גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי תמצמץ ראשונה: שפ"מ או רשות השידור?

חברות המדיה ממתינות לפתרון הסכסוך בין רשות השידור לחברה שמוכרת את זמן הפרסום בתחנות הרדיו שלה ■ לאחר ששפ"מ הציבה תנאים חדשים להמשך ההתקשרות, רשות השידור מסמנת שהיא רוצה למכור בעצמה את מלאי הפרסום

חברות המדיה צופות בדריכות במה שהן מכנות משחק הפוקר בין שפ"מ - החברה המוכרת פרסומות ל"קול ישראל" (תחנות הרדיו של רשות השידור), לבין רשות השידור, ממתינות לראות מי מהצדדים ימצמץ ראשון.

למי שפספס את הסאגה המתמשכת במלחמה שבין הצדדים, נזכיר כי מדובר במערכת יחסים הנוטפת מה שנהוג לכנות "דם רע", ששיאו בתביעה שהגישה הרשות נגד שפ"מ והעומד בראשה, אברהם פרחי. טרם חידוש החוזה הנוכחי בין שתי החברות, כבר נקטה רשות השידור מהלכים מעשיים כדי להוציא את הפרסום מידי שפ"מ ולהעביר את הזיכיון לגורם אחר או להקים מערך עצמאי. הרשות הוציאה מכרז למתן זיכיון לפרסום ברשתות שבידיה, שפוצלו לחמישה אשכולות.

בהמשך, לאחר שהתברר כי אף גורם לא ניגש למכרז, בדקה הרשות אפשרות למכור בעצמה את זמן האוויר בתחנות "קול ישראל". במקביל, לאחר פרסום המכרז, פנתה שפ"מ לבית המשפט המחוזי בטענה כי קיום המכרז אינו תקין, וכי הליך הפרידה ממנה נעשה שלא כחוק.

בסופו של דבר חודש ההסכם עם שפ"מ, אך גורמים המקורבים לצדדים טוענים שלמרות שבדרגי העבודה התקיימה עבודה שוטפת, הרי שבדרגים הניהוליים נשמרו הרבה מהדם הרע, הנקמנות והחשדנות.

כשהתברר לשפ"מ לפני מספר חודשים, כי הרשות מתעתדת להוציא מידיה את זכויות השיווק לפרסום ברשת ד', היה זה הקש ששבר את גב הגמל. שפ"מ הודיעה לרשות כי אם לא יוחזרו הזכויות לידיה, ואם לא יעשו שינויים בתנאים הכוללים של ההתקשרות, שיתנו לשפ"מ הקלות בדמי הזיכיון בשל התכווצות עוגת הפרסום כולה, תפסיק שפ"מ את ההתקשרות עם הרשות החל מתחילת 2014.

ברשות מנסים בתקופה האחרונה לשדר עסקים כרגיל, ומעבירים לחברות המדיה מסר ברור כאילו הם מתעתדים לקחת את השיווק לידיהם. סולי אברהמוב, לשעבר מנכ"לית שפ"א (שירותי פרסום ברדיו האזורי) המשמשת בשנה האחרונה כיועצת של הרשות, ניהלה מספר שיחות עם חברות המדיה, שבהן הבהירה כי הפרסום של רשות השידור יישאר בתוך הבית וכי הרשות מתעתדת להקים אופרציה עצמאית שתחליף את שפ"מ.

בחברות המדיה, לעומת זאת, ממש לא מתלהבים מהאפשרות ורואים בה הרפתקה שנדונה מראש לכישלון - הרפתקה, שבמקרה הטוב תעלה לרשות השידור מיליוני שקלים, כסף שיגיע מכיסו של האזרח הקטן.

"המפרסמים ימצאו אלטרנטיבה"

"רשות השידור תפסיד עשרות מיליוני שקלים אם תתנתק משפ"מ", אומר רן בר און, מנכ"ל מדיה קום, "ייקח להם הרבה מאוד זמן להתארגן על מערך אלטרנטיבי, ועל הדרך הם יאבדו מפרסמים שיכול להיות שימצאו מדיה אחרת או פתרונות אחרים".

נבו כרמי, מנהל המדיה במשרד הפרסום יהושע TBWA, אף הוא מציע ל"קול ישראל" להגיע בהקדם להבנות עם שפ"מ. "ניהול מערכת של זמן פרסום בקבוצה של תחנות רדיו זה עניין מורכב ומסובך, שדורש היערכות רבה שלוקחת לפחות חצי שנה", הוא אומר, "בינתיים, ייגרם לרשות השידור נזק של עשרות מיליוני שקלים. אני מעריך שהם יאבדו כ-50% מההכנסות השנתיות שלהם. לשפ"מ יש מערכות יחסים עמוקות וקשרי עבודה עם מפרסמים וחברות המדיה. אי-אפשר לייצר אותם בתקופה קצרה. בנייה של הסכמים שנתיים, ניהול מו"מ עם משרדי הפרסום וחברות המדיה, זה תהליך ארוך ומורכב. גם לשפ"מ אני מציע להתפשר, הואיל וברגע שייצאו מתוך מערך המכירות של רשות השידור, יהיה להם קשה לחזור חזרה".

יצוין, כי עפ"י נתונים שהתפרסמו בעבר, היקף ההכנסות של רשות השידור באמצעות שפ"מ עומד על כ-60-80 מיליון שקל בשנה. לדברי אחד הבכירים בענף, כל שבוע שבו ייפגע הפרסום בתחנות, משמעותו הפסד כספי של 1.5 מיליון שקל - 6 מיליון שקל בחודש. לדבריו הבכיר, גם אם הרשות תצליח למכור ספוראדית פה ושם קמפיין, היא תפסיד במקרה הטוב 50% מההכנסות שלה בתקופת הזמן הזאת. "גם אם הם יעשו את הבלתי ייאמן, ויחליטו שלא להיכנע לאולטימטום של שפ"מ, ייקח להם לפחות חודש-חודשיים להתארגן ובמהלך הזמן הזה כמעט לא יהיה פרסום באוויר. ייתכן שבמשך הזמן הזה הם יצליחו להעלות כמה קמפיינים לאוויר, אבל זה זניח", מוסיף הבכיר. גם לטענתו, העניין הוא לא רק לקלוט את הקמפיינים אלא גם ליצור קשר עם מפרסמים, לייצר הסכמים שנתיים ולהקים אופרציה: "גם אם יקרה נס, ייקח להם עוד הרבה זמן להגיע למיומנות של שפ"מ, שנרכשה בהרבה שנים של ניסיון".

"השקעה בתוכנות ובהון אנושי"

לדברי כרמי, המפרסמים יימצאו חלופות ל"קול ישראל" בדמות הרדיו האזורי וכל שאר אמצעי המדיה. "מי שישלם בסופו של דבר את עיקר המחיר זה אזרחי המדינה, כי רשות השידור תנחל הפסדים עמוקים נוספים על חשבון משלם המיסים. במצב המשברי העמוק שבו היא שרויה היא לא יכולה להרשות לעצמה את הסכסוך הזה".

גבי אטל, מנכ"ל חברת המדיה זניט מדיה, סבור שהרשות תתקשה לשווק באופן מיידי את המדיה בעצמה, אך מדגיש נקודה אחרת: "שפ"מ איננה גוף שמייצר תוכן, אלא גוף מתווך שמשווק זמן אוויר. מי שמייצר את הרייטינג ברשתות הוא רשות השידור באמצעות רשתות ב', ג', 88, רשת ד' וכדומה. לנו כחברות מדיה חשוב שיצרן התוכן/הרייטינג יהיה יציב, וימשיך בעבודה שהוא עושה. עדיף שהגוף המקצועי המשווק יהיה מקצועי וטוב כמו שפ"מ אך המשקל הקריטי נמצא בצד של התוכן".

לטענתו, כדי ללכת "עד הסוף", הרשות זקוקה לזמן, לבנות מערך שיווק - למרות שהתוכן כבר קיים. "מערך השיבוץ נמצא בשפ"מ, ההבנה וההכרה של חברות המדיה ומשרדי הפרסום, וכדי להקים מערך כזה צריך ידע, ניסיון ותוכנה שכרגע לא קיימים ברשות השידור. בנייה של זה אמורה לקחת זמן וכוח אדם מיומן ולא יכולה להיות 'על הדרך'. בטווח הקצר מדובר בהשקעה בתוכנות ובהון אנושי וניהולי - ובהרבה כסף. אם רשות השידור נכנסת להרפתקה כזאת, היא חייבת להיות ארוכת-טווח, אחרת יהיה מדובר בהפסד של כסף לטובת המתחרה הגדול - הרדיו האזורי".

בכיר אחר טוען שחלק מהכסף פשוט יימצא עצמו מחוץ לרדיו: "ברדיו יש עניין מוקצן של קהלים. ל'קול ישראל' למשל, יש אפיון ברור של קהל גברי, עם רמת השכלה והכנסה גבוה. זאת תחנה עם עלות תועלת פנטסטית למפרסמים. הרדיו האזורי יותר צעיר, נשי, עממי - זה פרופיל מאזינים שונה ולכן מה שיורד מפה לא הולך אוטומטית לשם. אז חלק מהכסף יעבור למשל לעיתונות הכלכלית, ולהחזיר את זה אחר-כך בחזרה לרדיו יהיה מסובך".

מרשות השידור נמסר בתגובה: "הנושא נמצא בדיונים פנימיים ברשות השידור".

פרשנות: הבעיה היא לא בהחלטה להיפרד - אלא בדרך

מצד אחד, נראה כי למשבר שפרץ בין רשות השידור לשפ"מ יש סוף ידוע מראש - אחרי הכול, אם אכן תופסק ביניהם ההתקשרות ולא יימצא פתרון למשבר, תיווצר סיטואציה של הפסד לשני הצדדים: רשות השידור עלולה להפסיד הרבה כסף, ואילו שפ"מ עלולה להפסיד את כל הצידוק לקיומה ולהיסגר.

לכן, השכל הישר אומר כי משחק כיפופי הידיים ייגמר בפתרון, איפשהו באמצע הדרך, עם מוצא של כבוד לשני הצדדים.

מצד שני, המציאות כבר הוכיחה שהשכל הישר וניהול עסקים - לא תמיד נפגשים. במערכת היחסים שבין שפ"מ לרשות השידור יש הרבה מאוד אמוציות וחוסר אמון, ובדינמיקה של משבר הם עלולים לגבור על השכל הישר. זה עצוב כמדובר בשפ"מ, שם אנשים עלולים לאבד את פרנסתם וללכת הביתה. זה מכעיס כשמדובר ברשות השידור, שם בחרו לנהוג בחוסר אחריות משווע, שעלול לעלות הרבה כסף למשלם המיסים, שגם כך לא רווה נחת בחודשים האחרונים.

זה בסדר גמור שהרשות תחליט שקצה נפשה בשפ"מ ושהיא מעוניינת להחליף ספק או להקים מערכת עצמאית. אמנם בדיקות כלכליות שנערכו בעבר נתנו אינדיקציות שבאופן עצמאי הרשות תתקשה להגיע לאותן הכנסות כמו באמצעות שפ"מ, אבל זכותם לנסות.

מה שמקומם הוא לא ההחלטה אלא הדרך. רוצים שינוי? אין בעיה... תיערך בבקשה הרשות שנה מראש, תרכוש טכנולוגיות, תגייס אנשים, תיפגש עם מפרסמים, עם חברות מדיה ותגיע לנקודת סיום ההתקשרות כשבידיה פתרון אמיתי, ולא מראית עין של פתרון. ואפילו אם יגלגלו היום ברשות את האחריות על החלטת הפרידה לשפ"מ, עדיין היה להם מספיק זמן כדי להיערך עם פתרון הולם.

לרשות אין את הפריבילגיה ואת ההון הנדרש כדי לשחק פוקר בלי קלפים ביד. ולמשלם המיסים ודאי שאין.

קול ישראל

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: Shutterstock

להפסיק לרוץ על הגלגל. מה יקרה לכם אם תרוויחו פחות

המעבר למשרה עם משכורת נמוכה יותר, כרוך בדרך-כלל בקיצוץ בהוצאות ● יחד עם זאת, הוא עשוי להגיע עם עלייה ניכרת בזמן הפנוי ובאיזון בין העבודה והחיים

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

פרופ' יוג'ין קנדל / צילום: מיכה לובטון

הוא היה אחד האנשים הקרובים לנתניהו, היום הוא חושף: "לא הייתי מחזיק במשרד שלו חודש"

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, יוג'ין קנדל, בטוח: "אם ישראל לא תשנה כיוון בהקדם, הכלכלה תקרוס, והמדינה עמה" ● לדבריו, כדי שנבואת הזעם לא תתממש צריך להקים ממשלה שתנהל סיכונים לטווח הארוך בכל תחומי חיינו ● הוא לא פוסל אפשרות להיות שר האוצר הבא, אבל "לא כזה שתפקידו העיקרי הוא לחלק הטבות" ● האזינו

מפגינים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Lev Radin

ההפגנות הפרו-פלסטיניות באוניברסיטאות העלית בארה"ב צוברות תאוצה

כניסתו של פרופסור שי דוידאי, ישראלי המרצה באוניברסיטת קולומביה, נחסמה ● עשרות נעצרו באוניברסיטת ייל לאחר שהקימו מחנה אוהלים בקריאה לשחרור עזה

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

איזה נשק ישראל תקנה בתקציב של 14 מיליארד דולר?

הסיוע האמריקאי לישראל שאושר בבית הנבחרים עומד על כ-26 מיליארד דולר, מתוכו 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בתל אביב: מדד ת"א בנקים 5 זינק בכ-4%

מדד ת"א 35 קפץ ב-1.1% ות"א 90 הוסיף לערכו כ-1.4% ● הדולר חצה רף של 3.8 שקלים ונחלש חזרה בסוף השבוע ● S&P הודיעו על הורדת הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● הסיכויים להפחתת ריבית בישראל וארה"ב הולכים ומתרחקים ● בעוד שבישראל יתקיים שבוע מסחר מקוצר לרגל החג, בוול סטריט יפרסמו דוחות כמה מענקיות הטכנולוגיה המשתייכות לשבע המופלאות

טסלה 3 / צילום: יח''צ

טסלה מורידה את מחירי הדגמים בישראל. כמה הם יעלו?

כחלק ממהלך גלובלי של החברה, שהחל בסוף השבוע בארצות הברית, טסלה מוזילה את המחירים של דגמי טסלה 3 וטסלה S ● במקביל, סימנים ראשונים לכך שהקיצוץ הגלובלי בכוח האדם עליו הכריזה טסלה החודש, מגיע גם לישראל

אילוסטרציה: Shutterstock

יותר מחצי מהתשואה נמחקה: הסיבות לירידות החדות בוול סטריט, ומה קרה לאנבידיה?

מדד הפחד מתקרב לשיא, S&P 500 נמצא ברצף הירידות הארוך ביותר מאז 2022, והשבוע האחרון היה הגרוע ביותר של הנאסד"ק מאז 2022 ● מה עומד מאחורי המגמה? האינפלציה, המצב הגיאו-פוליטי המורכב וגם הפסימיות בנוגע לענף השבבים

לוטרה. דגי בריכות הנוי חוסלו כמעט לחלוטין / צילום: Shutterstock

קרבות על טריטוריה, פלישות וחיסולים: משפחות הפשע של סינגפור הן בכלל לוטרות

הסגרים שהונהגו בקורונה נתנו לבעלי חיים רבים הזדמנות להשתלט על שטחים אורבניים ● בתום המגפה הם נדחקו בחזרה לשיפולי הערים, אבל לא הלוטרות בסינגפור: אלה עושות שם שמות אפילו על חשבון קרוקודילים

10 המניות היקרות ביותר בוול סטריט / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

אלה הן 10 המניות הכי יקרות בוול סטריט

הן נחשבות למניות לוהטות במיוחד, אבל האם הן התחממו מדי? ● לאחרונה הצביע מגזין ביזנס אינסיידר על עשר חברות בשווי 10 מיליארד דולר לפחות הנסחרות בתמחור יקר במיוחד ביחס להכנסותיהן ● לרשימה נכנסו אנבידיה, מיקרוסטרטג'י ומניות טכנולוגיה נוספות, אבל גם רשת מזון מהיר ● לאחרונה, כשמשקיעים הופכים סלקטיביים יותר ואנליסטים חוששים מבועה חדשה, גם המניות היקרות חוטפות

ענבר שעשוע בר ניר ועדי אטון לפידות / צילום: דרור סיתהכול

קרן משפחת שעשוע תחלק 6 מיליון שקל לבעלי עסקים ששירתו במילואים

מענקי הצמיחה יינתנו לפי שיטה שבה בעלי עסקים שמגישים מועמדות צריכים במקביל לבחור מי מעמיתיהם ראוי לקבל את הכסף ● מאז פרוץ המלחמה חילקה הקרן 21 מיליון שקל למטרות שונות ● ישראל מתגייסת

פליקס בייקר / איור: גיל ג'יבלי

האחים שהמתינו 20 שנה עד שהשקעה של מיליונים הפכה ל־8 מיליארד דולר

משקיעים בקרן גידור של האחים פליקס וג'וליאן בייקר זכו לאחרונה להכנסה מפתיעה, מהגדולות ביותר שחולקו אי פעם בתעשייה, בעקבות עסקת ביוטק ● זה קרה כשהאחים מכרו החזקה היסטורית בחברת הטיפול לסרטן, סיג'ן, לענקית התרופות פייזר

סקטור השבבים יורד / צילום: Shutterstock

אנבידיה יורדת למקום החמישי בשווי שוק: מה עובר על הסקטור הלוהט בוול סטריט?

ביום אחד איבדה החברה הלוהטת של וול סטריט 10% מערכה, והיא רק דוגמה לסגמנט השלילי שאפיין את שוק השבבים כולו ● אנליסטים מנתחים את הסיבות: מנתוני מאקרו בעייתיים שמכבידים על השוק כולו ועד ל"תיקון" בתחום, שנהנה מפריחה משמעותית בשנה האחרונה

דיזנגוף סנטר / צילום: גיא חמוי

מעל 3 מיליון שקל בדקה: זינוק בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד

לפי נתוני חברת שב"א, בין השעות 8:00-14:00 הוציאו הישראלים סכום של 735 מיליון שקל • מדובר בזינוק של 14% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד • בשנה שעברה בשעות אלו נרשמו הוצאות בכרטיסי אשראי בסכום כולל של 645 מיליון שקל • ומה הייתה הדקה העמוסה ביותר היום?

אפל. החברה המבטיחה של 2024? / צילום: Shutterstock

המניה המפתיעה שבנק אוף אמריקה הכתיר כ"הבטחת השנה"

המכירות נופלות, היא לא נמצאת בשוק הבינה המלאכותית ומתחילת השנה איבדה מניית אפל 10.7% ● למרות הכל, בבנק אוף אמריקה מאמינים שענקית הטכנולוגיה צפויה להתאושש בחצי השני של השנה

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם  ד''ר עדית זכאי–אור / צילום: באדיבות ראוניברסיטת ייכמן

"חתרתי בים בזמן שהבנים שלי בחזית. לא צריך להתבייש במקומות שטוב לנו"

שיחה עם ד"ר עדית זכאי–אור, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן ● על איך עצב ושמחה יכולים להשתלב זה בזה, כיצד להחזיק תקווה בזמן משבר והקשר בין חשיבה חיובית לתקיפה האיראנית • האזינו 

ישראל אלמסי, יו''ר ומנכ''ל ארגון ידידים / צילום: יונתן בלום

עם 800 מתנדבים בדרכים, הוא דרוך לעזור לכם במקרה של פנצ'ר

כשישראל אלמסי קיבל לידיו את עמותת ידידים, שמספקת עזרה וחילוץ בכביש, במוקד ישב אדם אחד ● כיום היא ערוכה לטפל ב-800 פניות במקביל, ובמלחמה גם הפכה לכוח מסייע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

במשרד המשפטים סבורים כי התיקון יעודד הגשה של תובענות ייצוגיות ראויות / אילוסטרציה: Shutterstock, Morakot Kawinchan

הסוף למסחרה? משרד המשפטים מקדם חוק שמבקש לטלטל את מוסד התובענות הייצוגיות

ברקע הסערה הציבורית בנוגע לתובענות ייצוגיות, משרד המשפטים הפיץ תזכיר חוק בנושא ● בתזכיר מוצע להגביל את מספר התובענות הייצוגיות שיכול אדם להגיש בשנה, לקבוע תקרות ברורות לגמול ושכר הטרחה, וגם לאפשר לשופטים לפסוק הוצאות משפט אישיות לחובתם של עורכי הדין במקרים של תביעות סרק

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

נוסעת באל על הגישה בקשה לתביעה ייצוגית על מושב שלא ניתן להטייה. מה נקבע?

חברה שניהלה שנים תביעה על מיליונים נגד יס, הגישו סיכומים באורך חריג. השופטת קבעה כי התביעה תוכרע בלעדיהם ● גבר סירב לבדיקת אבהות כדי להתחמק ממזונות, האשה פנתה לביהמ"ש ● אושרה תביעה יצוגית נגד אל על