גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קריסת המרפסות בחדרה: האם גם אתם צריכים לחשוש?

בעוד קוני דירות מתרוצצים מבוהלים וקבלנים נאלצים בלחץ לשלם פיצויים, בולטים בהיעדרם הרגולטורים שמותירים את הזירה פרוצה ■ דעה / רפי רייש: למה קובעי המדיניות שותקים?

קריסת המרפסת בבניין בפרויקט "גינדי פארק" בחדרה, זעזעה את ענף הנדל"ן. יזמית הפרויקט, גינדי השקעות, והקבלן המבצע, אורתם מליבו, ימשיכו ודאי להטיח האשמות הדדיות, בזמן שהשלכות הקריסה כבר ניכרות בשטח.

הראשונים שנלחצו היו רוכשי דירות, שאינם מבדילים בין חברות משפחת גינדי השונות. חן גינדי, בעל חברת "חן ואיתי גינדי" (בני דוד של בעלי גינדי השקעות וגינדי החזקות) למשל, סיפר ל"גלובס" כי "הרבה אנשים מתקשרים ושואלים אם המרפסת קרסה בפרויקט שלנו".

אך לא רק רוכשי הדירות של חברות גינדי השונות בלחץ. יזמי נדל"ן מדווחים כי רוכשי דירות מתקשרים בבהלה בשאלות על זהות קבלן הביצוע ועל קיומם של מפקחים באתר, ואף באים בדרישות להוספת סעיפים מיוחדים בהסכם המכר, המתייחסים למקרה של התנתקות מרפסת מדירה.

אמנם בישראל לא קרסה עד היום מרפסת בבניין חדש, אך אירעו בעבר מקרים דומים. שמאית המקרקעין והמשפטנית נחמה בוגין מזכירה כי בשנת 2004, זמן קצר לאחר אכלוס פרויקט היוקרה 'צמרות' בהרצליה, נפלו מחיפוי הבניין אריחים. "למזלנו", אומרת בוגין, "המקרה לא גרם לפגיעה בנפש, אך דיירי הבניין לא עברו לסדר היום ובשנתיים שלאחר מכן ניהלו תביעה מתוקשרת נגד היזמים והחברה המבצעת".

עם זאת, בוגין מעידה כי בבדיקת עסקאות יד שנייה שהתבצעו בפרויקט לא נרשמה כל ירידה במחיר ששילמו הרוכשים על דירה בפרויקט. בוגין מסבירה כי כאשר מעריכים שווי נכס, יש להבחין בין ליקויי בנייה שפוגעים באיכות החיים של הדיירים לבין ליקויים שפוגעים בבטיחותם, בין אם מדובר בדירות חדשות ובין אם בדירות יד שנייה. לדבריה, לא מדובר בפגיעה של יותר מ-5% עד 7%. ירידת ערך תהיה רק במקרה שהנזק ידוע ערב העסקה, ו"כפי שהוכיחו מקרים בעבר, ליקוי בטיחותי, חמור ככל שיהיה, נשכח בתוך שנים ספורות", מסכמת בוגין את יתרונות הזיכרון הציבורי הקצר.

מבנים מסוכנים בראשון לציון

הזיכרון של הישראלים אולי קצר, אבל דבר אחד ברור: כשלי בנייה חמורים היו, וכפי הנראה ימשיכו להתרחש. כשלי בנייה שנדונו בשנים האחרונות בבתי המשפט הביאו עמם שורת פסיקות שהרחיבו את האחריות הקבלנית כלפי רוכשי הדירות גם 20 שנה ויותר לאחר האכלוס.

אז מה אנחנו לא רוצים לזכור? בשנת 2008 חייב בית משפט את חברת "בנייני מ.י גינדי" שבבעלות משה ויגאל גינדי (הוריהם של בעלי החברות גינדי השקעות וגינדי החזקות) לשלם פיצוי בסך יותר מ-750 אלף שקל ל-217 דיירי חמישה בניינים בראשון לציון בגין עלות שיקומם, לאחר שהוכרזו כמבנים מסוכנים. מהנדס הקונסטרוקציה של הפרויקט חויב לשלם לדיירים כ-250 אלף שקל נוספים.

מדובר בבניינים ברחובות רמז והקישון שנבנו לפני יותר מ-30 שנה, המחוברים ביניהם בקומת הקרקע בפלטה רחבה המשמשת תקרה לחניות הבניינים ולחנויות מסחריות. גם במקרה זה, במשך הזמן התקרה וחלק מהעמודים שמחזיקים אותה נפגעו, וב-2003 הכריזה העירייה על הבניינים כמסוכנים וחייבה את הדיירים לשקמם.

הדיירים טענו כי עלות התיקון הסתכמה ב-2.4 מיליון שקל ותבעו את הסכום מהיזם וממהנדס הקונסטרוקציה. מומחה מטעם בית המשפט קבע כי היה כשל בתכנון הפלטה ובביצועה, והטיל על האחריות על היזם ומהנדס הקונסטרוקציה.

גינדי טענו כי יש לדחות את התביעה מטעמי התיישנות מאחר שהדיירים גילו את הרטיבות כבר ב-1983, סמוך למועד אכלוס הבניין. שופטת בית משפט השלום בראשל"צ ד"ר איריס סורוקר דחתה את טענת גינדי בנימוק כי הנזק הרלוונטי שקשור בסכנה בטיחותית של הפלטה בגינו הכריזה העירייה על המבנה כמסוכן, נחשף רק ב-2003.

הצטברות רטיבות וצניחת פיסות בטון

במקרה דומה, דיירי פרויקט מגורים בפתח תקווה שהוגדר על ידי העירייה כמסוכן עקב ליקויי בנייה חמורים שהיו בו, קיבלו בחזרה את כספי השיפוץ שהשקיעו בבניין. מדובר בקומפלקס של ארבעה בנייני מגורים ברחוב לוחמי הגטו, שנבנו בשנות ה-80 וכוללים ארבע קומות מעל קומת חנויות. מסביב לבתים קיימת רחבה בת שני דונם שמתחתיה החניון התת קרקעי של הבניינים. בבניין היו ליקויים מאז בנייתו, והם החמירו עם השנים, עד שהוכרז כמסוכן. הדיירים נאלצו לממן מכיסם עבודות תיקון שהסתכמו ב-2 מיליון שקל.

בכתב תביעה שהגישו 75 הדיירים נגד קבלן לא גדול במיוחד ונגד עיריית פתח תקווה ב-2004 נטען כי הבניינים נבנו עם איטום לקוי של הרחבה ותקרת החניון התת קרקעי. בשנים הראשונות לאחר אכלוס הבניין חדרה רטיבות לחניון, וגרמה להתפוררות חלקי בטון מתקרתו. הדיירים פנו לקבלן וזה ביצע בשנות ה-80 וה-90 עבודות תיקון שונות, שלא פתרו את הבעיה. עיריית פתח תקווה קבעה ב-2001 כי המבנה מסוכן, ואף הגישה ב-2002 כתבי אישום נגד הדיירים בגין עבירה על חוק עזר עירוני בדבר מבנים מסוכנים. מהנדס הבניין, יעקב דובדבני, שמונה על ידי בית המשפט כמהנדס מומחה, ציין בחוות דעתו כי התפוררות חלקי הבטון נעוצה ברטיבות הרבה שחדרה במשך זמן רב מהתקרה, לאחר שהקבלן לא אטם את תקרת החניון כנדרש.

גם במקרה זה טען הקבלן להתיישנות, שכן הבניין נבנה בשנות ה-80 והדיירים הגישו את התביעה ב-2004. שופטת בית משפט השלום בפתח תקווה, שירי רפאל, לא קיבלה את טענתו, וקבעה ב-2011 כי הקבלן ישלם לדיירים 700 אלף שקל בצירוף הצמדה וריבית מאז 2006 בגין התיקונים שביצעו. בנוסף, קבעה, יישא הקבלן בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 100 אלף שקל. הסיבה שהדיירים לא זכו לקבל את מלוא הסכום שהשקיעו בעבודות לתיקון ליקויי הבנייה, הייתה באשם התורם שלהם, משום שלא טיפלו בבעיה עם הופעתה, מה שהביא להחמרת המצב.

שכחו להכניס כלונסאות תמיכה

המגמה שבה בית המשפט הכיר בחובת היזם לפצות דיירים שנים רבות לאחר אכלוס הדירות נמשכה גם ב-2012, כאשר בית המשפט המחוזי בבאר שבע פסק כי חברת יהלומית פרץ תידרש לפצות דיירים בפרויקט בשכונת רמות בבאר שבע שאותו החלה לבנות בשנת 1994.

מדובר במגרש שעליו הקימה החברה שני בניינים ברחוב נחמן אביגד 9 ו-11 בעיר, שנמסרו לדיירים בשנים 1996-1997. על פי פסק הדין, זמן קצר לאחר מכן נתגלו סדקים בקירותיהם, שנגרמו כתוצאה משקיעת הבניין בגין אי הכנסת הכלונסאות שעליהם נבנה הבניין לשכבת הסלע הקשיחה בקרקע. בשנת 1998 ביצעה יהלומית פרץ ניסיון לתקן את ליקויי הבנייה, ובאותה שנה אסרה עיריית באר שבע על שימוש ואכלוס האגף הצפון מזרחי של הפרויקט בשל חשש ליציבות.

בית המשפט מינה את המהנדס ישראל קלר, שהגיש חוות דעת לאחר בדיקה שערך במשך שנתיים, שקבעה כי הליקויים בבנייה מקורם בכשל חמור ביסודות הבניין. בית המשפט קבע כי הדיירים יפוצו ב-60 עד 170 אלף שקל לדייר, 90% מהפיצוי תשלם יהלומית פרץ, ואת השאר ישלם מהנדס הפרויקט דב הרשפינקל.

לדברי עו"ד ברק קינן ממשרד הרטבי בסון בורשטיין, השאלה המהותית בנוגע ליחסים בין היזם לרוכשי הדירות במקרה של חדרה, בנוסף לאחריות למחדל, היא האם רוכשי הדירות יוכלו לבטל את חוזי המכר.

לדברי קינן, במקרים של תביעות שנדונו בעבר בעניין ביטול הסכמים, בתי המשפט נטו לתת לקבלן אפשרות לתקן את הליקויים ולא לבטל את ההסכמים. "המבחן במקרה חדרה, אם יגיע לבית המשפט, הוא אם הרוכשים יוכיחו שרכשו מוצר מסוים, וקיבלו מוצר אחר. אם יתברר כי הם קיבלו אותו מוצר אלא שיש בו ליקויים, החוק קובע שיש לתקן הליקויים, ובתי המשפט נוטים, אם יש חוות דעת שהנכס תקין, להעניק פיצוי לדיירים על עוגמת הנפש, אך בשום אופן לא לבטל העסקאות. עבור קבלן ביטול עסקאות זו קטסטרופה מוחלטת", אומר קינן.

החוק גם מכיר בעובדה ששנתיים אחרי הקמת בניין, יש תזוזות בבניין שמביאות להופעת סדקים, ועל כן הוא צופה תקלות. "רק במקרים שבהם רוכש דירת 100 מ"ר גילה שקיבל דירת 80 מ"ר, או שהתגלה ליקוי שייקח שלוש שנים לתקן ויש צורך בפינוי הדירה, הרוכשים הצליחו להוכיח שקיבלו בפועל מוצר אחר משרכשו". בהתייחס למקרה בחדרה, קינן צופה כי בית המשפט יידרש להכריע מהר יחסית האם לקבל את חוות הדעת על תיקון הליקויים או לא, בגלל במצב הרגיש שבו נתונים הדיירים. "זאת, בניגוד להכרעה בעניין האחריות למקרה ונושא הביטוח שתברר בשלב הרבה יותר מאוחר".

קינן מציע לרוכשי דירות חדשות לבדוק טרם הרכישה אם היו אירועים חריגים לאותו יזם או קבלן, אילו תביעות ליקויי בנייה היו נגדו וגם לדבר עם דיירים שמתגוררים בדירות מאוכלסות שהקים.

קינן מוסיף כי ברכישת דירה בפרויקט גדול שמוקם בכמה שלבים יש יתרון במקרה שמתגלה ליקוי בנייה. "ליזם שמאכלס דירות אבל עדיין נמצא בשטח, הרבה יותר קל לטפל בליקויים כי הפועלים שלו כבר בשטח" הוא מסביר. "לעומת זאת, ליזם שהקים בניין בודד והסתלק, הרבה יותר קשה לטפל בדייר שמבקש להביא לבניין מנוף כי משהו התקלקל".

"גם אשתי שהיא מורה לתנ"ך יכולה להיות מפקחת בנייה"

האם הרגולציה הקיימת יכולה למנוע את כשלים באתרי הבנייה? יואב סרנה, לשעבר יו"ר מועצת ההנדסה והאדריכלות ונשיא לשכת המהנדסים לשעבר, סבור שבמצב הקיים התשובה שלילית.

"כשנפלה התקרה בוורסאי, בחנה ועדת זיילר את המקצועות הקשורים לבטיחות בבנייה. מקצועות אלה, אינם מוסדרים ואינם דורשים הכשרה מקצועית והוועדה המליצה על הצורך להסדיר אותם, ביניהם, למשל, מקצוע המפקח. כיום כל אחד יכול לומר שהוא מפקח או מהנדס ביצוע, משום שלא נדרשת להם הכשרה מקצועית", אומר סרנה.

לדבריו, הממשלה אישרה כבר לפני שבע שנים את ההמלצות והטילה על משרדי ממשלה שונים ליישם אותן. על משרד הכלכלה (תמ"ת דאז), הוטלה משימת "ייחוד הפעולות", כלומר הגדרת קריטריונים לפיהם ייקבע מי יכול לעסוק במקצוע בטיחות הבנייה כמו מפקח ומי לא. "שבע שנים עברו, ודבר עדיין לא קרה", אומר סרנה.

הגדולים לא מסתכנים

סרנה אמנם אומר כי "רוב החברות שבונות אלף דירות ויותר אינן מסתכנות, והן לוקחות מפקחים רציניים", אך לדבריו, הבעיה היא שמרבית הבנייה בישראל היא של בניינים בודדים, שנבנים על ידי יזמים בינוניים וקטנים. במקרים אלה, "העובדה שאין חובת פיקוח, מתווספת לכך שקבלני הביצוע לא אוהבים מפקחים כי הם 'מפריעים' להם בעבודה, וזה מביא לתוצאה כמו זו שראינו בחדרה. צריך להבין שאם חלילה היו נפגעים בנפש, הסיפור היה מגיע למשפט פלילי, אך בגלל שלא היו נפגעים הוא ייגמר במשפט אזרחי ולא ימצו את הדין עם האחראיים למחדל. בעצם הרווחנו שלא היו נפגעים, אבל פספסנו את הסדרת הבלגן ששורר היום בתחום".

בעת כהונתו כיו"ר מועצת האדריכלות והנדסה, שהיא גוף המסונף למשרד הכלכלה ובעל סמכות להמליץ למשרדי ממשלה על חקיקה בנושאים שונים, מינה סרנה צוותים מקצועיים שישבו וגיבשו הצעות לתקנות. "כדי להקל על מקבלי ההחלטות, גם תיאמנו את ההצעה שלנו עם משרד הפנים ועם משרד השיכון, ולפני שנה וחצי הבאנו את הצעת התקנות בפני שר התמ"ת דאז שלום שמחון. מאז לא נעשה דבר עם ההצעה", הוא מסכם בצער.

סרנה מעיד כי עם כניסת השר נפתלי בנט לתפקיד הוא נפגש עם מנכ"ל משרד הכלכלה החדש, ושמע ממנו כי הורה ליועץ המשפטי של המשרד לקדם את ההצעה שגובשה, עד להנחת התקנות על שולחן הכנסת. אבל שוב, "גם עד רגע זה, דבר לא נעשה. למעשה נכון להיום, אין הגדרה לאנשי מקצוע שעוסקים בבטיחות, וגם אשתי שהיא מורה לתנ"ך יכולה להיות מפקחת בנייה".

ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: "צוות מקצועי, בין-משרדי, שהקים משרד הכלכלה, החל זה מכבר בעבודה רחבת היקף לשיפור ולתיקון המלצות מועצת המהנדסים, לאחר שנמצא כי חסרה בה התייחסות לנושאים רבים. בצוות, אשר נותן עדיפות לקידום תקנות הנוגעות למקצועות התכנון שלהן היבט בטיחותי, חברים גם נציגי משרדי הפנים והשיכון ומטרתו להביא לשינוי חקיקה שיסדיר את הנושא. הצוות פועל באופן אינטנסיבי תוך בקרה ודיווח להנהלת המשרד. כל טענה על עיכובים מצד גורמים שונים במשרד הכלכלה, הינה משוללת יסוד".

עוד כתבות

חולה קורונה מטופל בבית החולים שיבא / צילום: רובי קסטרו - וואלה חדשות

שערי צדק ואסותא באשדוד הודיעו שלא יקבלו עוד חולי קורונה

העומס בבתי החולים בשל מגפת הקורונה: שני בתי חולים כבר הודיעו כי לא יוכלו לקלוט עוד חולי קורונה בשל העומס במחלקות ● משרד הבריאות העביר בקשה לכלל בתי החולים לפתוח מחלקות קורונה נוספות על חשבון מחלקות פנימיות כאשר התפוסה במחלקות הקורונה מגיעה ל-80%

סיון קלינגבייל  / צילום: יח"צ

רעידת אדמה בדה מרקר: סיון קלינגבייל תמונה לעורכת במקום אבי בר-אלי

בר-אלי פורש לאחר שלוש שנים בתפקיד ● רותם שטרקמן ישוב לתפקיד סגן העורכת

רני צים  / צילום: אורן קאן

רני צים רוכשת את חלקה של מידאס בפעילות המשותפת במגזר הערבי

רני צים תשלם כ-70 מיליון שקל עבור חלקה של מידאס בפעילות ● עם השלמת העסקה צפויה מידאס לרשום רווח (לפני מס) של כ-30 מיליון שקל כבר בדוחות הרבעון השלישי

שופטת העליון רות ביידר גינסבורג / צילום: Charles Dharapak, Associated Press

האם הקרב על בית המשפט העליון יכריע את הבחירות לטובת טראמפ?

מותה של שופטת בית המשפט העליון האמריקאי, רות ביידר גינסבורג, הוא אירוע היסטורי שטורף את הקלפים במרוץ לנשיאות ● ד"ר אודי זומר, ראש המרכז לחקר ארה"ב באוניברסיטת ת״א, מתארח בפרק מיוחד של פודקאסט 'המדריך לטראמפיסט' כדי למפות את ההשלכות ● האזינו

תחנה לבדיקת קורונה בישראל / צילום: Oded Balilty, Associated Press

אחרי שלושה ימי סגר: שיעור בדיקות הקורונה החיוביות עדיין גבוה

מספר הבדיקות היה נמוך יחסית ועמד על 23,474 בדיקות, אך אחוז הבדיקות החיוביות הינו גבוה - כ-11%, מה שמצביע על תחלואה 'סמויה' נרחבת בקהילה, שטרם אותרה ● 565 בני אדם אומתו אתמול לנגיף

מגדל הפיקוח בנתב"ג. חלוקת הכנסות של מאות מיליוני שקלים בשנה   / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מנכ"ל משרד הפנים במאמר מיוחד ל"גלובס" על פעילות הוועדות הגיאוגרפיות

בתגובה לכתבה "צדק חלוקתי? בעיקר במרכז הארץ ובעיקר ליהודים", שפורסמה בשבוע שעבר, מנכ"ל משרד הפנים בטור מיוחד ל"גלובס": "מאז 2016 הוועדות הגיאוגרפיות הן לא רק מגיבות, אלא גם יוזמות"

ארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט  / צילום: עמית חכמוב

מגוריט רכשה 136 דירות בהיקף של כ-277 מיליון שקל בתוך כשבועיים, בשלושה פרויקטים שונים

קרן הריט למגורים מגוריט דיווחה על שלוש עסקאות רכישה חדשות באשדוד, בתל אביב וביהוד ● לפי דיווחי החברה, לאחר העסקאות האחרונות, מצבת נכסיה של החברה עומדת על כ-1,350 דירות המרוכזות ב-22 פרוייקטים באזורים בהם קיים ביקוש ער לשכירות ארוכת טווח

תור לבדיקות קורונה במדריד / צילום: Paul White, Associated Press

אירופה בדרך לעוד סגר? בריטניה "על סף גל שני", ספרד מבקשת מחלק מתושבי מדריד לא לצאת מהבתים

הרשויות במדריד ביקשו ממאות אלפי תושבים בעיר להישאר החל מהיום בבתיהם, ולא לצאת למעט לצרכים חיוניים או לעבודה ● השכונות העיקריות שבהן יחולו החוקים החדשים נחשבות לשכונות עניות יחסית; אתמול התקיימו הפגנות בבירה "נגד סגר על בסיס כלכלי" ● ומה קורה בצרפת ובגרמניה?

מדד דופק התעסוקה של "גלובס"

רגע לפני החג והסגר: זינוק גדול במספר העובדים שהוצאו לחל"ת

המספרים של שוק התעסוקה בישראל מבלבלים, שלושה גופים רשמיים מפרסמים נתונים שונים, הפערים גדולים ובלתי מוסברים • "גלובס" מנסה לפזר את הערפל באמצעות מדד יומי חדש לבחינת "הדופק של שוק התעסוקה

סאמר חאג' יחיא, יו"ר בנק לאומי, בסעודה חגיגית באיחוד האמירויות     / צילום: לאומי, יח"צ

לא פראיירים שיצאו מהמדבר: מה אפשר ללמוד מהביקור העסקי הראשון באיחוד האמירויות

המשלחת של אנשי העסקים הישראלים, שארגן בנק לאומי, חזרה עם הרבה אופטימיות מהביקור הראשון בדובאי ● "נוצר בסיס להרבה שיתופי פעולה ונפתחו הרבה דלתות, שאם החברות שהיו כאן יידעו למנף, זה יתורגם לעסקים משותפים"

אייל שרצקי, מנכ"ל משותף באיתוראן / צילום: תמר מצפי

מניית איתוראן צנחה בכ-60% מהשיא ונסחרת מתחת למחיר שבו נמחקה מת"א

חברת שירותי הרכב של משפחת שרצקי נפגעה מחולשה בשוקי הרכב של ברזיל וארגנטינה, כאשר פרוץ מגפת הקורונה הוסיף שמן למדורה ● כעת יש מי שמאתר הזדמנות במניה

בית השגריר ברחוב גלי תכלת בהרצליה ושלדון אדלסון (בעיגול) / צילום: איל יצהר, גלובס

עסקת בית השגריר בהרצליה הושלמה: אדלסון ישלם 20 מיליון שקל מס רכישה

ל"גלובס" נודע כי המיליארדר שלדון אדלסון ישלם מס של כ-20 מיליון שקל על רכישת בית שגריר ארה"ב שהושלמה מספר ימים לפני החג ● את הנכס רכש אדלסון תמורת יותר מרבע מיליארד שקל - סכום שיא עבור בית פרטי בודד בישראל

אבי יעקובוביץ/ צילום: איל יצהר

"בטווח הארוך אין תחליף למשרד. מרכזי הפיתוח לא יעברו לדירות 3 חדרים בפלורנטין"

אבי יעקובוביץ, מנכ"ל חברת גב-ים, מצהיר שהחברה לא נפגעה עד כה ממשבר הקורונה, ושגם ענף ההייטק בישראל ממשיך כתקנו ● עם זאת, הוא מודה שהחברה זהירה יותר בהרפתקאות: "אם פעם היינו מהמרים ומתחילים לבנות בלי דייר, היום נעשה החלטות יותר מושכלות"

הבורסה בתל אביב נצבעת באדום בצל הקורונה / צילום: טלי בוגדנובסקי , גלובס

לאחר שאיבדה כמעט 20% מה צופה השנה החדשה לבורסה?

לאחר שנה קשה בהשפעת הקורונה, ממשיכים המשקיעים בבורסת ת"א ללוות בחששות את המגמות בשוק ● הרוח הפסימית נוגעת בעיקר לצפוי בהמשך הדרך בענפי האנרגיה המסורתיות, הנדל"ן והפיננסים ● מנגד, המשקיעים תולים תקוות בעיקר בביצועיהם העתידיים של ענפי הטכנולוגיה השונים

אלי רוזנברג (בעיגול) ומטוס אל על בשדה התעופה בן גוריון / צילום: פרטי, יואב יערי

הנוסעים, הטייסים, המימון והתחרות מהאמירויות: האתגרים של בעל הבית החדש באל על

המימון, הנוסעים והעובדים: אלי רוזנברג החליף את תמי מוזס והפך לבעל השליטה בחברת התעופה הישראלית ● אבל אין לו רגע אחד של חסד ● כמעט בכל חזית מחכים לו אתגרים רבים ובעורף כבר נושפת גם התחרות מכיוון חברות התעופה של איחוד האמירויות

מיקי גליה, מנהל חברת ניהול נכסים ומתווך נדל"ן / צילום: שלומי יוסף, גלובס

"הכנסה פסיבית מהשקעה בדירות? במציאות צריך לעבוד קשה": מה כולל השירות שמציע "שקט נפשי" למשקיעי נדל"ן?

תמורת 10%-8% משכר הדירה השנתי, מיקי גליה מכפר סבא מבטיח לנהל עבורכם את תחזוק הנכס, ואפילו למצוא לכם דייר ● האם זה שווה לכיס של משקיעים, ומדוע עבורו העיסוק הנוכחי עדיף מתיווך מקרקעין בו עסק שנים רבות ● פרק סיום העונה ● האזינו

שלומי פוגל, יו"ר DOVERTOWER, מבעלי מספנות ישראל עם סולטן אחמד בן סליים, יו"ר ומנכ"ל DP WORLD מדובאי / צילום: יח"צ

קרן ההשקעות החדשה של פוגל: משלחת מאבו-דאבי נפגשה עם עשרות סטארט-אפים ישראליים

שלומי פוגל, מבעלי מספנות ישראל, הודיע כי הוא מקים קרן של משקיעים ממדינות המפרץ להשקעות בחברות הייטק ישראליות ● בשבוע שעבר נחשף ב"גלובס" על השת"פ של פוגל עם חברת הספנות והלוגיסטיקה מדובאי DP WORLD, גם היא מגלה עניין רב בטק הישראלי

הנקראות של תש"פ - G / עיצוב: אפרת לוי, גלובס

10 הכתבות שקוראי G הכי אהבו השנה

נמלות האש משתלטות על ישראל ● האם מונוגמיה זה כבר פאסה ● למה עדיין אכפת לנו ממפלס הכנרת ● המתחים מאחורי הקרב על האסי ● ועוד שש כתבות שהכי אהבתם השנה

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

פחד בשווקים: ירידות חדות בפתיחה בוול סטריט; ירידות של 3% באירופה

מדד הנאסד"ק מאבד 1.5%, הדאו ג'ונס יורד ב-0.9% ומדד S&P 500 מאבד 1.5% ● מדד הפחד (VIX) מזנק ב-15% ● הדאקס הגרמני צונח ב-3.2%, הפוטסי נופל ב-3%

אצילי (מימין) ומיכה / צילום: לירון מולדובן, וואלה! ספורט

נסגר התיק נגד הכדורגלנים דור מיכה ועומר אצילי

התיק נגד השניים, שהיו חשודים בעבירות מין בקטינות, נסגר מחוסר אשמה