"ארץ נהדרת", יום ו' 21:30, ערוץ 2 קשת כשהמלצתי בשבוע שעבר על פרק הבכורה בעונה החדשה של "ארץ נהדרת", היה נדמה לי שהשבט שרוצה עדיין להתכנס סביב המדורה הזאת, הולך ונעלם.
המספרים הפתיעו: מעל ל-30% רייטינג לתוכנית בערב שבת זה מספר פנומנלי, שמלמד על כך שאפשר שהשבט הזה, על אף היחלשות משקלו בחברה הישראלית, עדיין חי ובועט, עדיין אוהב לצחוק על האחרים ועל עצמו, עדיין נהנה מהקרבה היחסית להגה: אם לא להגה השלטון, אזי לפחות להגה הבון-טון.
אני מודה שלא נהניתי מפרק הפתיחה: ישבתי מול הטלוויזיה בכוונה גדולה לצחוק, ולבסוף מצאתי את עצמי מחייך רק במקומות הנכונים ("פיפי, פיפי", צרחה שני כהן וייצרה את מטבע הלשון הראשון של העונה החדשה, כביטוי לצחוק עד כדי אובדן שליטה).
אולי אני כועס מדי על "המצב" בכדי לצחוק מחיקוי ל"אמבוש" שמציג את ציפי לבני כפראיירית היחידה שעדיין מאמינה בסיכוי לשלום, אבל גם הזוג המעצבן והמאוהב לא עשה לי את זה - וכיוון שלפני השידור היה נדמה לי שאני יכול לצחוק גם מול יובל סמו ושני כהן כשהם מצחצחים שיניים, לא נותר לי אלא להאמין שהמשך העונה עוד יוליך את הכישרון שאצור בצוות המורחב של התוכנית הזאת למקומות הנכונים.