האם רופא מומחה שבדק מטופל רשאי לתת חוות-דעת במהלך תביעת נזיקין - כנגד אותו מטופל שאותו בדק? זו השאלה שהתעוררה בהליך משפטי המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים, במסגרת תביעת פיצויים שהגיש עזבונו של אברהם יזדיאן, עובד לשעבר במעבדה האנליטית, שחלה בסרטן ומת, ובעקבות זאת הוגשה תביעה כנגד המדינה, עיריית תל-אביב וחברת אגן יצרני כימיקלים.
הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית מתנגדת לחוות-דעת של מומחה לאונקולוגיה, שהוגשה לבית המשפט מטעם אגן כימיקלים, במסגרת תביעה לפיצויים. זאת, מאחר שהמומחה היה רופאו של התובע, שנפטר ממחלת הסרטן.
בחוות-דעת חריפה שהגישה ההסתדרות הרפואית לבית המשפט, נטען כי רופא שטיפל בתובע אינו יכול לתת חוות-דעת כמומחה רפואי מטעם הנתבעת נגד הפציינט שלו לשעבר, באשר לקשר הסיבתי שבין המחלה בה חלה המנוח לבין עבודתו.
מדובר בחולה סרטן שטופל במשך חודשים רבים אצל ד"ר חיים בירן, מומחה בתחום האונקולוגיה, לאחר שחלה בסרטן, ולבסוף נפטר.
עיזבון המנוח הגיש תביעה נגד המדינה, בשל איחור בגילוי הסרטן על-ידי בית חולים איכילוב, ונגד אגן כימיקלים, שם עבד המנוח במעבדה האנליטית. לבקשת משרד נשיץ-ברנדס, המייצג בתביעה את אגן כימיקלים, התבקש ד"ר בירן לתת חוות-דעת בשאלה האם יש קשר בין מחלתו של המנוח לעבודתו אצל הנתבעת.
ד"ר בירן שלל את הקביעה של המומחים מטעם התביעה, שקבעו כי יש קשר סיבתי בין עבודתו של המנוח לבין החומרים להם נחשף, וקבע כי מדובר ב"קביעה סתמית", וכי "המנוח לא היה חשוף לחומרים מסרטנים הידועים בחומרים המעלים את הסיכון לחלות בסרטן ריאות; העובדים במעבדה לא היו חשופים לחומרים כימיים מעל המותר ואף הרבה פחות מזה. החשיפות היו זניחות ולא יכלו לגרום לעליה בסיכון לחלות בסרטן כלשהו; אין עדות ולא סביר שהיה עלייה בסיכון לחלות בסרטן בעובדי המעבדה; הערכת סיכון כמותית מראה שאפילו לא הייתה חשיפה משמעותית לממיס היחיד שהוא חשוד כמסרטן, הסבירות של הקרש הסיבתי שואפת לאפס".
עורכי הדין אסף פוזנר ואיילת שוורץ אסף ממשרד כהן-וילצ'יק-קמחי, המייצגים את עיזבון המנוח, התנגדו לחוות-דעת זו וביקשו להוציאה מתיק בית המשפט בטענה לניגוד עניינים וחוסר אתיקה, מאחר שבירן טיפל במנוח לפחות 6 פעמים במסגרת הטיפולים שעבר בבית-החולים תל-השומר.
חוות-הדעת של הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית קבעה בין היתר כי"עמדתנו היא כי על ד"ר בירן למשוך את חוות-דעתו מתיק בית המשפט. אנו סבורים כי משך הזמן ואופי הטיפול מעידים כי בין הצדדים התפתחה מערכת יחסים של מטפל-מטופל, המבוססת על יחסי אמון, במסגרתה חשף המנוח בפני רופאו, ד"ר בירן, פרטים רפואיים ואישיים אודות מצבו. כבסיס לקיומה של מערכת יחסי מטפל-מטופל תקינה, הדעת מחייבת כי על הרופא להקפיד הקפדה יתרה על שמירת סודיות רפואית של המטופל ועל ההגנה על יחסי האמון אשר נבנו בין הצדדים".
עוד טענה הלשכה לאתיקה כי "הותרת חוות-דעתו של ד"ר בירן מעבירה מסר מסוכן לציבור המטופלים, ולפיו רופא מטפל יכול לפעול כנגד מטופלו, דבר אשר יוביל בהכרח לפגיעה באמון שרוחשים מטופלים רבים לציבור הרופאים. יש להימנע מלהתיר לרופאים להגיש חוות-דעת מסוג זה. עמדתו של ד"ר בירן מעמידה אותו במצב של ניגוד עניינים פסול ועומדת בסתירה ישירה למחויבותו כלפי המטופל שלו".
בעקבות חוות-הדעת של ההסתדרות הרפואית הסכימה אגן כימיקלים להוציא את חוות-הדעת של ד"ר בירן מתיק בית המשפט. (ת"א 26055/04/12).