הפרסום הבלעדי אמש ב"גלובס" הוביל לביטול הדיון בוועדת הכספים של הכנסת, בתוכנית שהייתה אמורה לאפשר את שינוי שיטת החישוב של הארנונה בידי הרשויות המקומיות. הדיון היה אמור להתקיים היום (ג') ולקראתו ביקשו משרדי האוצר והפנים מהוועדה לשנות תקנות באופן שיאפשר לשרים משני המשרדים לאשר לרשויות המקומיות לשנות את שיטות המדידה הנהוגות אצלן לקביעת תעריפי הארנונה. הדבר עורר סערה ציבורית, על רקע החשש כי מדובר במהלך שיאפשר לרשויות המקומיות לגבות ארנונה גם על מרפסות, על מקומות חניה ועל חדרי מדרגות ובכך להרחיב באופן משמעותי את הכנסותיהן מדי שנה.
בפתח הדיון בוועדת הכספים, הודיע יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומיאנסקי (הבית היהודי) על ביטולו ואמר כי הנושא השנוי במחלוקת לא יעלה על סדר היום. "המגמה היא שלא להעלות את הארנונה מעל המותר בגין השינוי הזה ואנו צריכים למצוא לכך את הנוסחה. עדיין לא נמצאה הנוסחה שמקובלת על כולם. שר הפנים ושר האוצר לא רוצים להעלות את הארנונה וכמובן גם אני לא רוצה", אמר. יו"ר הוועדה סלומיאנסקי סירב עם זאת להתחייב כי הסוגיה לא תעלה בהמשך לדיון והודה כי קיים בנושא פגישות רבות עם שרי האוצר והפנים ורמז כי הסוגיה מלהיטה מאבקים מורכבים.
ההליך לשינוי שיטת החישוב של הארנונה הועלה כתנאי בידי הרשויות המקומיות הגדולות להעברת הלוואה של כ-450 מיליון שקל למדידה באמצע 2013. שיטות החישוב הקיימות לא עודכנו מאז 1985, עת חוקק החוק לייצוב המשק - שקיבע בכל רשות מקומית שיטת מדידה שעל בסיסה גבתה את הארנונה. בכירים במשרדי הפנים והאוצר, כמו גם מרכז השלטון המקומי, יצאו ביממה האחרונה מגדרם כדי לטעון שבמהלך זה אין כדי להביא לייקור הארנונה זולת תיקון של "עיוות היסטורי". במרכז השלטון המקומי אמרו: "מטרת התקנות היא לאפשר לשרי הפנים והאוצר הפעלת שיקול דעת בכל הקשור לתיקון של עיוותים בחוק הארנונה. לשם המחשה, יש רשויות שבהן קיים פטור על שטח מרתף של וילות פרטיות, אך לא ניתן להעניק פטור למרתף בבניין משותף. במקרה אחר, יש פנטהאוז יוקרתי באזור המחויב בארנונה רק עבור שטח בנוי, והוא מקבל פטור מהמרפסות ומהשטחים הפתוחים. הניסיון לקשור את שינוי התקנות עם העלאת הארנונה אינו נכון מיסודו, שכן גם היום קיימת בידי הרשויות המקומיות הסמכות, בכפוף לאישור שרי הפנים והאוצר להעלות את התעריפים במידת הצורך".
גורמים במשרד הפנים טענו היום כי בכל מקרה, אין בתקנה כדי לאפשר אוטומטית ייקור של הארנונה, אלא לאפשר לשרים לאשר או לדחות בקשות עתידיות של רשויות מקומיות המבקשות לשנות את שיטות החישוב. "גם אם התקנה תאושר, יחולו על הרשויות המקומיות ההגבלות שקיימות ממילא בבואן להעלות את תעריפי הארנונה. אם יינתנו אישורים לשינוי שיטת החישוב, הרי שהם יינתנו במשורה. אני דוחה את הטענה שבזכות שינוי כזה הרשויות המקומיות ישבו על הרים של זהב ושל כסף", אמר גורם במשרד הפנים.
לדברי אותם גורמים, רוב הבקשות שמגישות מדי שנה רשויות מקומיות למשרדי הפנים והאוצר לייקור תעריף הארנונה נדחות ממילא. עם זאת, יש לציין כי בשנת 2012 עמד משרד הפנים לפני שטף של בקשות מצד הרשויות המקומיות לקבלת אישור לייקור הארנונה. על רקע הפניות הרבות מחד והעומס הרב שיצרו על משרד הפנים מאידך, הפעיל משרד הפנים באופן שנוי במחלוקת מנגנון אישורים אוטומטים שאפשר לרשויות לייקר את הארנונה. מנגנון האישורים האוטומטיים נחשף ב"גלובס", לאחר שפרקליטות המדינה ענתה בשם משרד הפנים לעתירה שהגישו הארגונים הכלכליים לבג"ץ בעקבות ייקור הארנונה לתעשייה בערים קרית גת ופתח תקווה. "זה היה אירוע חד פעמי שנמשך פחות משנה ונפסק. המנגנון האוטומטי לא יחזור", אמר היום ל"גלובס" גורם במשרד הפנים.
התאחדות התעשיינים ונשיאות הארגונים העסקיים במשק שעומדים בראש החץ במאבק על ייקור הארנונה, אמרו היום בעקבות ההתפתחויות: "משרד האוצר מנסה להביא להסכמות בנושא הארנונה ולשכת השר לפיד פועלת מול נשיאות הארגונים העסקיים כדי למצוא פתרון ביניים עד להסדרת הנושא כולו, לרבות שקיפותו. כל מספר כזה או אחר לא משקף את המצב הנוכחי וכל כוונתנו היא להביא למצב שבו כתוצאה משינוי התקנות - לא יועלו תעריפים".
תגובות
עו"ד אילן רובינשטיין, איגוד לשכות המסחר: "המהלך אינו חוקי"
"המשמעות היא הגדלת הארנונה בשיעור של 15%-25%. האפשרות ליצור חיוב ארנונה חדש באופן גורף לכלל הנכסים ברחבי הרשויות המקומיות באמצעות שיטת מדידה חדשה, תוביל למיסוי שטחים שעד עתה מעולם לא מוסו. הליך זה חייב להתבצע במסגרת חקיקה ראשית, באופן שתועלה לדיון ציבורי וכלל חברי הכנסת יתנו את דעתם לנושא. זאת, כפי שמתחייב ביצירת חבות מס חדשה על האזרח".
אמיר חייק, מנכ"ל התאחדות התעשיינים: "לפזר את הערפל"
"הם טענו שלא יעלו בעקבות השינוי את הארנונה, אך לא היו מוכנים בנושא התחייבות ממשית. אני מכיר כבר עשרות שנים את הסקטור העסקי ואת הסקטור הציבורי ואני יודע שאי אפשר לסמוך על הבטחות כאלה. נושא הארנונה מתאפיין בבוקה ומבולקה מסביב לשיטות החישוב של הארנונה. בעלי העסקים והאזרחים לא יודעים כמה, על מה ואיך הם משלמים הארנונה. אנחנו שמחים שהתקרית האחרונה הציפה את הנושא לדיון ציבורי, שנחוץ וחשוב למען פיזור הערפל בנושא".
ח"כ ניסן סלומינסקי, יו"ר ועדת הכספים: "ג'ונגל שאי אפשר להרשות"
"במצב המוצע יש פוטנציאל אדיר להעלאות ארנונה. אם יש לי בית בגודל של 60 מ"ר אבל יש לי גם מחסן וגם מרתף שעליהם לא שילמתי עד כה ארנונה, עשוי להיווצר מצב שאשלם ארנונה על 100 מ"ר שהם 40% יותר. יש כאן ג'ונגל שאי אפשר להרשות אותו. לכל עיר יש שיטת חישוב אחרת, מה שיוצר מצב מטורף ואין סיבה שלא תהיה שיטת חישוב אחידה בכל הארץ".
עו"ד איתן אטיה, מנכ"ל פורום 15 הרשויות הגדולות: "לא התכוונו לייקר"
"לא מדובר בשינוי שיטות החישוב, אלא רק באלמנטים מסוימים, תוך עדכונן על רקע חוקי ההקפאה מ-1985. מי שטען שיש בשינוי התקנה כדי לייקר את הארנונה - שיקר ביודעין. לרשויות המקומיות אין כוונה ולא הייתה כוונה להעלות את סך ההכנסה שלהן בעקבות שינוי זה. הצרכים בשינוי זה באו למצב שבית משפט יקבע כי על רשות מקומית לשנות את שיטת החישוב הקיימת ועל בסיסה נקבעת הארנונה - והרשויות יוכלו לפנות אל השרים ולבקש את אישורם לכך".