שעתם היפה של הפירות היבשים בפתח, ובמכון התקנים מנסים לכוון את הצרכנים לרכישה נכונה באמצעות כללי מפתח - למזעור נזקים ובעיות האופייניות לסוג המוצרים המדובר. במכון מזכירים לוודא כי אריזת הפירות היבשים תהיה סגורה לגמרי, כך שהפירות מוגנים מפני זיהום, רטיבות וחדירת חיידקים.
כשרוכשים פירות יבשים בתפזורת כדאי לוודא כי בקרבתם נמצאת האריזה המקורית (שנארזה על-ידי היצרן) ובמקום בולט לעין קיימת תווית המסומנת בפרטים של שם המוצר וארץ הייצור שלו.
יש לציין מפורשות על האריזה אם הפירות אינם מכילים חרצנים, גרעינים או גלעינים, ואם הם יבשים למחצה נדרש הכיתוב "מיובשים למחצה ממוימים"- כלומר, שנוצרו על+ידי הוספת מים לפירות המיובשים.
בפירות יבשים המכילים חומר משמר (דוגמת גופרית דו+חמצנית, אשלגן סורבאט, חומצה ציטרית), על האריזה יסומן החומר המשמר בשמו העברי, ומיד לאחריו בסוגריים יהיה כתוב "חומר משמר". פירות אורגניים כלל אינם מכילים תוספים.
עוד מזהירים במכון כי גופרית דו+חמצנית (SO2 חומר משמר) בריכוזים גבוהים עלולה לגרום לכאב ראש, סחרחורות, הפרעות בראייה, שיעול ופגיעה בנשימה (לאוכלוסייה רגישה). לכן תקן ישראלי ת"י 1295 מציין את תכולת החומר המשמר SO2 המרבית בפירות יבשים: משמשים, אפרסקים, ענבים, שזיפים ותאנים - 2,000 מ"ג לק"ג; בננות - 1,000 מ"ג לק"ג; תפוחי עץ ואגסים - 600 מ"ג לק"ג; ופירות מיובשים אחרים - 500 מ"ג לק"ג.