בעוד כמה שבועות צפוי הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיוויד גילה, לפרסם הודעה חגיגית. "הגעתי להסכם עם שותפות לוויתן", יכריז, "שמאפשר הכנסת שחקן נוסף לשוק חיפושי הנפט והגז הישראלי". קבוצת דלק ונובל אנרג'י השולטות בכל מאגרי הגז של ישראל הסכימו למכור מאגרים שגילו לגוף מתחרה, שיתמודד מול תמר ולוויתן על לקוחות בשוק המקומי.
אם גילה מצפה שהכרזתו תתקבל בתשואות בקרב יזמי הגז האחרים במשק, הוא צפוי להתאכזב. פרטי ההסכם המתגבש, שפורסמו ברובם בימים האחרונים, גרמו מפח נפש ליזמים בשוק הגז, שקיוו שגילה ייצור תנאים לתחרות אמיתית בשוק. אבל זה לא יקרה. השחקן החדש שיצטרך להתמודד מול תמר ולוויתן יחזיק פחות מ-8% מכמות הגז הכוללת של ישראל. הוא יידרש להשקיע בהקמת תשתיות הולכה יקרות מהמאגרים לחוף ולדאוג שתהיה לו נקודת קבלה חופית. הוא לא יוכל לייצא את הגז ולא יוכל למכור נפט או קונדנסט (נוזלי גז טבעי) שיתגלה בהם או בקרבתם. והחמור מכול מבחינתו - המתחרה החדש ייבחר רק בעוד שנתיים, זמן רב אחרי שתמר ולוויתן יסיימו למכור את הגז שלהם לכל לקוח אפשרי במשק הישראלי. אפילו האופציה שיש לחברת החשמל לרכוש כמות גז נוספת תפקע באפריל 2015, בעוד פחות משנה וחצי.
"גילה הוכיח שהוא לא מבין כלום בחיפושי נפט וגז", אמר השבוע אחד היזמים בענף, "מי היה מאמין שדווקא הממונה על ההגבלים העסקיים יהיה זה שיתקע את המסמר האחרון בארון הקבורה של התחרות בשוק חיפושי הנפט והגז".
לא היה לו קייס
התוצאה המסתמנת בהסכם עם דלק ונובל רחוקה מאוד מהמטרה שסימן לעצמו לפני שנתיים הממונה על ההגבלים העסקיים. בסביבתו של הממונה דיברו אז באופן מפורש על כוונתו להביא לפיצול ההחזקות הצולבות של קבוצת דלק ונובל אנרג'י בשני מאגרי הגז הגדולים של ישראל. שתי הקבוצות מחזיקות כידוע בשני שלישים מתמר וב-85% מלוויתן - שבשניהם יחד טמונות יותר מ-90% מעתודות הגז של ישראל. לא צריך דמיון רב כדי להבין שההחזקה הזאת מייצרת לבעליה ערך מוסף ניכר. אגב, בזכות שליטתה בלוויתן הצליחה קבוצת דלק ב-2012 לממן את חלקה בפיתוח מאגר תמר כשמשכנה את זכויותיה בלוויתן בתמורה להלוואה של חצי מיליארד דולר מקבוצת הבנקאות הבריטית HSBC.
בספטמבר 2011 הודיע גילה שיכריז על תמר כמונופול בתחום אספקת הגז הטבעי ועל לוויתן הסדר כובל - בכפוף לשימוע. ליתר דיוק, גילה טען שהעסקה מ-2007, שבה רכשו דלק ונובל משותפות רציו 85% מהזכויות בהיתר החיפושים שבו התגלה לימים מאגר לוויתן, היא לכאורה הסדר כובל. גם בעניין זה שידר הממונה נחישות בתחילת הדרך, ואף רמז כי יהיה מוכן ללכת לבית הדין ולבקש לחייב את דלק ונובל למכור את החזקותיהם בלוויתן אם לא יימצא פתרון אחר שיבטיח תחרות אמיתית.
הקו התקיף של גילה זכה לגיבוי ציבורי רחב. קיומו של הסדר כובל בלוויתן נראה כעובדה כמעט ברורה מאליה לכל מי שאינו מבין דבר בחוקי ההגבלים העסקיים. המשפטנים העוסקים בתחום, לעומת זאת, הבינו מיד שהממונה טיפס על עץ גבוה ושיש בידיו קייס חלש מאוד נגד שותפי לוויתן, אם בכלל.
עבירת ההסדר הכובל בצורתה הקלאסית מתייחסת למקרים של תיאום פעילות עסקית בין מתחרים. הקושי המשפטי העיקרי היה לראות ברציו מתחרה של דלק ונובל משום שנכון לרגע העסקה לא היה בידי רציו מאגר גז כלשהו. היו בידיה רק זכויות חיפוש ראשוניות (היתר מוקדם) לשטח ימי שעשוי להיות בו מאגר כזה. מאגר לוויתן עצמו התגלה, כידוע, רק שלוש שנים מאוחר יותר, בסוף 2010, ורק אז הפכה רציו למתחרה פוטנציאלית בדלק ונובל. אגב, העסקה המקורית בין רציו לתשובה ונובל הייתה למכירת 75% מהזכויות, אך רציו, שביקשה לערוך בשטח סקר סיסמי, התקשתה לגייס את חלקה במימון הסקר (כ-250 אלף דולר) ונאלצה למכור 10% נוספים. היו ימים.
בסביבתו של גילה טענו שהגדרת הסדר כובל בחוק רחבה מספיק כדי לכלול גם עסקאות שהפכו בדיעבד להסדר כובל וכי העבירה איננה מוגבלת לתיאום בין מתחרים מאותו ענף. "זה כמו שאוסם תסכם עם קוקה קולה על אי כניסה לשוק המשקאות הקלים", טענו משפטנים המקורבים לרשות. "זה כמו שגברת כהן מחדרה תסכם עם קוקה קולה על אי-תחרות", השיבו עורכי הדין של היזמים. הטענה השנייה שהעלו יצחק תשובה ושותפיו הייתה מדוע שתקו הממונים על ההגבלים לאורך כל התקופה ולא העירו שיש בעיה. הטענה הזאת רלוונטית גם לתקופה של כמעט שנתיים מרגע התגלית בלוויתן - כשהבשילו התנאים שנגדם יצא הממונה.
מחיר התדמית
המשא ומתן בין הצדדים, הנמשך זה יותר משנתיים, התנהל רוב הזמן על מי מנוחות. המפנה המשמעותי היחיד אירע בעקבות סדרת הכישלונות בקידוחי חיפושי הגז שביצעו המתחרים של דלק ונובל במהלך 2012: מירה, שרה וישי. לאחר שהתברר שנגוזו התקוות להצטרפות מפיקי גז חדשים, דרש גילה מדלק ונובל להעלות את המחיר. בעקבות זאת נוסף בסופו של דבר מאגר כריש לעסקה שכללה קודם לכן רק את מאגר תנין.
מדוע הסכימו דלק ונובל לשלם לגילה מחיר אף שהיו משוכנעים שלממונה לא היה נגדם שום קייס? להכרזת הסדר כובל בלוויתן היו יכולות להיות משמעויות מרחיקות לכת על היזמים. מדובר בעבירה שמאפשרת להגיש נגד השותפים להסדר תביעות ייצוגיות ותביעות פיצויים נזיקיות ואפילו לנקוט נגדם הליכים פליליים (אפשרות שלא הייתה מעשית במקרה של לוויתן). "אפילו אם הסיכוי להכרזת הסדר כובל היה נמוך ביותר, הוא לא היה אפסי ולך תדע על איזה שופט תיפול בסוף", הסביר השבוע משפטן העוסק בתחום. מעבר לכך, עצם ההליכה לבית הדין הייתה יוצרת עיכוב משמעותי בפרויקט ומעכבת למשל את חתימת העסקה עם וודסייד האוסטרלית. שיקול נוסף של דלק ונובל היה בעיקרו תדמיתי: לתשובה חשוב להראות שהוא הכניס לשוק מתחרה, שימכור את הגז שתשובה בעצמו גילה. לגילה חשוב להראות שהכניס מתחרה, גם אם הוא יודע שמדובר בלא יותר מ"מכה קלה בכנף" לקבוצת דלק ונובל. האם הפרגמטיות ניצחה או אולי דווקא הציניות? תלוי את מי שואלים.
מקורבים לממונה על ההגבלים העסקיים אמרו היום: "לא נסתפק בתנין וכריש. אם הדרישות שלנו לתחרות לא ייענו, התיק ילך לבית הדין".
ארנסט אנד יאנג: שווי הגז של תמר ולוויתן למשק - 52 מיליארד דולר
שווי הגז הטבעי ממאגרי תמר ולוויתן למשק הישראלי עומד על כ-52 מיליארד דולר, כך עולה מבדיקה שעשתה פירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג. ממצאי הבדיקה יוצגו במהלך כנס גז ואנרגיה שייערך בשבוע הבא בתל אביב, בשיתוף ארנסט אנד יאנג ומשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'.
מאגר תמר, שהחל להזרים גז באפריל השנה, תרם ב-2013 כמעט אחוז לצמיחה וב-2014 צפויה תרומתו לגדול ל-1.5%. מ-2017 תסופק צריכת הגז של המשק גם על ידי מאגר לוויתן.
בדיקת ארנסט אנד יאנג מעלה שהמרכיב העיקרי בשווי הגז איננו ההכנסות שהמדינה צפויה לקבל ממיסוי הנפט והגז, אלא החיסכון למשק מרכישת גז טבעי זול כדלק לייצור חשמל, לתעשייה ולתחבורה. נכון להיום, עולה הגז לחברת החשמל כ-6.5 דולרים ליחידת חום, כשליש מעלות סל הדלקים האלטרנטיביים - סולר, מזוט וגז טבעי נוזלי (LNG), שכולם מיובאים. המעבר משפיע כמובן גם על מאזן התשלומים ושער החליפין של השקל - כל קיטון של מיליארד דולר בהיקף היבוא מחזק את השקל בכאחוז, להערכת בנק ישראל.
להערכת רו"ח שלמה אלפיה מארנסט אנד יאנג חוסך המשק 15 מיליארד שקל בשנה בגין הפרש המחירים בין הגז לדלקים החלופיים. אלפיה מעריך את השווי המהוון של החיסכון ב-28 השנים הקרובות (אורך חיי פרויקט תמר) ב-42 מיליארד דולר. חיסכון בתשומת ייצור כה מרכזית אמור להביא להפחתת מחירים, שיפור תחרותיות והגדלת רווחי הפירמות. המרכיב השני הוא כאמור ההכנסות מתמלוגי הגז וממיסוי רווחי היתר של ספקי הגז, סכום שאלפיה מעריך בכ-10 מיליארד דולר, בערך מהוון.
הבדיקה לא הביאה בחשבון עלויות נוספות למשק, כמו הצורך להשקיע כ-3 מיליארד שקל באבטחת תשתיות הגז באמצעות חיל הים, אך מצד אחר לא הובאו בחשבון גם הנאות כמו התועלת הסביבתית בהפחתת פליטות גזי החממה והחלקיקים המסוכנים לבריאות שנפלטים בעת שריפת פחם, סולר ומזוט. כמו כן לא כומתה תוספת גביית המסים בגין הגידול הצפוי ברווחי החברות והתועלת הכלכלית למשק מהתעסוקה שמספק הענף לכמה מאות עובדים המועסקים על ידי ספקי הגז והגופים המספקים להם שירותים שונים.
שווי זכויותיהם של קבוצת דלק של יצחק תשובה, נובל אנרג'י ושותפיהם למאגר תמר מוערך בכ-11 עד 13 מיליארד דולר בערכים מהוונים. שווי הזכויות במאגר לוויתן הוערך לפני שנה בכ-5 מיליארד דולר, על פי הצעת הרכש של חברת וודסייד. באחרונה דיווח "גלובס" כי וודסייד שיפרה את הצעתה ושוויו של לווייתן צפוי לעלות כתוצאה מכך בשיעור משמעותי.
עקרונות ההסכם המתגבש בין הממונה על ההגבלים לדלק ונובל
דלק ונובל ימכרו בתוך שנתיים את תנין וכריש, וכמות גז מלוויתן (סה"כ 70 BCM)
דלק ונובל יוכלו לחפש ולשלוט במאגרי נפט בקרבת מאגרי הגז שיימכרו
דלק ונובל ימכרו את הקונדסט (נוזלי גז טבעי) במאגרים שיימכרו
רוכש המאגרים לא יוכל לייצא את הגז. זכויות היצוא יומחו לטובת לוויתן
