פסק דין בענף הפרסום: סלוגן ומצגת שנוצרו על-ידי משרד פרסום הם יצירה מקורית ומוגנים בזכויות יוצרים - כך קבעה לפני ימים ספורים השופטת שלהבת קמיר-וייס מבית משפט שלום בפתח-תקווה, שחייבה את חברת "עלי שלכת" לשלם כ-75 אלף שקל לחברת הפרסום "קו האופק" שתבעה אותה.
התשלום מורכב מ-35 אלף שקל שתידרש "עלי שלכת" לשלם בגין הפרת זכות היוצרים ו-40 אלף שקל בגין עשיית עושר ולא במשפט.
נושא זכויות היוצרים נדון במסגרת תביעה שהגישה "קו האופק" באמצעות עורכות הדין רקפת פלד ומירב שגיא ממשרד גולדפרב-זליגמן. "קו האופק" תבעה את "עלי שלכת", העוסקת בקבורה אזרחית אלטרנטיבית ובשריפת גופות, בטענה כי "עלי שלכת" ביקשה מחברה ליצור עבורה קמפיין שיווקי אסטרטגי למיתוג מחדש. אך לאחר ש"קו האופק" פיתחה עבור החברה קמפיין פרסומי ייחודי, החליטו ב"עלי שלכת" שלא להתקשר עמה, קיבלו לידם את הקמפיין ואז עשו בו שימוש מבלי לשלם ל"קו האופק".
במסגרת התביעה טענה "עלי שלכת" כי מה שהוכן עבורה לא היה קמפיין, אלא "הצעת מחיר" בלבד, אשר ממילא לא הייתה לשביעות-רצונה, ולכן יצרו בחברה קמפיין שונה באמצעות צד שלישי, ומכאן שאינם מחויבים לשלם כל תמורה לחברת הפרסום "קו האופק".
במסגרת ההליך העיד מטעם "קו האופק" הפרסומאי ראובן אדלר, יו"ר קבוצת הפרסום אדלר-חומסקי, שמסר חוות-דעת מומחה מטעם התביעה; ומטעם הנתבעים העיד כמומחה הפרסומאי והשחקן איל גפן.
השופטת אימצה את חוות-דעתו של אלדר, שטען כי "קו האופק" יצרה קמפיין פרסומי מקורי ויצירתי עבור "עלי שלכת", שכלל תוצרים סופיים ומוגדרים, לרבות תשדירי רדיו וסרטים ויראליים; ודחתה את עמדת גפן, שטען כי "קו האופק" הכינה פרזנטציה בלבד ולא קמפיין.
השופטת קיבלה את עמדתו של אדלר, שלפיה ברגע שבין משרד הפרסום ללקוח התקיים דיאלוג, והלקוח נרתם לתהליך היצירה - זהו תהליך שיש לשלם תמורתו.
השופטת לא קיבלה את עמדתו של גפן, שלפיה הסלוגן שיצרה "קו האופק" - "להיפרד בדרך שלך" - מהווה שינוי זניח בלבד של סלוגן קודם שהיה בשימוש החברה, שכלל את המלים "ללכת עד הסוף בדרך שלך".
השופטת קבעה כי הסלוגן מקיים את שלושת המבחנים להגנת זכויות יוצרים: "מבחן המקור - בכך שמקורו של הסלוגן בתובעת; מבחן ההשקעה - בכך שהתובעת השקיעה ביצירתו ובגיבושו תקופת עבודה; מבחן היצירתיות - בכך שיש בו חדשנות וייחודיות מספקת כדי להצדיק את ההגנה עליו".
כך גם קבעה השופטת כי המצגת שיצרה "קו האופק" עבור החברה, שכללה בתוכה עקרונות ודוגמאות של הקמפיין, מוגנת בהגנת זכויות יוצרים, וכי "קו האופק" היא בעלת זכויות היוצרים ביצירות אלה.
עוד נקבע כי אמנם לא נעשתה העתקה מדויקת של הסלוגן ותשדירי הרדיו שיצרה התובעת, ואולם "ניכר בחלק מהתשדירים דמיון רב, וקריאת התשדירים ששודרו בפועל מותירה בקורא הרגשה כי טבוע בהם החותם העולה מן המצגת. חלק מהתשדירים אשר שודרו בפועל מבוססים באופן ברור על המצגת, תוך הוספה ושינוי... אף בפעולה זו של עשיית יצירה נגזרת, יש לבעל זכות היוצרים זכות בלעדית".
עוד נקבע כי כשבוחנים את שאלת דמיון של תשדירי רדיו, יש לבחון את המסרים העיקריים הנקלטים על-ידי השומע ולא את הפרטים הקטנים, ובהתאם לכך קבעה השופטת כי באחד התשדירים של "קו האופק" נעשה שימוש על-ידי "עלי שלכת" באופן אסור.
השופטת קיבלה גם את טענת "קו האופק" כי היא זכאית לפיצוי מהחברה, בעקבות התעשרותה של הנתבעת שלא כדין כתוצאה מהוזלת עלויותיה, בכך שפנתה למפרסמים מתחרים כאשר בידיה כבר אסטרטגיה מגובשת שיצרה עבורה "קו האופק".