גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כיצד יחולקו מיליוני אירו שזכאית לקבל חברה שהייתה בבעלות איש העסקים דוד דודאי המנוח (שהיה נשוי בעבר לאתי דודאי, כוכבת תוכנית הטלוויזיה "מעושרות"), בגין פרויקט נדל"ן שאמור היה לבנות בבלגרד לפני יותר מ-20 שנה?

זוהי השאלה שבה נדרש להכריע בימים אלה שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, איתן אורנשטיין.

במוקד המחלוקת נמצאים 3 עורכי דין מוכרים: עו"ד יחזקאל ביניש, בעלה של נשיאת בית המשפט העליון בדימוס דורית ביניש; עו"ד יגאל ארנון, שייצגו את דודאי בעסקה להקמת הפרויקט; ועו"ד גרשון קפוני ז"ל, שלטענת אלמנתו, אף הוא היה שותף מרכזי לרקימת העסקה הנושנה בבלגרד, ולכן מגיע לו לקבל נתח מהכספים בגינה.

תחילת הפרשה הסבוכה בראשית שנות ה-90 של המאה הקודמת, אז התקשרה עיריית בלגרד, בירת יגוסלביה לשעבר (כיום בסרביה) עם דודאי ז"ל, באמצעות חברת אלקטרוניקל אנד אוטומיישן (E&A), להקמת פרויקט ענק, שבמרכזו חניונים בשכונות מגורים, מגרשי חניה ומרכזי עסקים.

את דודאי ואת הפרויקט ייצג עו"ד ביניש, והועסקו בו גורמים ישראלים, כמו האדריכל ישראל גודוביץ ומתכנן התחבורה משה הירש.

ב-1994 נסוגה עיריית בלגרד מההסכם והלאימה באופן חד-צדדי את הפרויקט - החלטה שהביאה לסכסוך משפטי בינה לבין דודאי ז"ל בנוגע לפיצוי המגיע לו. הסכסוך הגיע לבוררות בפני המוסד הבינלאומי לבוררות בפריז.

בכתבה שפירסם משה ליכטמן ב"גלובס" באותה תקופה נחשף כי לקראת סוף הליכי הבוררות הופיע למספר ישיבות עו"ד ארנון, וכי הפרקליט הבכיר ייצג בעניין זה לקוח, שזהותו אינה ידועה והוגדר כ"משקיע תושב חו"ל". אותו משקיע למעשה קנה חלק מהתביעה וקיבל שליטה בחברה של דודאי, באחוזים שגובהם לא ברור.

בוררות בפריז

בהמשך, ואחרי שורה של הליכים משפטיים סבוכים, פסק בשנת 2002 המוסד הבינלאומי לבוררות בפריז כי החברה בבעלות דודאי זכאית לקבל פיצוי של 12 מיליון דולר מעיריית בלגרד, בגין ביטול הפרויקט והפרת ההסכמים עמה. בהליך הבוררות ייצגו את החברה שהייתה בבעלות דודאי (E&A) עורכי הדין ביניש וארנון ועורך דין צרפתי בשם ויליאם לסקייר.

מאז שניתן פסק הדין הבינלאומי נקטו עורכי הדין מטעמו של דודאי פעולות רבות ומשמעותיות בניסיון להוציא אותו לפועל ולאפשר את העברת הכספים לידי החברה של דודאי ז"ל, אך הם העלו חרס בידם.

שנים רבות חלפו מאז, דודאי נקלע לחובות כבדים, נפתחו נגדו הליכי כינוס נכסים והוצאה לפועל. בפברואר 2012, במהלך דיון משפטי בעניינו שהתנהל בפני השופט אורנשטיין, לקה דודאי באירוע לב קטלני, התמוטט ומת.

מאז מותו הטרגי של דודאי בגיל 60 בלבד המשיכו להתנהל הליכי פשיטת-הרגל בנוגע לנכסיו, ונושיו ממשיכים להיאבק בבית המשפט על חלוקת כספו. לצורך ניהול הנכסים מונה עו"ד ארז חבר כנאמן מטעם בית המשפט.

לאחרונה חלה התפתחות חשובה בתיק, שהחזירה לסדר היום את הפרויקט הנושן שביקש דודאי להקים בבלגרד, כשעו"ד ארז חבר הודיע לבית המשפט כי אחרי שנים רבות, קיים סיכוי טוב לגביית החוב בסך 10 מיליון אירו (לדבריו), שפסק בית הדין הבינלאומי לבוררות לחברת E&A.

לדברי חבר, לאחרונה נמצאו רוכשים למניות E&A בסך כולל של 12 מיליון דולר, והדבר יאפשר גבייה של 10 מיליון אירו מתוך הסכום שנפסק בפסק הדין הבינלאומי. עו"ד חבר ציין כי עבור מאמציהם של הרוכשים להביא לכך שניתן יהיה לגבות את החוב, הם יקבלו בתמורה את יתרת הסכום שנקבע בפסק הדין שמעל 10 מיליון אירו.

לאור האמור החליט השופט אורנשטיין, לבקשת עו"ד חבר, לחלק בין נושיו של דודאי, ובהם עורכי הדין ארנון וביניש, את 10 מיליון האירו. לפי הבקשה שאושרה, עו"ד ביניש יקבל יותר מ-5% מהסכום - כלומר יותר מ-2.4 מיליון שקל; ועו"ד ארנון (המיוצג בידי האפוטרופוסים - כרמל אילן ודפנה ארנון) צפוי לגרוף כ-14.2 מיליון שקל.

האלמנה מתנגדת

ואולם, ההחלטה זוכה להתנגדות ממקור לא צפוי. ל"גלובס" נודע כי אתמול (ב') הגישה אולגה קפוני, היורשת של עו"ד גרשון קפוני, שלדבריו היה שותף של ביניש בייצוגו של דודאי בנוגע לפרויקט בבלגרד, בקשה לביטול ההחלטה בנוגע לאופן חלוקת 10 מיליון האירו.

באמצעות עו"ד פרופ' רון שפירא ואורי בר ממשרד וינרוט ושות', טוענת קפוני כי ההחלטה באשר לאופן חלוקת המיליונים "עומדת בניגוד חריף לזכויותיו של בעלה המנוח".

לדבריה, בניגוד לנטען על-ידי עו"ד ארז חבר, היה זה קפוני המנוח אשר ניהל את המשא-ומתן עם עיריית בלגרד והביא לקבלת הזיכיון על-ידי החברה של דודאי.

"רק באמצעות קשריו הרבים של המנוח עם שרי ממשלה, אנשי ציבור ומנהלי חברות גדולות ביגוסלביה זכתה E&A בזיכיון. קפוני גם סייע במהלך הדרך להגעה לשורה של הסכמים נוספים עם עיריית בלגרד, ואף סייע במהלך קיומה של הבוררות בפריס", נטען בבקשה.

אלמנתו של עו"ד קפוני מדגישה כי הן עו"ד ארנון והן עו"ד ביניש מכירים היטב את מעורבות עו"ד קפוני ז"ל בפרויקט בבלגרד. לדבריה, בין ביניש לבין קפוני נחתם בנובמבר 1990 הסכם, לפיו בכל הכנסה שתתקבל בגין כל פרויקט ביגוסלביה יתחלקו הצדדים באופן שווה. ובמילים אחרות - קפוני טוענת כי כיורשת של בעלה היא זכאית לקבל מחצית מהסכום שנקבע לביניש.

יתרה מכך, קפוני מעלה בבקשתה תמיהות באשר לסכום בסך 10 מיליון אירו, שאותו ביקש עו"ד חבר לחלק בין נושיו של דודאי. "רב הנסתר על הגלוי בבקשה גם ביחס לחוב החברה, אותו רכש הגורם האנונימי", כתבה קפוני.

לטענתה, סכום פסק הדין של בית הדין הבינלאומי שווה כיום 19.76 מיליון דולר, ולא 10 מיליון אירו, שהם כ-14 מיליון דולר.

קפוני גם מעלה ספק באשר לעצם סמכותו של המחוזי בתל-אביב, הדן כאמור בתיק פשיטת-הרגל של דודאי, ביחס לזכויותיה של חברת E&A. בנקודה זו, אגב, ביניש דווקא מסכים עמה.

‎ביניש: "אין מקום לדרישות של קפוני"

עו"ד יחזקאל ביניש מסר בתגובה כי "אין קשר בין החברה לבין עיזבון דודאי. לדעתי, עו"ד קפוני ז"ל, שהיה איש נהדר ואדם נפלא, זנח בשלב מסוים את דודאי ופעל עבור הצד שכנגד, ולכן לטעמי אין מקום לדרישותיו".‏

עו"ד ארז חבר, הנאמנן לעיזבונו של דוד דודאי ז"ל, מסר בתגובה כי "הבקשה לביטול החלטת השופט אורנשטיין טרם הגיעה לידי, ואגיב לה בפירוט, כשאקבלה".

לגופם של דברים מסר עו"ד חבר כי "פסק הדין של מוסד הבוררות הבינלאומי התקבל לפני 12 שנה, ועד היום איש לא הצליח לגבות את הכסף. אם בכלל אצליח לגבות לבסוף את 10 מיליון האירו, צריך יהיה להגיד לי תודה על כך".

עו"ד חבר ציין כי "המידע הרלוונטי לתיק הובא במלואו בפני בית המשפט, לאישורו".