רבני ערים יהיו נתונים לשיפוט משמעתי, כמו כל עובדי הציבור האחרים, תחת פיקוחו של בית דין משמעתי בעל סמכויות - כך קובעת הצעת חוק ממשלתית להחלת דין משמעתי אפקטיבי על רבני ערים, שפירסם היום (א') משרד המשפטים.
על-פי ההצעה, בראש בית הדין המשמעתי לרבני ערים יעמוד שופט מחוזי בדימוס, ובית הדין יוסמך לגזור על רב עיר שהורשע בדין משמעתי עונש שעשוי להגיע אף להדחה מכהונתו.
מדובר בתיקון לחוק שירותי הדת היהודיים, המסדיר גם כיום, באופן חלקי בלבד, את סוגיית הדין המשמעתי החל על רבני ערים.
"הניסיון מלמד כי ההסדרה הנוכחית מעוררת קשיים שונים, המביאים לכך שהמנגנון הקבוע בחוק אינו ממלא את ייעודו", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק. "בית הדין המשמעתי הקבוע בחוק כיום מורכב מדיין ושני רבני עיר. בפועל, טריבונל זה אינו מקיים דין משמעתי אפקטיבי. המקרים שבהם הופנתה אי-פעם תלונה להרכב זה הינם ספורים, ואף בהם, בית הדין לא קיבל כל החלטה של ממש".
על-פי הצעת החוק, בית הדין המשמעתי יכלול שופט מחוזי בדימוס, דיין מכהן או בדימוס של בית דין רבני, וכן רב עיר. ערעור על פסקי דין של בית הדין המשמעתי יוגשו לבית המשפט העליון.
עבירת משמעת עשויה להיות כאשר רב נוהג שלא כהלכה כמתחייב מתפקידו, כאשר הוא מתנהג באופן שאינו הולם, או כאשר הוא מורשע בפסק דין פלילי בעבירה שיש עמה קלון. העונשים שבית הדין מוסמך לגזור נעים בין התראה ונזיפה, ועד הדחה מכהונה, עם או בלי זכויות פנסיה, על-פי חומרת העבירה.
עוד קובעת הצעת החוק כי במקרים מסוימים יוכל נשיא מועצת הרבנות להשעות את רב העיר מתפקידו עוד לפני ההכרעה השיפוטית לחובתו של הרב. זאת, על מנת למנוע לזות-שפתיים ולשמור על סטנדרט מחמיר של טוהר מידות כמצופה מרב עיר. הרשעה של רב עיר בעבירה פלילית שיש עימה קלון, תביא בהכרח להפסקת כהונתו.
