בדוח האחרון של קרן-המטבע-הבינלאומית (IMF) ישנה המלצה, שהאוצר וחלק מהתקשורת מתעקשים להתעלם ממנה, אף שהיא חוזרת על עצמה כבר כמה שנים: להקים מועצה פיסקאלית עצמאית שתפקח על ביצועי משרד האוצר. קרי, גוף בלתי-תלוי שיבדוק אם האוצר עומד ביעדים, בכללים הנכונים והמתאימים, ואם יש הלימה בין המדיניות שלו ליעדים.
כלכלני ה-IMF מסבירים את ההמלצה שלהם בדוח בדרך די דיפלומטית, בטענה שהאוצר ואגף התקציבים שלו "פספסו או שינו יעדים לעיתים קרובות למדי". וזה בלשון עדינה מצביע על ביטויים כגון "הכול מצוין!" של שר האוצר לשעבר יובל שטייניץ, שנגמר עם גירעון תקציבי של 40 מיליארד שקל; וכלה בדברי שר האוצר יאיר לפיד שכינה את המשק "אנו יוון", אמירה שהביאה אותו להטלת גזירות קשות, שחלקן כנראה מיותרות.
רצף הפאדיחות שארגנו לנו האוצר ואגף התקציבים בשנים האחרונות, הספיק כדי להבין שיש צורך בשינוי. רק בחודש שעבר, בנובמבר, היינו עדים לשיח משונה, שבו "בכירים באוצר" סברו כי אין עודף תקציבי, ומנגד היו "בכירי אוצר" אחרים שסברו כי כן יש עודף תקציבי. בקרב אלו שטענו כי יש עודף, היו שסברו כי העודף נובע מהפתעה נעימה בצד ההכנסות; והיו כאלו שסברו כי העודף נובע מאי-ביצוע של צד ההוצאה בתקציב. כלומר, גם על העודף וגם על מקור העודף הייתה מחלוקת.
סוגיית הרזרבות הסמויות, ה"קניפלים" הידועים של אגף התקציבים המוחבאים בסעיפי-קש, שכבר מגיעים לכ-37 מיליארד שקל, מחייבת להקים גוף-על שיפקח על הביצועים הפיסקאליים של משרד האוצר.
מועצה פיסקאלית עצמאית נדרשת הן לצורך פיקוח על הביצועים, והן גם כדי להגביר את השקיפות ואת האחריותיות והמחויבות למתן דין-וחשבון על פעולותיו (accountability) של האוצר, שהיום הן מזעריות. לראיה, לציבור ולתקשורת אין מושג מה באמת מתרחש בתוך התקציב. אם מכניסים למשוואה את העובדה שהסעיף הגדול ביותר בתקציב המדינה, תקציב הביטחון, הוא מסווג, רב הנסתר על הגלוי במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב, אין גלוי כלל.
כמה גורמים באוצר, שכבר מבינים כי לאוצר לא תהיה דרך אלגנטית להתחמק מהקמת גוף כזה, החלו לאמץ גרסה מקילה: היות שבנק ישראל הוא הגוף המפקח על האוצר, אין צורך בעוד גוף כזה. כוונת ה"מקילים" מתייחסת לעבודה הטובה שמבצע הכלכלן הבכיר של בנק ישראל, ד"ר עדי ברנדר, העוקב אחרי הביצועים הפיסקאליים ומוציא דוחות פומביים בנושא.
וזה בהחלט טוב, אך לא מספיק. יתר על כן, רצוי שבנק ישראל לא יפקח על האוצר, שכן מצב כזה עלול ליצור ניגוד-עניינים מוסרי, כי האוצר מפקח, דרך אגף השכר, על השכר בבנק ישראל, נושא שהוא סופר-רגיש בבנק ישראל. לכן, עדיף לא ליצור מצב של "תן לי ואתן לך".
אנשים חיצוניים
על מנת שהמועצה תהיה אפקטיבית, חלק מחבריה חייבים להיות אנשים חיצוניים למערכת. הכוונה לאנשי אקדמיה שמכירים היטב את המגזר הציבורי והוכיחו כי יושרה אינטלקטואלית ואתית היא נר לרגליהם. ישנם לא מעט אנשים שהוכיחו את עצמם ככאלה.
ועוד דבר חשוב: על המועצה לנהל דיונים עם פרוטוקולים מסודרים ופומביים, כדי שכל הציבור יוכל לקרוא אותם; והיא חייבת להוציא דוח תקופתי המשקף נאמנה את מצבה הפיסקאלי של הממשלה, את עמידתה ביעדים, וגם לתת המלצות ברורות בנוגע למדיניות שיש לנקוט כדי לעמוד או לפחות התקרב ליעדים.
מוטב להקים את הגוף הזה כבר היום על מנת להפסיק עם הכישלונות שאליהם היינו עדים בשנים האחרונות. אם הפרקליטות הסכימה והקימה גוף שיפקח עליה, גם אגף התקציבים חייב להסכים לכך.