גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אין מספיק ספורטאים? לא תראו שקל מהמדינה: אמות-המידה של לובצקי

אמות-המידה החדשות והמהפכניות שקבעה ועדת לובצקי לחלוקת כספי הטוטו לספורט הישראלי, כולל ההכחדה הצפויה של ברידג' ושחמט

במהלך השנים האחרונות עלו אינספור תהיות לגבי אופן חלוקת כספי הטוטו לענפי הספורט השונים. איך מחלקים עוגה של כ-175 מיליון שקל לכמעט 70 ענפי ספורט, עוגה שהיא בלון החמצן הבלעדי עבור הספורט התחרותי בישראל? החיפוש אחר המודל האופטימלי שיענה על הרצון להגדיל את מספר הספורטאים הזעום והשערורייתי בישראל, ומצד שני יתגמל ביד נדיבה יותר את הענפים שאותם מסמנת המדינה כחשובים יותר מבחינת הצלחות בינלאומיות - יצר אינספור עיוותים, שנראו פחות או יותר ככה: איגודים מחתרתיים עם עשרות ספורטאים בלבד שזכו להקצבות גבוהות רק בגלל שהצליחו לשלוח ספורטאי או שניים לאירועים גדולים; איגודים שהחזיקו מאות ספורטאים פעילים בגיל הפנסיה ובכך זכו להגדיל את הנתח שלהם מהעוגה בזכות היותם "ענפים כמותיים".

את המשימה לערבב את הקלפים, ולמצוא מודל מנצח חדש לקביעת אמות-המידה לחלוקת כספי הטוטו - קיבלה לפני כשנה וחצי "ועדת לובצקי", בראשות צבי לובצקי (ועדה בה היו חברים גם הכלכלנית לינדה בן שושן, שחיין העבר מיקי חליקה, מאמן הכדורסל יורם חרוש, איש העסקים ארנון טיברג, המשפטנית דליה טל) ובליווי מומחה למדיניות ספורט הד"ר עמיחי אלפרוביץ'. ממבט מעמיק על ההמלצות שצפויות לעבור בדירקטוריון הטוטו ביום חמישי, נראה כי עשויה להיות להן השפעה דרמטית על הספורט הישראלי יותר מכל תוכנית ספורט כזאת או אחרת עליה מכריזים לאחרונה ברעש וצלצולים משרד הספורט ושרת הספורט.

ובכן, מי הם המרוויחים והמפסידים הגדולים בספורט הישראלי בעקבות השינויים בחלוקת כספי הטוטו?

1. הגודל: הפונקציה החשובה ביותר. סכום הכסף שיקבל כל ענף יהיה תלוי בשלושה גורמים עיקריים: א. כמות הפעילים בענף ברמה התחרותית; ב. ההישגיות של הענף; ג. המקצועיות של הענף (מאמנים, תוכניות עבודה וכו') והעלות שלו. מאחר שמטרת הגג של הוועדה היא הגדלת מספר הספורטאים העוסקים בפעילות תחרותית בישראל, הרי שלכמות הפעילים בענף תהיה המשמעות הגדולה ביותר, לפי המלצות ועדת לובצקי, על כמות הכסף שיקבל הענף.

2. הגיל: צעירים שווים יותר. כדי למשוך יותר צעירים לעסוק בספורט, ובמקביל למנוע מצב שענף ידאג "לרפד" עצמו בספורטאים שעברו את גיל "הפריון הספורטיבי" במטרה להגדיל את נפח העוסקים בפעילות ובכך לזכות להקצבות גדולות יותר, נקבע סולם ניקוד לפי 4 קבוצות גיל: כל ספורטאי בין גיל המינימום שנקבע לכל ענף ועד גיל 35 ייחשב כספורטאי אחד לצורך תקצוב; ספורטאי בגילאים 36-45 יהיה שווה "חצי ספורטאי" (0.5 נקודה); גיל 46-55 יהיה שווה רבע ספורטאי; כל ספורטאי מעל גיל 55 יהיה שווה 0.1 נקודה בלבד. כלומר, 10 ספורטאים מעל גיל 55 יהיו שווים מבחינת תקצוב כמו ספורטאי אחד בגיל המעודד פעילות ספורט תחרותי הישגית (עד גיל 35).

3. נשים: שוות 10% יותר. כדי לטפל במיעוט הנשים העוסקות בספורט תחרותי, נקבע כי איגודים ואגודות יהנו מתקצוב גבוה יותר עבור עמידה של נשים בקריטריונים התחרותיים - כל ספורטאית תיחשב ב-10% יותר מספורטאי גבר באותה קבוצת גיל. כלומר, ספורטאית מתחת לגיל 35 תהיה שווה 1.1 נקודות, בהשוואה לספורטאי בגיל הזה שיהיה שווה נקודה אחת.

4. בשביל ספורט צריך להזיע. אחת הסוגיות הקשות ביותר, גם מבחינה משפטית, איתה התמודדה ועדת לובצקי היא הענפים שבהגדרה הם אינם ענפי ספורט אבל אוכלים לא מעט מהעוגה הכוללת: השחמט והברידג'. בשנים האחרונות הענפים הללו, למרות מעמדם השנוי במחלוקת והשאלה האם הם בכלל ענפי ספורט, נהנו מהקצבות גבוהות באופן יחסי בזכות כמות הפעילים הגדולה מאוד שהצליחו למשוך (ברידג' הענף השלישי בישראל ב-2012, עם 3,952 ספורטאים לתקצוב, שחמט שביעי, עם 1,524 ספורטאים לתקצוב). ראשי הענפים הללו יתבשרו כי ההמלצה למדינה היא למצוא להם מסגרת אחרת שתתקצב אותם, ולא לאפשר להם ליהנות יותר מכספי "הספורט".

בינתיים הם יזכו לאחוז אחד בלבד מכספי ההקצבות של הטוטו שמשקף פחות או יותר את מה שקיבלו היום - השחמט ייהנה מ-0.75%, בעוד שהברידג' יהנה מ-0.25% - והם לא יוכלו לגדול בשום מקרה, גם אם יביאו אלופי עולם או ימשיכו להגדיל את כמות הפעילים בהם.

5. ענפים במחתרת: אין ספורטאים, אין ענף. אם עד היום לא היתה לאיגוד שום בעיה ליהנות מהקצבות גם אם כמות הפעילים בענף כולו בכלל המדינה עמדה על כמה עשרות בלבד (סקי שלג - ספורטאי אחד, פיתוח גוף 23 ספורטאים, טרמפולינה 40, החלקה על הקרח 60 - דוגמאות מנתוני 2012), ועדת לובצקי קבעה רף מינימום לקבלת הקצבות: על מנת לזכות בהקצבה, איגוד ספורט יהיה חייב להכיל בשנה הראשונה (2014) לפחות 120 ספורטאים שעומדים בקריטריונים של ספורטאים תחרותיים, כאשר ב-2015 כמות הפעילים המינימלית תהיה 200 ספורטאים. לעניין הזה עשויה להיות השלכה דרמטית על ענפים דוגמת הרמת משקולות, קיאקים, החלקה על קרח, סקי שלג, טרמפולינה, סמבו, טיפוס ספורטיבי, כדורת דשא, טיסנאות, צלחות מעופפות, קשתות ועוד - שלא עומדים בקריטריון המינימום ועשויים להימחק ממפת התקצוב. לפי סימולציה שנעשתה, במידה ולא יהיה שינוי דרמטי בקרב "הענפים המינימליסטיים", בתוך שנתיים יימחקו כמעט 20 ענפים מתוך 66 הענפים המתוקצבים כיום.

6. זכו בכל הקופה: הענפים "המועדפים". מלבד חלוקת העוגה הרגילה ממנה ייהנו כלל הענפים, עשרה ענפים זכו למעמד של ענפים מתועדפים ויזכו לתקצוב נוסף של 20 מיליון שקל. בניגוד לפרסומים שונים שנפוצו בכלי התקשורת, החלוקה תיעשה באופן הבא: אתלטיקה, שחייה, התעמלות, ג'ודו ושיט - 2.4 מיליון שקל תוספת לשנה לכל אחד; כדוריד, כדורעף - 2 מיליון שקל כל אחד; טניס, אופניים - 1.6 מיליון שקל כ"א; סקי מים - 800 אלף שקל תוספת.

***

בשנה הקרובה (2014) קבעה ועדת לובצקי כי עדיין תונהג מידת הרחמים על ענפים שעדיין לא יתארגנו על השינויים, ולפיכך תונהג רשת ביטחון של 80%. הכוונה: גם אם ענף אמור לספוג ירידה דרסטית בגלל בתקצוב מסיבות שונות (מיעוט פעילים, הישגים נמוכים וכו') עדיין הוא יקבל בשנה הבאה 80% יותר מהסכום אותו קיבל ב-2013.

אחר כך יתחיל הגרזן. אחרי שנת ההתאקלמות, איגודים וראשי ענפים יצטרכו להתחיל לבחון את דרכם. הם יצטרכו להילחם עם ראשי ענפים אחרים על גיוס ספורטאים לשורותיהם, בעיקר צעירים. הם יצטרכו לשכנע נשים לבוא ולעסוק דווקא אצלם בספורט תחרותי. הם יתפללו למדליות באליפויות עולם כדי להשיג עוד מנת חמצן. אלו שלא יצליחו? אותם תמיד אפשר יהיה למצוא מעיפים טיסנים או צלחות מעופפות בכיף בשבת בצהריים.

עוד כתבות

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

פינק פלויד, The Wall / צילום: Shutterstock, Pink Floyd on the wall

אל תגלו לרוג'ר ווטרס: מה מצאו חוקרים בטכניון על הלהיט של פינק פלויד?

חוקרים מהטכניון הצליחו לעורר אזורים מסוימים במוח עם השיר "עוד לבנה בחומה", באופן שישפר קליטה של תרופות לטיפול במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

טלטלה בקרן אייפקס: הסגן של זהבית כהן תובע מיליונים על התעמרות והשפלה

ארז נחום, שסומן כיורשה של זהבית כהן, תובע 10 מיליון שקל וטוען כי פוטר אחרי שהתלונן בפני מנכ"ל אייפקס העולמית על התנהלותה של כהן, שכללה קללות, צעקות והשפלות פומביות ● לדבריו, כהן השתמשה בביטויים כמו "חתיכת חרא" ו"אפס" ובהערות גזעניות והומופוביות כחלק מ"שיטה ניהולית שמטרתה להבהיר שהיא זו שמחזיקה בכוח"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

מסע הרכש נמשך: לאומי פרטנרס משקיעה ברייק נדל"ן לפי שווי של 525 מיליון שקל

זרוע ההשקעות של בנק לאומי תרכוש 16% ממניות חברת ההתחדשות העירונית שבשליטת אספן ויוסי רייק ● ההשקעה מגיעה כשלב מקדים להנפקה ראשונית שתבוצע בשלוש השנים הקרובות

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

יציבות בפתיחה בוול סטריט; נובו נורדיסק צוללת בכ-14%

ה-S&P 500 נסחר ביציבות ● וול סטריט מגיבה היום לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● מגמה מעורבת באירופה ● הביטקוין נסחר סביב 66 אלף דולר, לאחר ירידה של 47% מהשיא שנרשם באוקטובר ● מחירי המתכות היקרות עולים

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה מקדמת איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת אישרה היום להקים מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים וימנע מבג"ץ להתערב במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

לאחר החלטת הריבית: מדד הבנקים קופץ, מניות הנדל"ן יורדות

מדד ת"א 35 עולה ב-0.3%, אך ת"א 90 יורד ביותר מ-1% ● בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה ● ירידות בחוזים בניו יורק, הביטקוין קורס, הדולר יורד ● בתזמון מאתגר: פאלו אלטו החלה להיסחר הבוקר בת"א ● פה ושם - במיטב ובבנק אוף אמריקה אומרים: המניות בבורסת ת"א ובוול סטריט יקרות מידי

צביקה לביא, בעלי בית ההשקעות לביא את לביא / איור: גיל ג'יבלי

"השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי": מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

צביקה לביא, מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר ע"י רשות ני"ע בחשד שרכש מניות של ארית תוך שימוש במידע פנים, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים אותו מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

מטה חברת נובו נורדיסק בדנמרק / צילום: Shutterstock

זריקת ההרזיה דור 2 של נובו נורדיסק נכשלה בניסוי השוואתי מול מונג'ארו

זריקת CagriSema של נובו נורדיסק הורידה 20.2% בממוצע ממשקל הנבדקים, לעומת 23.6% לזריקה מונג'ארו של אלי לילי ● בתגובה, מניית נובו נורדיסק יורדת, ומניית אלי לילי עולה ● לאלי לילי יש עוד מוצר בקנה, שעשוי להיות פוטנטי אף יותר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום. עיבוד טלי בוגדונובסקי

בגלל הסיכוי למלחמה עם איראן: הנגיד הותיר את הריבית על כנה

בנק ישראל הודיע על החלטתו להשאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4% ● השיקול המרכזי בהחלטת הבנק המרכזי: העלייה באי־הוודאות הגאופוליטית ● שר האוצר: "החלטה שגויה. קורא לנגיד לחזור מהחלטתו ולהמשיך במגמת הפחתת הריבית" ● בתחילת שבוע שעבר, גילמו השווקים הסתברות של כ-80% להפחתה, אלא שרוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, ורוב אנליסטים צפו את הותרת הריבית