"העברה חופשית"
מילא לבנדובסקי הלך, אבל ככה? חינם?!!
אי אפשר שלא לחוש צער ורחמים עמוקים כלפי דורטמונד. אם עד לפני חצי שנה עוד היתה לאוהדי המועדון הזה אשליה שמשהו חדש נבנה אצלם, שאפשר יהיה עם חוכמה וניהול חדשני למרות משאבים כספיים פחותים, לנצח את הכסף הגדול של באיירן מינכן ולהשתלט על גרמניה - הרי שבתוך זמן קצר החלומות התנפצו לרסיסים. בקיץ ניצלה באיירן את סעיף השחרור בחוזה של מריו גצה, 37 מיליון אירו, ולקחה אותו; בשבת האחרונה החתימה המגרסה מבוואריה גם את רוברט לבנדובסקי, מהחלוצים הטובים באירופה בשנים האחרונות, שיצטרף אליה בתום העונה בהעברה חופשית.
"העברות חופשיות", צריך להזכיר, הן מונח שלא היה קיים בכדורגל עד לפני שני עשורים. אבל כשז'אן-מארק בוסמן נלחם באמצע שנות ה-90 על חופש העיסוק והתנועה של הכדורגלנים, הוא הצליח לחולל מהפכה: בזכותו, שחקנים שמסיימים חוזה יכולים כבר כחצי שנה לפני סיומו לדבר עם מועדונים אחרים ללא אישור המעסיק שלהם. בדרך כלל, מועדונים דואגים להאריך את ההתקשרות עם השחקנים הטובים שלהם כשנה אחת לפחות לפני תום החוזה - בדיוק כדי להימנע מהמבוכה שסיטואציה כזאת יכולה לייצר. אם השחקן מסרב לחתום הן מוכרות אותו בזמן כדי להרוויח עליו כמה גרושים לפני שחוק בוסמן יסכן אותן בפרידה נטולת תמורה; אבל יש כאלו שמהמרות כי בסופו של דבר השחקן יתרצה, ויחתום על חוזה חדש אצלן. ומפסידות.
מלבד דורטמונד, היו כמה קבוצות במהלך ההיסטוריה שניזוקו מהימור כזה. הנה כמה דוגמאות: ב-2001 סול קמפבל, שחקן בית של טוטנהאם, עבר ליריבה העירונית המושבעת ארסנל תמורת 0 פאונדים. הבלם הפך לבורג הכי חשוב במרכז ההגנה של ארסן ונגר, והוביל את "התותחנים" לזכייה בשתי אליפויות אנגליה ושלושה גביעים; ב-2006 נכנעו בבאיירן מינכן לכסף גדול - כן כן, גם להם זה יכול לקרות - של צ'לסי: מיכאל באלאק, מהקשרים הגדולים בהיסטוריה של הכדורגל הגרמני, החליט לחבור לפנקס הצ'קים הפתוח של רומן אברמוביץ' ובמשך ארבע עונות רצופות כיכב בסטמפורד ברידג'; עוד מקרה זכור הוא של אנדראה פירלו, שבמילאן סברו ב-2011 שהוא גמר את הסיפור, ונתנו לו להשתחרר ללא תמורה. אבל פנומן הקישור המרכזי הוכיח שכוחו עוד ברגליו והוביל את יובנטוס, שהסתערה על המציאה, לשתי אליפויות.
פתיחת חלון ההעברות של ינואר 2014, במהלכו שחקנים ינצלו את החודש הקרוב כדי להחליף בין מועדונים, מסמלת גם פתיחה של עונת ספקולציות, שמועות ותרחישים נוספת: מה יהיה עם השחקנים שכבר בקיץ הקרוב מסיימים את החוזה שלהם? האם ימכרו כבר עכשיו, בכסף קטן, כדי "למזער נזקים" למועדונים שלהם רגע לפני תום החוזה שלהם? האם יעשו מעשה לבנדובסקי? או שאולי יבחרו באופציה השלישית: להישאר בסופו של דבר בבית? הנה רשימה של השמות החמים ביותר בליגות הבכירות שמסיימים חוזה בעוד פחות מחצי שנה. הם הולכים לקבל כותרות, תהיו בטוחים:
נמניה וידיץ', פטריס אברה (מנצ'סטר יונייטד); ג'ון טרי, סמואל אטו, אשלי קול (צ'לסי); בקארי סאנייה (ארסנל); יונס קאבול (טוטנהאם); ג'וליאן לסקוט (מנצ'סטר סיטי); דימיטאר ברבאטוב (פולהאם); צ'אבי אלונסו (ריאל מדריד); ויקטור ואלדז, מרטין מונטויה, מארק בארטרה (ברצלונה); ראול גארסיה (אתלטיקו מדריד); דייגו (וולפסבורג); ג'רמי מנז, בלייס מטווידי (פ.ס.ז'); בפטימבי גומיס (ליון); אנדראה פירלו (יובנטוס); אסטבן קמביאסו (אינטר); מירוסלב קלוסה (לאציו).
כמה כסף "שווה" החלון הנוכחי
החורף הזה, מצמצמים או משתוללים?
כמעט בלתי אפשרי לנסות לחזות את התנהגותו של שוק ההעברות החורפי. גם החלון של ינואר 2014, שנפתח ביום רביעי בשבוע שעבר וייסגר ב-31 לחודש, מהווה כרגע תעלומה גדולה. האם בעלי המועדונים יכניסו את היד עמוק לכיס בניסיון להתחמש לקראת שלבי ההכרעה של העונה? או ששוב נראה יד קשה על ההדק וניסיון לצמצם את הבזבוזים, לאור כל הרגולציות הכלכליות שהוכנסו לכדורגל?
מבט על המספרים היבשים של חלונות ינואר לדורותיהם מעלה יותר סימני שאלה מסימני קריאה. בין 2004 ל-2008 התנפח בחמש הליגות הבכירות חשבון ההוצאות של המועדונים על רכש בחודש ינואר בהדרגתיות קבועה: מ-154 מיליון אירו, עד ל-393 מיליון (זינוק של 155%). ואז החלה רגרסיה לא ברורה עד שיא שלילי של כל הזמנים ב-2010: הוצאות של 144 מיליון אירו בלבד בחמש הליגות הבכירות על רכש. מי שניסה להסביר בינואר 2010 את הדעיכה הזאת בניסיון של המועדונים ליישר את הספרים לקראת הכניסה לעידן הפייננשל פייר-פליי של אופ"א - התעורר כעבור שנה אחת, בינואר 2011, עם נתון היסטורי שלא היה כמותו באף חלון חורפי: 501 מיליון אירו שהוציאו הקבוצות.
הסכום האחרון כלל בתוכו עסקה אחת בלתי נשכחת, שכדאי להכניס אותה לתוכנית הלימודים של הפקולטה הדמיונית למדעי הכישלונות העסקיים בספורט. עסקה שגם מוכיחה את רמת הכאוטיות וגודל הגחמות ששולטים בענף הזה. באותה יממה שבה פרסמה דוחות שהצביעו על עוד שנה של הפסדי עתק (בסך של כ-85 מיליון אירו), החליטה צ'לסי, בעוד אחד מהתקפי הטירוף של רומן אברמוביץ' - להגיש לליברפול הצעה של 58.5 מיליון אירו בגין רכישת פרננדו טורס - ולהפוך אותו לרכש הכי יקר בתולדות הפרמיירליג. ליברפול לא היססה לרגע ומכרה את החלוץ הספרדי הדועך (שכבש 18 גולים בלבד ב-97 הופעות בצ'לסי בפרמיירליג מאז). ופתאום, התעורר לו לחיים "אפקט הלופ" הכה נודע של שוק ההעברות: קבוצה שמקבלת בוננזה מפתיעה, משתמשת בהר המזומנים שנפל עליה כדי להתחמש עם מחליפים ראויים.
באותו חורף ליברפול, זמן קצר לאחר שנרכשה על-ידי בעלים חדשים מאמריקה שמבינים הרבה יותר טוב בייסבול מאשר כדורגל - החליפה את טורס עם חתול אחד בשק: אנדי קארול שנרכש מניוקאסל תמורת 41 מיליון אירו, ומאז כבר הספיק להידרדר לווסטהאם; וחתול אחר שהפך לטיגריס: לואיס סוארז, שהגיע מאייאקס תמורת סכום שכיום נראה מצחיק - 26.5 מיליון אירו בלבד.
הילדים של חורף, שנת 2014
הפוטנציאל בשמיים, המחיר עדיין סביר
מוחמד סלאח (פ.צ באזל)
גיל: 21
אנחנו נחשפנו לכישרון המדהים של המצרי בן ה-21 רק כשהוא פירק את מכבי ת"א בבלומפילד במוקדמות ליגת האלופות, אבל בפנקסים של הסקאוטים המובילים ביבשת הוא נמצא מזמן. ווינגר מחונן ומהיר עם שליטה פנומנלית בכדור, רפרטואר טריקים בלתי נדלה, חוצפה (חיובית) וטונות של כוח מתפרץ. על-פי השמועות בשוק, ליברפול נמצאת במגעים מתקדמים ביותר לקלוט אותו כבר במהלך השבועיים הקרובים.
* מחיר משוער: 15 מיליון אירו
איבן ראקיטיץ' (סביליה)
גיל: 25
הקרואטי היגר עם משפחתו בגיל צעיר לשווייץ, התבשל על אש קטנה במשך כמה עונות בשאלקה הגרמנית, ולפני שלוש עונות עשה סוויץ' לספרד. בשנה וחצי האחרונות הוא הפך את עצמו לתותח דרג א', עם 15 שערים ו-18 בישולים בליגה הספרדית. מבחינת סביליה, קבוצה עם חובות עתק שנאלצת בשנים האחרונות למכור שחקנים למחייתה כדי לשרוד - המניה שלו כרגע בשיאה, וזה יהיה זמן מצוין מבחינתה לגזור עליו את הקופון.
* מחיר משוער: 20 מיליון אירו
מיצ'י באטשוואי (סטנדרד ליאז')
גיל: 20
בספטמבר עצרה המשטרה הבלגית את החלוץ עם אקדח בתא המטען של רכבו, שהתברר לאחר בירור מעמיק כאקדח צעצוע, שהחזיק ל"צורכי הגנה עצמית", לדבריו. בכל אופן, את היריות האמיתיות הוא משחרר בבלגיה, שם הוא מלך השערים עם 14 כיבושים. סטנדרד אמנם בדרך לאליפות, אבל בבלגיה מספרים שנשיא הקבוצה לא יהסס לפגוע בחלומות של גיא לוזון ולמכור את הכוכב שלו כבר בינואר אם תגיע ההצעה הראויה. כפי שיעיד שטפון הבלגים שמציף את הליגות הבכירות - יש סיכוי טוב שדבר כזה יקרה.
* מחיר משוער: 10 מיליון אירו
מריו באלוטלי (מילאן)
גיל: 23
מילאן אמנם מכחישה, אבל שמועות עקשניות בממלכה טוענות שגאון הכדורגל המאותגר נפשית, שרק בינואר הקודם עזב את מנצ'סטר סיטי תמורת 20 מיליון אירו, בדרך חזרה לפרמיירליג, כשצ'לסי של ז'וזה מוריניו, הבוס שלו לשעבר באינטר - נואשת לקלוט אותו, (וגם ארסנל בתמונה). דיווחים באיטליה מספרים על אי-שביעות רצונו של "סופר מריו" מהקאמבק לאיטליה, ושגם בעלי הבית שלו, סילביו ברלוסקוני וביתו ברברה, מאסו בהפרות המשמעת שלו.
* מחיר משוער: 15 מיליון אירו
פול פוגבה (יובנטוס)
גיל: 20
הקשר הצרפתי הבריון, 1.88 מ' של שרירים תוצרת אפריקה, שמשלב בנוסף לפיזיות גם נגיעות רכות בכדור - הולך להיות אחד הטובים בעולם לתפקידו. אולי אפילו יהפוך ל"יא-יא טורה הבא", השחקן שכל העולם תר אחריו בנרות. פוגבה, שהסוכן שלו טוען כי הוא "שווה פי 2 מגארת בייל", והתחנך בנוער ובמילואים של מנצ'סטר יונייטד - מקושר חזק כרגע עם פ.ס.ז'. החוזה שלו ביובה הוא עד 2016, אבל בהתחשב באי-ההעפלה מהבתים בצ'מפיונס, ובעובדה שכבר ברחה לכולן באיטליה - ייתכן כי המועדון ינסה לצמצם נזקים כלכליים באמצעות מכירתו.
* מחיר משוער: 30 מיליון אירו
