין שמקרה של מחדל או קריסה של בית השקעות יקושר לכשל פיקוח שלו. אז כל אחד מתבצר בעמדתו, הסטטוס קוו נשמר, ואין מבוגר אחראי שיכריע.
כך נוצר הארביטראז' הרגולטורי. בעוד שבאגף שוק ההון והביטוח במשרד האוצר מפקחים על פעילות הגמל והפנסיה של בתי ההשקעות, ברשות ני"ע אמונים על הפיקוח בנוגע לקרנות הנאמנות וניהול התיקים וכן על חבר הבורסה. ומי מפקח על כל היתר, לרבות שכרם של הבכירים בבתי ההשקעות? התשובה היא: אף אחד.
3. מאחר שהרגולטורים מתעקשים להסתתר מאחורי המצב המעוות שיוצר החוק הנוכחי, לנו לא נותר אלא לקרוא למבוגר האחראי: יעל אנדורן, מנכ"לית משרד האוצר. אנדורן חייבת להרים את הכפפה, להסדיר את נושא סמכויות הפיקוח על בתי ההשקעות בחוק ולשים סוף לאנומליה הזו.
לא ייתכן שגופים שאחראים על מאות מיליארדי שקלים מכספי הציבור ימשיכו להתנהל בלי לתת דין וחשבון. הגיע הזמן למנות גוף אחד שיפקח באופן רשמי על ענף בתי ההשקעות.
