האובססיה הישראלית לרכישת דירה ומחירי הדירות שהרקיעו שחקים הולידו צורות שונות ומשונות של התארגנויות לרכישת דירות בזול. אחת הפופולריות שבהן היא ארגון קבוצת רכישה. ישראלים רבים רכשו בשנים האחרונות דירות במסגרת קבוצות רכישה, למרות שטמון בכך סיכון לא מועט, שכן עוברות לעתים שנים ארוכות מרגע שהקונים משלמים לקבלן הפרויקט ועד ליום שבו הבית נבנה והם זוכים להתגורר בו.
מי שאמור לדאוג לכספי הרוכשים ולהתנהלות התקינה של הליך בניית הפרויקט והעברת הדירות לרוכשים במקרים כאלה, הוא עורך הדין הפועל מטעמו של הקבלן. ואולם, איך הייתם מרגישים אם הייתם מפקידים את מיטב כספיכם בנאמנות אצל עורך הדין המלווה את פרויקט בנייה, והכסף היה נעלם ועמו חלום הדירה?
זה בדיוק מה שקרה, על-פי הטענה, ל-18 זוגות ואנשים פרטיים שהפקידו בנאמנות אצל עו"ד אבנר מנוסביץ כ-11.5 מיליון שקל לצורך רכישת דירות בפרויקט, שבנתה חברת הייזום "א.ד.נ כחול לבן נכסים יזמות והשקעות" של דוד צרפתי סמוך ל"מגדלי אפולוניה" בהרצליה.
הודאה ביוטיוב
בתביעה בסכום זה שהגישו לפני יותר משנה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בצוותא עם א.ד.נ כחול לבן, העלו הרוכשים טענות קשות ביותר נגד מנוסביץ, לשעבר יו"ר ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין, ואביה של שופטת בית משפט השלום בתל-אביב חנה פלינר.
עיקרן של הטענות הוא שמנוסביץ, עורך הדין שליווה את הפרויקט, מעל במיליוני שקלים, עליהם אמור היה לשמור בנאמנות עבורם לצורך הגשמת חלום חייהם - רכישת דירה.
כמו כן נתבעים בתביעה בנק לאומי ובנק הפועלים - שלטענת הקונים - לולא רשלנותם, לא היה יכול מנוסביץ לבצע את המעילה הנטענת. לדברי הקונים, הבנקים איפשרו לבצע העברות כספיות מחשבונות שנוהלו עבורם על-שם מנוסביץ.
כמה מהמשקיעים גם הגישו תלונה למשטרה נגד מנוסביץ בשל התנהגותו הנטענת. בנוסף, העלו הרוכשים סרטון שצילמו לאתר יוטיוב, שבו מודה לכאורה מנוסביץ בפניהם במעשי המעילה.
פרטים מהתביעה פורסמו בעבר. ואולם, עיקריה וסיפור המעילה לכאורה כולו חסו תחת צו איסור פרסום במשך חודשים רבים.
אתמול, (א') בעקבות פניית "גלובס", באמצעות עורכי הדין יורם מושקט ואוריין אשכולי, הסירה שופטת המחוזי בתל-אביב, אסתר נחליאלי-חיאט, את צו איסור הפרסום. בהחלטתה כתבה כי היא לא מצאה כל טעם המוכר בדין או כל נימוק ענייני של מנוסביץ, המונעים את הפרסום.
עם התרת הפרסום התברר גם כי הקונים מבקשים מבית המשפט למחוק את תביעתם נגד מנוסביץ כדי לנהל תביעה נגד החברה הקבלנית, שמצידה צפויה להמשיך לנהל את התביעה נגד מנוסביץ.
מינוי שנכפה
לפי התביעה, ב-2008 החלה חברת "א.ד.נ כחול לבן נכסים יזמות והשקעות" לנהל מגעים עם בעלי קרקע בהרצליה, עליה ניתן לבנות 47 יחידות דיור, לביצוע עסקת קומבינציה. לדברי התובעים, כתנאי מקדמי לחתימת הסכם קומבינציה דרשו בעלי הקרקע כי החברה תשווק בשיווק מקדמי 10 דירות לצדדים שלישיים, כאשר התמורה תשמש לרכישת הקרקע.
לטענת התובעים, בהתאם לדרישת בעלי הקרקע שיווקה החברה בשיווק מוקדם ובהסכמים מותנים 10 יחידות, ובגין היחידות העבירו הרוכשים לידיו של מנוסביץ, עבור הבעלים של הקרקע, כ-6.8 מיליון שקל. לאחר שנאספו הכספים מ-10 הרוכשים, נחתם הסכם הקומבינציה בין החברה לבין בעלי הקרקע.
הרוכשים טוענים כי לפי ההסכם ייצג מנוסביץ אך ורק את בעלי הקרקע, בעוד שלחברה ניתנה אפשרות לייצוג מטעמה. עם זאת, הם טוענים כי הלכה למעשה כפו הבעלים את הייצוג של מנוסביץ גם על החברה וכן את היותו הנאמן, שאצלו יוחזקו כספי הרכישה.
"ההסכם חייב את הרוכשים לשלם את מלוא התמורה בגין דירותיהם אך ורק למנוסביץ", נטען.
בהמשך, נטען, שיווקה החברה דירות נוספות לרוכשים חדשים, שאף הם הפקידו בנאמנות אצל מנוסביץ כ-8.1 מיליון שקל נוספים.
"גניבה לאורך שנים"
לדברי הקונים והחברה הקבלנית, ב-31 לאוקטובר 2012 הודיע מנוסביץ למנהל החברה, דוד צרפתי, כי "יש לו בעיה", וכי "חסר" לו בחשבון הנאמנות סך של כמיליון שקל לצורך השלמת העסקאות.
לפי התביעה, "צרפתי נחרד מהדברים וסר מיידית למשרדו של מנוסביץ... בשיחה ארוכה שהתנהלה בין צרפתי למנוסביץ פרס האחרון את העובדות, מהן התחוור לצרפתי, לתדהמתו - לא לפני שמנוסביץ התוודה באופן קר וברור בנוכחות אנשים נוספים ללא כחל וסרק - כי מנוסביץ מעל, החל משנת 2009, בכ-11.5 מיליון שקל מתוך כספי הנאמנות שהופקדו בידיו", נטען בתביעה. "בעתה של ממש אחזה בכל המעורבים, שעה שהסתבר כי גניבת כספי הנאמנות נעשתה לאורך מספר שנים ברציפות, וכללה בין היתר העברות ישירות מחשבונות הנאמנות לחשבונו הפרטי או העסקי של מנוסביץ והעברות בסכומים גדולים לגורמים שלישיים שאינם קשורים כלל בפרויקט", נטען בתביעה.
התובעים מלינים, כאמור, גם על התנהגות הבנקים, שלדבריהם נקטו בהפקרות ביחס לחשבונות הנאמנות שפתח מנוסביץ על-שמם. "במקרים לא מעטים ביצע מנוסביץ העברות כספיות ישירות בין החשבונות, בין היתר, לחשבונו הפרטי ו/או העסקי, כמו גם לגורמים שונים שאינם נוגעים לפרויקט", נטען בתביעה.
אחד הרוכשים: "אנו גרים עם הילדים אצל אמא של אשתי"
ש"ד, אחד מהמשקיעים בפרויקט בהרצליה, שנפל לכאורה קורבן למירמה לכאורה של עו"ד אבנר מנוסביץ, תיאר בפני "גלובס" כיצד התפתה לרכוש דירה בהרצליה ואיבד את כל כספו.
"אני נשוי ואב לילדים, וכמו כל משפחה בישראל ביקשנו החל מאמצע שנות האלפיים להגיע לרכישת דירה טובה במחיר סביר", מספר ש"ד. "לפני כמה שנים שמענו דרך חברים ומתווכים שהיזם דוד צרפתי בונה פרויקט אטרקטיבי בהרצליה. הוא מכר לנו דירות על הנייר. צרפתי בנה הרבה פרויקטים בהרצליה, והוא בונה גם בנתניה, ראינו פרויקטים שלו וסמכנו עליו. המחירים שהוא הציע היו מאוד אטרקטיביים - כחצי מיליון שקל פחות מדירה רגילה בהרצליה בזכות עסקת הקומבינציה, ולכן החלטנו לרכוש דירה בפרויקט".
- כמה כסף שילמת באופן אישי ליזם?
"אנחנו שילמנו לו סכומים בגובה 35% מהרכישה שזה 650 אלף שקל. כשחתמנו על החוזה עם היזם, הוא הסביר לנו שאנחנו חייבים להפקיד את הכספים בנאמנות אצל עו"ד מנוסביץ, שייצג את בעלי הקרקע. בהמשך התברר שמנוסביץ גנב את כל הכסף".
- מתי נודע לכם לראשונה שהכספים שלכם בסכנה?
"מההתחלה היו הרבה מאוד בעיות, והפרויקט לא התקדם. באוקטובר 2012 צרפתי גילה שמנוסביץ גנה את הכסף, ובהמשך אנחנו הקלטנו את מנוסביץ מודה בכך, והעלינו לסרטון ביוטיוב".
- איפה אתם גרים היום?
"היום הפרויקט לא קיים, ואפילו שלד שלו עדיין אין. השקענו בו את כל הכסף שהיה לנו לצורך רכישת דירה, והיום נשארנו בלי כלום. במקום לגור בדירה משלנו בהרצליה, אנחנו מתגוררים עם הילדים אצל אימא של אשתי. זה מאוד קשה".
הרוכשים משנים טקטיקה: למחוק התביעה ולהשלים הבנייה
עם מתן היתר הפרסום התברר גם כי לאחרונה החליטו רוכשי הדירות, מטעמים פרקטיים בעיקרם, לבקש מבית המשפט למחוק את התביעה שלהם נגד עו"ד אבנר מנוסביץ. בעצתו של פרקליטם החדש, עו"ד אבי וינרוט, החליטו הרוכשים לתבוע מהחברה הקבלנית, "א.ד.נ כחול לבן נכסים", להשלים את בניית דירותיהם ולהעבירן לידיהם, במקום לתבוע את מנוסביץ.
בשיחה עם "גלובס" הסביר עו"ד וינרוט כי ההחלטה למחוק את התביעה נגד מנוסביץ נובעת מהעובדה שמבחינה משפטית מי שאחראי לכספי המשקיעים הוא הקבלן, וברגע שהם שילמו למנוסביץ, כאילו שילמו לקבלן.
"אם מנוסביץ העביר או לא העביר את הכספים שהוחזקו אצלו בנאמנות לקבלן, זו צריכה להיות בעיה של הקבלן בלבד ולא של הקונים", מסביר וינרוט. "לטענתנו, הקבלן מחויב להשלים את בניית הדירות ולהעבירם לידי הרוכשים ולתבוע בעצמו את מנוסביץ".
עם זאת, עו"ד וינרוט מציין כי הקונים לא חוזרים בהם מהטענות כלפי מנוסביץ, וממילא בית המשפט עדיין לא קיבל החלטה האם לאפשר את מחיקת תביעתם נגד מנוסביץ. גם אם תתקבל בקשת הקונים, החברה הקבלנית, שתבעה כאמור את מנוסביץ בצוותא עם הרוכשים, צפויה להמשיך לנהל את תביעתה נגדו, ובמקביל להתגונן מול תביעת הקונים, אם אכן תוסב נגדה.
עורכת דינה של חברת "א.ד.נ. כחול לבן", עו"ד אופירה שטרן, מסרה בתגובה: "אין לנו אלא להצר על כך כי הרוכשים בחרו לירוק אל הבאר ממנה שתו, ללא כל עילה משפטית. מיותר לציין כי אין בכוונתנו לנהל את התיק באמצעות כלי התקשורת. אם וכאשר תוגש תביעה, נגיב לה בבית המשפט".
מנוסביץ: "אני זה שדיווחתי על הקשיים ואני פועל למציאת פתרון"
בכתב ההגנה שהגיש, שולל עו"ד אבנר מנוסביץ בן ה-77 את טענות הרוכשים והחברה הקבלנית נגדו. לדבריו, הוא ומשרד עורכי הדין שבבעלותו העניקו שירות משפטי טוב ומקצועי לרוכשים ולחברה.
יתרה מכך, בתגובה שהעביר ל"גלובס" לתביעה טוען מנוסביץ כי "אני הוא שדיווח לראשונה לתובעים על הקשיים שנוצרו להמשך מימוש העסקה; וכדי להוכיח ולעזור לתובעים להשתכנע כי אין בכוונתי להתחמק ממעורבותי ואחריותי המקצועית והאישית בפרשה, העברתי את דרכוני לשניים מהתובעים המחזיקים בו עד היום".
לגרסת מנוסביץ, "בד-בבד עם הודעתי על הקשיים בעסקה, נוצרו ביני לבין עורכי הדין של כל התובעים הבנה על ניהול משא-ומתן למציאת פתרון להשלמת הפרויקט ולהחזר כספים שהוחזקו על-ידי בדרך של המחאת זכויות בגין תיקי מקרקעין שניהלתי עבור לקוחות, בהיקפים ששכר-הטרחה המגיע לי בגינם מגיע ללמעלה מ-20 מיליון שקל".
לדבריו, לאחרונה נוצרה הבנה מלאה בין התובעים וביני, כולל דוד צרפתי (הקבלן - ח"מ וע"א), על הדרך ליישוב המחלוקות והמשך הדיון בתיק".
עוד מציין מנוסביץ כי "חשוב לי לציין, בנימה אישית, כי עקב הפרשה סגרתי את דלתות משרדי הרחב ועברתי לשכור חדר במשרד עורכי דין, אותו אני חולק עם עורכת דין צעירה; בנוסף, פיטרתי את כל צוות משרדי, שכלל 7 עובדים".
לדבריו, "אני משקיע כיום את מירב המאמצים הנפשיים, הפיזיים והמקצועיים על מנת לנסות לפתור ולסיים את התסבוכת, בדרך שתיטיב עם כל הנפגעים בפרשה".
הבורר: "התנהגותו של עו"ד מנוסביץ גבלה בפלילים"
המעילה לכאורה שבה מואשם עו"ד אבנר מנוסביץ אינה הפעם הראשונה שבה שמו של מנוסביץ מוזכר בהקשרים פליליים או ספק-פליליים. ביוני 2011 נתן השופט בדימוס, פרופ' דן ביין, פסק בוררות, שקבע כי מנוסביץ יחזיר כ-800 אלף שקל, אותם קיזז שלא כדין מכספי לקוחותיו, עו"ד אליהוד יערי והמהנדס אברהם שדה.
בפסק הבוררות מתח פרופ' ביין ביקורת נוקבת על התנהגותו של עו"ד מנוסביץ, בעיקר לאור התפקידים הבכירים שמילא בעבר בלשכת עורכי הדין.
"התנהגותו של מנוסביץ גבלה בפלילים, ואין להניח שהוא לא היה מודע לחומרת התנהגותו, בין היתר בשים לב לכך ששימש בעבר, בזמנים שונים, יו"ר ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין וגם חבר בית הדין המשמעתי העליון של הלשכה", כתב פרופ' ביין בפסק הבוררות.
בין מנוסביץ, עורך דין ותיק ומבוסס, לבין עו"ד יערי שררו במשך שנים יחסי ידידות, והשניים גם שיתפו פעולה בעסקים בתחום הנדל"ן. מאז 1996 טיפל מנוסביץ בתביעה לפירוק שיתוף בנכס מקרקעין ברחוב שלמה המלך בתל-אביב, שהוגשה נגד יערי ושדה על-ידי שותפיהם בנכס. בנובמבר 1996 ולצורך ביצוע מכירת הנכס, העבירו יערי ושדה לידי מנוסביץ כ-826 אלף שקל, והם הופקדו אצלו בנאמנות.
חלפו מספר שנים, ויערי ושדה גילו כי חשבון הנאמנות שאמור היה מנוסביץ לנהל עבורם, התרוקן מהכספים שהפקידו. כאשר פנו למנוסביץ וביקשו לברר לאן נעלמו הכספים, הוא טען כי הכספים נמסרו לו באופן אישי ונלקחו מהחשבון בגין שכר-טרחה שהיו חייבים לו יערי ושדה.
בעקבות הדברים הגישו יערי ושדה תביעה נגד מנוסביץ לבית המשפט המחוזי בתל-אביב וטענו כי מנוסביץ מעל בכספים שהפקידו בידיו בנאמנות. מנגד, מנוסביץ טען בתביעה שכנגד כי קיזז את הכספים לצורך תשלום שכר-טרחתו.
בינואר 2010 העביר בית המשפט את הסכסוך ארוך השנים לדיון בפני הבורר, פרופ' ביין. פרופ' ביין התייחס לטענת הקיזוז של מנוסביץ וקבע: "דין הוא שאין עורך דיו זכאי לגבות את שכר-טרחתו על דרך של קיזוז מכספים שנגבו עבור לקוחותיו ללא הסכמה מפורשת. כספי פיקדון בידי עורך דין הם בגדר 'נכס', ואין להתייחס אליהם כ'כספים' הנובעים מיחסים בין חייבים לזכאים, או בין מלווים ללויים, ולכן דיני הקיזוז אינם חלים עליהם".
הבורר קבע כי על מנוסביץ להשיב 800 אלף שקל ליערי ולשדה, ובהתחשב ב"חומרת התנהגותו", נקבע גם כי עליו לשלם להם 150 אלף שקל בגין הוצאות ההליכים המשפטיים שניהלו נגדו.