גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראלים כנועים: מוכנים לשלם 1.4 מ' ש' בממוצע על דירה

צפו בטבלאות: הסקר החצי-שנתי של גלובס-אזימוט מלמד מה אנחנו מצפים לקבל בתמורה למחיר הגבוה ומה הפערים בין רוכשי הדירות ■ "הקהל מתפשר על גודל הדירה כדי להיות מסוגל לגור עדיין סמוך למרכז הארץ במחיר שפוי"

הציבור הישראלי ממשיך ללכת בעניים עצומות אחרי מחירי הנדל"ן הגואים. ככל שהמחיר עולה, כך עולה גם מוכנות הציבור לשלם את הכסף. אם לא די בכך, בתקופה האחרונה נראה שרוכשי הדירות מוכנים גם לשלם יותר על מוצר "קטן" יותר, כלומר מקדימים להתפשר במספר חדרי הדירה ולא במחיר הסופי. כך עולה מסקר אזימוט-גלובס המתייחס לדצמבר 2013. עוד מגמה שעולה מהסקר וכדאי שתדליק נורה אדומה אצל חברי קבינט הדיור ומקבלי ההחלטות היא העמקת הקיטוב בין הרוכשים.

הסקר החצי שנתי של פרסום אזימוט ו"גלובס" מתפרסם זו הפעם ה-15 מאז פורסם לראשונה בשנת 2006. הסקר הנוכחי התקיים בדצמבר 2013. כזכור, הסקר מציג פעמיים בשנה, במחצית השנה ובסופה, נתונים עדכניים בנוגע לכוונות הציבור לרכוש דירה בישראל ואת תפיסות הציבור בנוגע למחירי הדירות בארץ, ומספק תמונת מצב עדכנית של שוק הנדל"ן בישראל. הסקר נערך באמצעות מכון המחקר מותגים, בקרב כ-500 איש, מחציתם נשים ומחציתם גברים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת, דוברת השפה העברית בישראל.

הנתון הבולט ביותר בסקר החדש המסכם את 2013 נוגע לשאלת תג המחיר המקסימלי (התפיסתי) שאותו מוכן הרוכש הישראלי הממוצע לשלם. הסקר הנוכחי מראה כי בדומה לסקרים הקודמים, המחיר שהישראלים מוכנים לשלם על דירה ממשיך לעלות ועומד על 1.38 מיליון שקל. זהו הסכום הגבוה ביותר בחמש השנים האחרונות, ועלייה של 63 אלף שקל מתוצאות הסקר הקודם שנערך בחודש יוני השנה, אז עמד המחיר על 1.317 מיליון שקל. מדובר בעלייה של 4.7% בפרק זמן של חצי שנה בלבד. בהשוואה לאותו נתון בשנה שעברה, שעמד אז על 1.297 מיליון שקל, מדובר בעלייה של כ-6.4%.

אם מבקשים להשוות לנתוני אמת, לאחרונה פרסם משרד השיכון נתונים שלפיהם המחיר הממוצע לדירה בישראל עמד בסוף הרבעון השלישי על 1.26 מיליון שקל. המחיר החציוני עמד על 1.18 מיליון שקל.

הולכים לקצוות

כאשר בוחנים מה היה המצב לפני חמש שנים, מעידים הנתונים כי אף שהדירות לא השתנו בצורה ניכרת, לא מבחינת מפרט או תכנון ולא בהיבטים אחרים, הישראלים מוכנים לשלם הרבה יותר.

בחישוב המחיר הנוכחי מול המחיר שהיה הציבור מוכן לשלם עבור דירה ממוצעת לפני חמש שנים (שנת 2008) מקבלים זינוק של 70% במחיר, מרמה של כ-810.2 אלף שקל בלבד בחודש דצמבר 2008 ל-1.38 מיליון כעת. זהו הפרש כמעט בלתי נתפש של כ-570 אלף שקל בחמש שנים, על מוצר שלא השתנה מהותית באותה תקופה. המחיר התפיסתי, המגלם כאמור את המחיר ציבור מוכן לשלם, קרוב למדי לעליית המחירים שנרשמה מאז 2007 שנושקת כבר ל-85% (נומינלית) על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובנק ישראל.

"נתוני הסקר הנוכחי מבהירים שוב כי הציבור הישראלי הפנים שמחירי הדירות בשוק הנדל"ן לא ירדו ואף ממשיכים לעלות", אומר בני קרת, מנכ"ל אזימוט ויועץ אסטרטגי ליזמי נדל"ן. "מצד שני, הציבור לא נשאר על הגדר אלא מגיב לעליות בשוק המגורים ומחפש אלטרנטיבות המתבטאות בגודל הדירה ובמיקום שלה. אנו יכולים לראות שכיום הפער בין תג המחיר התפיסתי הממוצע שהציבור מוכן לשלם למחיר דירת 4 חדרים ממוצעת במציאות קרוב מאוד. הדבר מלמד אותנו שבשנים האחרונות הציבור למד את השוק. הרוכשים מודעים ליכולת שלהם ומחפשים דירות על פי הצרכים האמיתיים שלהם תוך התפשרות על דברים מסוימים, כדי לעמוד במחירי הדירות הגבוהים יותר.

"בעבר ראינו פערים גדולים משמעותית, של מאות אלפי שקלים, בין מחיר הדירה התפיסתי כפי שבא לידי ביטוי בסקר, לבין מחירי השוק. הדבר לימד אותנו שהציבור היה מנותק ממחירי הנדל"ן שהיו במציאות. כעת ניתן לראות בכל שנה שהציבור מבין יותר ויותר את המגמות".

עוד שינוי מעניין שעולה מהסקר הנוכחי יכול להעיד אולי על הקיטוב שרק מחמיר והולך בין מצב רוכשי הדירות בעשירונים הנמוכים ובעשירונים העליונים. הסקר הנוכחי מעיד כי פלח השוק העליון גדל משמעותית וכך גם פלח השוק התחתון, וכל מה שנמצא באמצע מושפע מכך.

מספר הנשאלים שחיפש דירה במחיר של יותר מ-2 מיליון שקל זינק מ-3% בדצמבר 2012 ל-15% בסקר הנוכחי. זינוק משמעותי נרשם גם בקרב מחפשי הדירות הזולות שמחירן עד מיליון שקל, מרמה של 30% בשנה שעברה ל-45% מהנשאלים בסקר הנוכחי.

במקביל צנח שיעור מחפשי הדירות במחירים של בין מיליון שקל ל-1.5 מיליון שקל מ-53% בשנה שעברה ל-25% בלבד בסקר הנוכחי ושיעור מחפשי הדירות במחיר של בין 1.5 מיליון שקל ל-2 מיליון שקל נותר כמעט ללא שינוי. העובדה שהשינויים הגדולים נרשמו בקצוות, מתחת למיליון שקל ולמעלה מ-2 מיליון שקל רק מעידה על המצב בשוק שיוצר קיטוב גדול יותר בין מחפשי הדירות.

מחפשים קטנות

כאמור, אנשים מוכנים לשלם יותר על דירת המגורים. אבל על פי נתוני הסקר, העדפות הרוכשים בנוגע למספר החדרים נמצאות בירידה. כך, השאלה איזו דירה מחפשים הרוכשים היום (על פי מספר חדרים) הניבה תוצאות המעידות על ירידה בשיעור המחפשים דירות גדולות ועלייה בביקוש לדירות הקטנות, בהשוואה לסקר הקודם שנערך לפני חצי שנה, ביוני 2013.

כך, שיעור מחפשי דירות 2 חדרים ופחות מכך בסקר הנוכחי עמד על 5.4% לעומת 4% לפני חצי שנה ושיעור מחפשי דירות 3 חדרים עלה מרמה של 21.6% לפני חצי שנה ל-31.9% בסקר הנוכחי. במקביל, שיעור מחפשי דירות 4 חדרים ו-5 חדרים רשם ירידה בחצי השנה האמורה. בדירות 4 חדרים עומד השיעור על 35.5% מבין כלל הנשאלים, לעומת 42% לפני חצי שנה. בדירות 5 חדרים המצב דומה: השיעור ירד מ-24.8% לפני חצי שנה ל-21.9% בדצמבר 2013. מאז שנת 2010 לא היה שיעור מחפשי דירות 3 חדרים כל כך קרוב לשיעור מחפשי דירות 4 חדרים.

"בשל עליית המחירים, הציבור הפך כאמור למתוחכם יותר, וחוזר לחפש דירות קטנות יותר ובמיקום שונה מבעבר, לכיוון הפריפריה ולמעגלים השני והשלישי של תל אביב", מסביר קרת, "אך כעת, מדובר גם בזוגות צעירים ומשפחות צעירות שהיו קהל היעד העיקרי שחיפש דירות 4 חדרים חדשות מקבלן. גם הם כיום מתחילים להתפשר ולרכוש קודם דירה קטנה יותר למרות המחשבות על המשפחה העתידה לגדול.

"ככלל נראה כי הקהל מתפשר כיום על גודל הדירה כדי להיות מסוגל לגור עדיין סמוך למרכז הארץ במחיר שפוי. במידה והמחירים ימשיכו לעלות ייאלצו הרוכשים להתחיל ולהתפשר גם על המיקום ולהתרחק עוד מהמרכז כדי להגשים את לחלום הדירה הראשונה שעלולה להיות גם מחוץ לגבולות הגזרה שבין גדרה לחדרה".

מספר חדרים מבוקש

שכיחות מחפשי דירה

עוד כתבות

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן / צילום: ap, Vahid Salemi

על רקע המו"מ - נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין את ראשנו"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן