בחודשים האחרונים האלימות בישראל הרימה ראש. בין היתר דווח על 12 התנקשויות בין משפחות הפשע, פיצוצי מכוניות כולל הרוגים, פעילות בסגנון הגנגסטר אל קפונה בשיקגו, ולמשטרת ישראל אין בינתיים קצה חוט ללכידת מבצעי הפשעים, לרבות הירי ברחובות שפוגע גם באזרחים תמימים ועוברי אורח.
נסו לטלפן למוקד 100 של המשטרה לקבל סיוע, ותראו מהו זלזול בעבירות רכוש. פרצו לדירתכם ו"ניקו" ממנה חפצים יקרי-ערך? שוטר סיור יגיע במקרה הטוב וימלא דוח, ותקבלו אישור על פריצה לביטוח. לרוב הוא לא ייקח טביעות-אצבעות ויחקור.
סכסוכי שכנים הם טרדה למשטרה. מפעם לפעם, במבצע מתוקשר, תופסת המשטרה בתי-הימורים או בתי-זונות ומספקת כותרות על "מלחמה בפשע", אבל האזרח הקטן נותר ללא ביטחון אישי רב.
מאז שהמפכ"ל יוחנן דנינו הכריז כי "יש לטפל בפשיעה כמו בטרור", נעצרו מספר חשודים בשיבוש הליכי חקירה, בעוד שכמה רוצחים מסתובבים חופשיים. פעם בחודש מדווחת המשטרה על מעצרו של ראש משפחת פשע, ואחרי מספר ימים הוא משתחרר למעצר-בית, ונשכח עד הפשע הבא.
גם את פיצוץ הרכב של עורך דין מפרקליטות מחוז תל-אביב המשטרה עדיין לא פיענחה, למרות ההצהרות כי "פגיעה באנשי החוק היא פשע חמור", וכי המשטרה תעשה הכול כדי ללכוד את הפושע.
ידיד נדרס לפני שבועיים במעבר-חציה מרומזר בתל-אביב. בוחן ממשטרת התנועה הגיע לבית-החולים איכילוב לתשאול קצר. התברר כי לדורסת אין ביטוח חובה. המשטרה הציעה לפצוע שיפנה לעורך דין פרטי בצירוף דוח משטרתי בן עמוד בודד, ללא תיאור המקרה וכמעט חסר תוכן ענייני ומשפטי. סוג של מסמך שאומר: אמנם נדרסת - אבל השאר זה עניינך.
מפקדי המשטרה חוזרים ומבטיחים לספק "ביטחון לאזרחים", אבל הבעיה היא שהם אינם מסוגלים לספקו. רמלה-לוד הפכו לאזור יעד משטרתי מצולם ומתוקשר. מעצרים, סמים, משפחות פשע, הון שחור ומאות כלי נשק. מעגל של מעצרים-חקירות-שחרור-בערבות, והפשע לא מוגר. תחנות הסמים והזנות פועלות, ההימורים נמשכים, ועולם כמנהגו נוהג.
סערת השלג בירושלים - נושא אזרחי - מצאה את המשטרה לא מוכנה. פעם כביש ירושלים-תל-אביב פתוח לתנועה, ואחרי שעה הוא נסגר כשמאות נהגים תקועים בשלג, והוראות המשטרה נשמעות מבולבלות והזויות.
משטרה מודרנית חייבת תוכנית עבודה אסטרטגית, מתוכננת בשלבים ומוקפדת. משטרת ישראל אינה מסוגלת להתפרס על כל תחומי הפשיעה. אין לה כוח-אדם מיומן לכל נושא, ולעיתים המלצותיה להגשת כתבי אישום נדחים על-ידי פרקליטות המדינה, בשל חוסר הוכחות.
בשלב ראשון, האזרח חייב להרגיש ביטחון בביתו ובאזור מגוריו. שוטרי-מקוף נראים כרעיון מיושן, אבל הוא עדיין אפקטיבי. בשלב שני, יש לשדרג את מערך המודיעין. לא ייתכן שלפושעים יהיה מודיעין טוב יותר וציוד אלקטרוני באיכות שהמשטרה יכולה לחלום עליו. גם את תקציב המשטרה צריך לארגן מחדש. חשוב לגייס סגל איכותי בשכר גבוה שיהלום את המלחמה בפשיעה.
משטרה ללא אסטרטגיה עסוקה ביחצנות, בסתימת חורים, בהצהרות-שווא ובדיבורי-סרק. הגיע הזמן לתפוס יותר רוצחים ופושעים, במקום לדבר עליהם.
* הכותבת היא מרצה לאסטרטגיה, המרכז ללימודים אקדמיים אור-יהודה.