בעבודה של עו"ד נחמה ברין יש ממד ג'יימס בונדי. לא פעם קורה שהיא מקבלת טלפון קצר, אורזת בזריזות מזוודה, ומתייצבת תוך שעתיים בשדה התעופה. בכל פעם המטוס ממריא ליעד אחר, ובכל פעם היא מקפידה לשמור על דיסקרטיות לגבי זהות המדינות ומהות המפגשים.
"משא ומתן יכול להיות בחדר ישיבות מהודר במשרד עורכי דין בפירמה ענקית במנהטן, ויכול להיות בבית מלון נידח בסין", היא מסכימה לספר. "מצאתי את עצמי גם כותבת הסכם בביזנס סנטר בגודל של תא טלפון בבית מלון באירופה. המקלדת הייתה בשפה זרה, ולקח לי זמן למצוא את האותיות באנגלית. בסופו של דבר ניסחתי הסכם על סכום של מיליארד דולר".
נפגשנו ביום קריטי עבור הלקוח המרכזי שלה, נוחי דנקנר. הנושים של קונצרן אי.די.בי, שאותו ביסס והרחיב בשנים האחרונות, התכנסו להצביע על זהות בעל השליטה בקבוצה. זה היה עוד לפני החלטת בית המשפט להעביר את הבעלות לאדוארדו אלשטיין ומוטי בן-משה. הפנים של ברין, הנחשבת כתופרת העסקאות של דנקנר, לא מסגירות את מה שמתחולל בפנים. היא נינוחה, חייכנית וסבלנית, למרות שהייתה מעדיפה לחזור לטלפונים ולהתעדכן בנעשה. קור הרוח שניחנה בו הוא תכונת מפתח למי שמנהל משאים ומתנים על עסקאות של מיליארדי דולרים.
"תשמעי, אני לא יכולה להיות היסטרית. אני חייבת לקחת מהלכים עסקיים בפרופורציה, אבל כן, אני במתח, אני רוצה להתחבר. ברגע שנסיים, אני אחזור לטלפונים. אני לא מתכוונת ללכת הביתה עד שמגיעות התוצאות. הגשנו הצעה יפה, ואני מקווה שהיא תתקבל".
בימים שלאחר ההצבעה, לברין אין דקה לנשום. ישיבות קדחתניות ומפגשי סיעור מוחות השתלטו על סדר היום שלה, לקראת החלטת בית המשפט. "עבדתי בשנים האחרונות בעיקר עם אי.די.בי ועם נוחי, וכשעובדים כל-כך הרבה ביחד, על כל-כך הרבה עסקאות ונסיעות על פני הגלובוס, בעבודה משותפת לאורך המון שעות, נוצרת מערכת יחסים שהיא גם חברית. אתה עובד עם הבנאדם, מעריך אותו, יוצר איתו קשר חברי, וכשזה לא מצליח, אתה מאוכזב.
"אי.די.בי עברה שנה מורכבת ועכשיו היא נמצאת בימים עוד יותר קשים, הסיטואציה העסקית קשה וזה מאכזב. אני מחפשת את המילה שתתאר מה אני מרגישה, איכשהו זה מסתכם במילה 'מבאס'. אני לא רק אשת מקצוע טכנית, שמתקנת סעיפים בחוזה של העסקה. העבודה שלי והלקוחות שלי הם חלק משמעותי מחיי, ואני מרגישה מעורבת. אז כשעסקה מוצלחת נחתמת, אני שמחה, וכשהיא נכשלת או כשלא הולך, אני מתאכזבת".
- את מדברת עם נוחי הרבה?
"בהחלט. כשנחתמה העסקה המרשימה של מכירת השליטה בגיוון אימג'ינג, שלא הייתי מעורבת בה, התקשרתי להחמיא לו. ועכשיו, כשהוא עובר חוויה קשה ומאכזבת, גם התקשרתי".
"תספורות הפכו לסיסמה"
ברין יוצאת להגנתו של דנקנר וטוענת כי הסדרי חוב ו"תספורות" הן תופעה שכיחה בעולם העסקים: "גם תספורות הפכו לסיסמה. כל איש עסקים, כל חברה וכל תעשייה, נוטלים סיכון מדי עסקה. בעולם הזה יש ממד של סיכון. אני לא אנתח את העסקאות של נוחי, אבל זו המציאות. יש הרבה הסדרים במשק וזה קשור למצב כלכלי, למצב שוק ההון. יש תקופות עסקיות של גאות, ויש תקופות שפל. לקחת את הרקורד של קבוצת אי.די.בי, שמכיל פעילויות ועסקאות שהיו הצלחה גדולה, ולהעצים רק את הכישלונות, זו נטייה ישראלית. ההמון נוטה להקצין תגובות, להיות מאוד ביקורתי, לא לפרגן. נהייתה פה אג'נדה שלפיה טייקונים הם שם נרדף למשהו שלילי. אנשי עסקים, ובתוכם טייקונים ויזמים, הם אלו המניעים את גלגלי הכלכלה, הם הכוח המניע, הם אלה שמייצרים את מקומות העבודה.
"יש אינספור מיזמי היי-טק שנכשלים, שבמסגרתם יורדים לטמיון מאות מיליונים של דולרים, שבחלקם גם הגיעו מחברות ציבוריות. אף אחד לא חושב שאפשר לוותר על יזמי ההיי-טק. אז כמו שאי-אפשר לוותר עליהם, גם אי-אפשר לוותר על אנשי העסקים ועל התעשיינים. אותם אנשים שיש להם את התכונה הזו של יזמות, של יכולת עסקית, יכולת להניע מהלכים, הם בעיניי הבסיס לכלכלה ולעתיד הכלכלי של מדינת ישראל.
"האטיטיוד הזה, הסגנון הזה נגדם, הוא מאוד בעייתי, והגיע הזמן להיזהר ממנו. צריך להיזהר מלשפוט, כי כל עסקה עוברת דרך תהליכי קבלת החלטות ושיקול דעת, וזה דבר שכולם יכולים לטעות בו. אני חוששת מאוד שהתוצאה הסופית שהתקבלה, ההפסדים של אי.די.בי, הכתיבה את האופן שבו בחנו את התהליך".
- מה התחושה שלך כלפי התקפות אישיות נגד נוחי וטייקונים אחרים?
"אני מאוד מצרה על ביקורת אישית מהסוג שמטיחה שלי יחימוביץ', למשל. זה בדיוק אותו שיח פופוליסטי שאני ממש סולדת ממנו. השיח לא ראוי, מלא בסיסמאות. יש אנשים שמחפשים כל הזמן את הכותרות, זה דוחה. פשוט דוחה".
*** הכתבה המלאה - במגזין "ליידי גלובס" הנמכר בסטימצקי.