"שנת 1929, שנת המשבר הכלכלי, הייתה שנה נהדרת לקולנוע. בזמן משבר זה לא רע להיכנס לאולם קולנוע לשעתיים, ולשכוח מהצרות".
על הציטוט לעיל חתום משה (מוקי) גרידינגר (61), מנכ"ל ובן למשפחת מייסדי אימפריית בתי הקולנוע סינמה סיטי אינטרנשיונל. גרידינגר יודע על מה הוא מדבר. 1929 הייתה השנה שבה זרע סבו משה - שעל שמו הוא נקרא - את הזרעים הראשונים של האימפריה, אימפריה שמקורה באהבתו הגדולה של הסב לקולנוע.
85 שנה חלפו, ומשה הנכד מעניק לסבו סיבה מספיק טובה להתגאות בו. סינמה סיטי אינטרנשיונל, שנסחרת בבורסת ורשה ומוגדרת מפעילת המולטיפלקסים הגדולה ביותר במזרח ומרכז אירופה, מוכרת את פעילותה זו לענקית הבריטית Cineworld, תמורת סכום עתק של 831 מיליון דולר במזומן ובמניות (ראו מסגרת נפרדת על מבנה העסקה). חשוב להדגיש כי תמורת העסקה הכוללת, 831 מיליון דולר, זורמת לכיסה של החברה הציבורית סינמה סיטי ולא ישירות לכיסה של משפחת גרידינגר. מכיוון שסינמה סיטי תמשיך להיות ציבורית ומשפחת גרידינגר מחזיקה בשיעור של 54% מההון שלה (דרך תיאטראות ישראל שבה למשפחה יש 88% מההון), פירוש הדבר הוא שחלקה בתמורה הוא 48% או 1.4 מיליארד שקל.
עסקה זו תהפוך את משפחת גרידינגר, משפחה שמקפידה לנהל את עסקיה הרחק מעיניה של התקשורת הכלכלית המקומית, לאחת המשפחות העשירות - ולא פחות חשוב, הנזילות - ביותר בישראל, תואר שאינו מנת חלקן של הרבה משפחות בישראל, בעיקר על רקע נפילתם של אנשי עסקים דוגמת נוחי דנקנר ומוטי זיסר.
לפני שנחזור מעט אחורה, ונסביר כיצד בנתה משפחת גרידינגר אימפריה שיצרה לה אקזיט בשווי של 2.9 מיליארד שקל, נזכיר מהו מולטיפלקס (Multiplex) בתעשיית בתי הקולנוע. מולטיפלקס הוא בית קולנוע המכיל בתוכו כמה אולמות נפרדים ושירותים נלווים אחרים. לא פעם, המולטיפלקס נבנה בסמוך או בתוך מרכז קניות ענק, וכך מאפשר לשלב חווית צפייה בקנייה (וכן, לבזבז יותר כסף). המולטיפלקס הגדול ביותר בעולם נמצא במדריד (25 מסכים, 9,200 מושבים).
הכול התחיל בחיפה
האחים מוקי וישראל גרידינגר (ישראל מכהן כסמנכ"ל הכספים של סינמה סיטי), הם דור שלישי בעסקי הקולנוע של המשפחה בארץ. הסבא, משה גרידינגר, במקור מרומניה, עלה לארץ ישראל מאנגליה ב-1929 כשהוא בן 43. איך הגיע מרומניה לאנגליה, ויותר מאוחר לארץ ישראל? ובכן, כשהיה בן 14 יצא משה הצעיר לאנגליה כדי לסייע בפרנסת המשפחה. הוא החל לעבוד כעוזר בבית מסחר, וכשבגר בנה עסק לייבוא מצרכי מזון וסחר בביצים, ונהפך אחד הגדולים בתחומו באנגליה. ב-1925 ביקר בראשונה בארץ ישראל, והתאהב בה. ב-1927 הקים משק ענק על שטח של 1,091 דונם ליד כפר סבא, נטע בו פרדסים, בנה בו רפת ולולים לגידול עופות, והתנובה של המשק סיפקה חלק ניכר מהזנת תושבי תל-אביב.
ב-1929 עלה לארץ והשתקע בחיפה. משה החליט לשלב בין כשרונו בעסקים לאהבתו לקולנוע על ידי בניית בית הקולנוע הראשון בחיפה, "עין דור" שנפתח ב-1931. ב-1934 פתח את בית הקולנוע השני, "עין דור הקיץ", ושנה מאוחר יותר את השלישי, "ארמון". "היה איש מעשי ובעל מרץ", נכתב עליו באתר שמוקדש לחלוצי היישוב היהודי ובוניו. "ממעט בדיבור, ומרבה במעשים והערותיו הקצרות היו קולעות. לא רדף אחרי הכבוד".
משה, שנפטר בגיל צעיר יחסית (60) שנתיים לפני קום המדינה, הותיר אחריו חמישה ילדים והוריש את עיקר עסקיו לבנו היחיד, קלמן - אביהם של מוקי וישראל, ושתי אחיותיהם, רבקה ומירב. קלמן בחר להתרכז בעסקי הקולנוע שבנה אביו, ובאופן די טבעי הכניס לעסק המשפחתי את שני בניו. "היו מגייסים אותי לעזור לפי הצורך. לפעמים עבדתי כסדרן, מכרתי כרטיסים ואפילו עבדתי במזנון. ראיתי הרבה סרטים, אבל הייתי צריך לעבוד בשביל זה", סיפר בעבר מוקי בראיון ל"הארץ".
הנכד הוביל את הפריצה הבינ"ל
מוקי, כבן הבכור (מבוגר מאחיו ישראל ב-9 שנים), היה זה שקיבל את המושכות של עסקי המשפחה, ולמעשה הוביל את הפריצה הבינלאומית שלה - פריצה שבדיעבד התבררה כמוצלחת והובילה לאקזיט הנוכחי. ב-1982 נפתח המולטיפלקס הראשון של החברה בארץ, וב-1997 נפתח המולטיפלקס הראשון של החברה מחוץ לגבולות הארץ, בבודפשט, עיר הבירה של הונגריה. שנתיים מאוחר יותר חדרה החברה במקביל לשוק הפולני והצ'כי, וב-2006 הוסיפה מדינה חמישית - בולגריה. "פנינו למדינות שבהן הקולנוע לא היה מפותח", סיפר בעבר מוקי גרידינגר שידוע כאיש די מאופק ועצור. "לא היה לנו איזה סוד למכור לצרפתים או לאיטלקים, אבל למדינות מזרח ומרכז אירופה, שרק שנתיים-שלוש קודם לכן יצאו מהשליטה הסובייטית, היה לנו מה להציע".
ואכן, לסינמה סיטי היה מה להציע, ולא רק לצופה הממוצע. באותה שנה שבה השיקה את פעילותה בבולגריה, נהפכה סינמה סיטי לחברה ציבורית כשהונפקה בבורסת ורשה, והייתה בין החברות הישראליות הבודדות שבחרו בבורסה הפולנית ככתובת למניותיהן. סינמה סיטי גייסה אז לקופתה 68 מיליון דולר, וחלק מבעלי המניות בה (כולל תיאטראות ישראל) מכרו מניות תמורת 38 מיליון דולר. המחיר למניה בהנפקה עמד על 19.3 זלוטי פולני, ושווי החברה "אחרי הכסף" היה 343 מיליון דולר. עכשיו, פוסט ההודעה על העסקה, נסחרת המניה לפי מחיר של 35.5 זלוטי, תשואה של 84% ושווי חברה של 592 מיליון דולר. השווי הנכסי שלפיו נמכרת פעילות בתי הקולנוע של החברה, לפי העסקה, הוא 503 מיליון ליש"ט (831 מיליון דולר).
סינמה סיטי, כאמור, מוכרת את פעילותה לאחר שנהפכה למפעילת המולטיפלקסים הגדולה ביותר במזרח ומרכז אירופה, ולמעשה הגשימה את החזון של מוקי ואחיו ישראל. בבעלות החברה יש 99 מולטיפלקסים, 966 מסכים בסך-הכול, שמפוזרים ב-7 מדינות, בעיקר בפולין, הונגריה ורומניה.
סינמה סיטי - וזו נקודה די מהותית - לא חילקה דיבידנד, ולכן רק בעסקה הנוכחית (מלבד מכירת המניות שבוצעה במסגרת ההנפקה), משפחת גרידינגר למעשה נפגשת עם חבילה די כבדה של מזומן. "היינו מפוקסים", הסביר בעבר גרידינגר את סוד ההצלחה של סינמה סיטי מחוץ לגבולות ישראל. "כל זמן שאתה שולט בהוצאות שלך, ולא נכנס לפרויקטים מסוכנים מדי - קולנוע זה עסק סולידי וטוב", הוסיף.
ובכן, אקזיט של 2.9 מיליארד שקל זה הרבה יותר מ"סולידי וטוב".
11% מסך המסכים, 23% מסך ההכנסות
סינמה סיטי נטעה את שורשי פעילותה הראשונים בישראל, אך ב-2014 ישראל היא רק חלק מפעילותה הגלובלית. החברה מפעילה בארץ 11 מולטיפלקסים, 104 מסכים בסך-הכול, ואלה ממוקמים ב-5 ערים תחת המותגים "רב-חן" ו"yes planet". מדובר במספר שמהווה 11% מסך המסכים שמפעילה החברה, וזאת לעומת 35% במקרה של פולין, 18% במקרה של הונגריה ו-15% במקרה של רומניה.
עם זאת, לפעילות הישראלית יש תרומה משמעותית יותר להכנסות החברה, ואחת הסיבות לכך היא מחיר כרטיס ממוצע גבוה יותר בשוק הישראלי מזה הפולני או הרומני. 23.4% מהכנסות סינמה סיטי בשלושת הרבעונים הראשונים של 2013 נבעו מהפעילות הישראלית, וזאת לעומת 34.1% מהפעילות בפולין, 15.3% מהפעילות בהונגריה ו-10.1% מהפעילות ברומניה. השנה מתכננת החברה לפתוח בארץ, בין היתר, מולטיפלקס חדש בבאר-שבע (18 מסכים) ובזיכרון יעקב (11 מסכים). ב-2015 צפויה החברה להשיק את המגה-פרויקט המקומי שלה, בית קולנוע ענק בירושלים.
449 מיליון דולר במזומן ו-382 מיליון דולר במניות
עד כמה מורכבת עסקת המיזוג בין סינמה סיטי ל-Cineworld (ועד כמה היא מבוססת על שיקולי מס) ניתן ללמוד מאורך ההודעות של כל אחת משתי החברות. סינמה סיטי, כאמור, נסחרת בבורסת ורשה (סימול - CCI.WA), ואילו Cineworld נסחרת בבורסת לונדון (סימול - CINE.LN). Cineworld תרכוש מסינמה סיטי הציבורית (Cinema City International N.V) את מלוא הבעלות בחברה-הבת - Cinema City Holding B.V - שמרכזת את כל פעילות בתי הקולנוע שלה לפי שווי נכסי (EV) של 503 מיליון ליש"ט. לסינמה סיטי הציבורית יש פעילות נדל"ן נפרדת שאינה כלולה בעסקה. Cinema City Holding, דרך אגב, הוקמה רק לפני שנה וזה כנראה אומר שמשפחת גרידינגר התחילה לבשל את העסקה לעיל כבר במהלך 2012.
תמורת פעילות זו, תשלם Cineworld לסינמה סיטי הציבורית 272 מיליון ליש"ט במזומן (449 מיליון דולר) ותנפיק לה מניות שיהוו 24.9% מההון של החברה הממוזגת, ושווין "על הנייר" הוא 231.4 מיליון ליש"ט (382 מיליון דולר). תמורת העסקה הכוללת זורמת לכיסה של החברה הציבורית סינמה סיטי ולא ישירות לכיסה של משפחת גרידינגר. מכיוון שסינמה סיטי תמשיך להיות ציבורית ומשפחת גרידינגר מחזיקה בשיעור של 54% מההון שלה (דרך תיאטראות ישראל שבה למשפחה יש 88% מההון), פירוש הדבר הוא שחלקה בתמורה הוא 48% או 1.4 מיליארד שקל.
המשפחה ממצבת עצמה כאחת המשפחות העשירות והנזילות בישראל. מבנה השליטה בסינמה סיטי, ממש כמו מבנה העסקה, מעט מורכב. משפחת גרידינגר, שכוללת את האחים והאחיות משה, ישראל, רבקה ומירב, מחזיקה ב-88% מהון המניות של תיאטראות ישראל הפרטית, וזו מחזיקה במלוא הבעלות על International Theatres שמחזיקה ב-54% מההון של סינמה סיטי הציבורית. לשתי האחיות יש החזקה זהה אך שולית בתיאטראות ישראל, ואילו שני האחים הם בעלי המניות הגדולים בחברה, ולשניים החזקה זהה שלפי הידוע עומדת על יותר מ-35% לכל אחד.
לאחר סגירת העסקה, תיוותר סינמה סיטי חברה ציבורית בבורסת ורשה, ותשנה את שמה ל-Global City. הפעילות שתיוותר בידיה היא פעילות נדל"ן שכוללת קניון בעיר רוסה שבבולגריה (החמישית בגודלה במדינה), ועוד נדל"ן במדינה זו; בניין משרדים בהרצליה, ועוד נדל"ן בישראל וכן קרקע בפולין שעליה מתעדת החברה להקים פארק שעשועים. כמו כן, פעילות זו כוללת החזקה של 32.1% ביזמית הנדל"ן הישראלית רונסון אירופה שנסחרת אף היא בבורסת ורשה. שותפתה (החזקה זהה) של משפחת גרידינגר בחברה זו היא דורי הנדסה. רונסון נסחרת לפי שווי של 168 מיליון דולר. Cineworld תממן את העסקה, בין היתר, על ידי הנפקת זכויות בהיקף של 110 מיליון ליש"ט (181 מיליון דולר), וניצול קו אשראי בנקאי.
לאחר סגירת העסקה, מוקי וישראל גרידינגר יצטרפו לדירקטוריון של החברה הממוזגת - מוקי יכהן כמנכ"ל וישראל יכהן כסמנכ"ל התפעול. יו"ר Cineworld הנוכחי, אנתוני בלום, ימשיך לכהן בתפקידו. במילים אחרות, משפחת גרידינגר היא זו שתחזיק במושכות של החברה הממוזגת, הן דרך תפקידי הניהול הן דרך המניות שתקבל. החברה הממוזגת, שתמשיך להיקרא Cineworld, תהפוך למפעילת המולטיפלקסים השנייה בגודלה באירופה עם 201 בתי קולנוע ו-1,852 מסכים. שוויה המצרפי (לפי תנאי העסקה) יעמוד על 1.8 מיליארד דולר. השחקנית הראשונה בגודלה באירופה היא Odeon UCI הפרטית, שלה יש 2,187 מסכים. ארבעת השווקים העיקריים של Odeon UCI הם בריטניה, ספרד, איטליה וגרמניה, והשלושה המשניים הם אוסטריה, פורטוגל ואירלנד.
