"נפלתי קורבן למסכת סחיטה ואיומים והתנהגות עבריינית מצד איש העסקים אבשלום נוריאל, יו"ר הפועל נצרת-עילית לשעבר" - כך טוען היהלומן אלון ארבוב, בעל השליטה בקבוצת ארבוב גרופ, מהמובילות בישראל למסחר ביהלומים, בתביעה שהגיש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב כנגד נוריאל, החברות שבבעלותו וכן כנגד איש העסקים עופר הירשזון, מכר קרוב שלו וחבר ילדות של אחיו של ארבוב.
לפי התביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד איתן לירז, מערכת היחסים העסקית בין ארבוב ונוריאל, שהחלה בכריתת הסכם שותפות לפעילות בענף היהלומים, הסתיימה ב"סחיטה חמורה, תוך איומים מפורשים, שהפעילו הנתבעים, ובעיקר אבשלום (אבוש) נוריאל, על התובעים (ארבוב והחברות שבבעלותו), לשם בצע-כסף באופן שיש בו כדי התנהגות עבריינית של ממש הנהוגה במחוזות השוק האפור, ולא בין אנשי עסקים מהוגנים".
בשלבי 2010, נטען בתביעה, פנה עופר הירשזון, בנו של שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, לארבוב וביקש להיכנס כשותף בעסקי היהלומים. לפי הנטען, הירשזון אמר לארבוב כי הוא מקושר לנוריאל, אותו הציג כאדם "בעל אמצעים כספיים ניכרים, המחפש אפיקי פעולה נוספים והמעוניין אף הוא בשותפות עם ארבוב בענף היהלומים".
לאור ההיכרות רבת-השנים עם הירשזון, נטען בתביעה, הסכים ארבוב לשקול את השותפות, ובהמשך הוסכם על שיתוף-פעולה עסקי עם הירשזון ונוריאל, שעיקרו רכישת יהלומי גלם מחברת היהלומים הממשלתית הרוסית "אלרוסה", ייצורם במפעל שמחוז יאקוטיה רוסיה ושיווקם בעולם.
בין הצדדים סוכם כי ברווחים הם יתחלקו שווה בשווה, כאשר נוריאל והירשזון יספקו 70% מהמימון הנדרש למיזם המשותף, וארבוב ינהל את המיזם.
"בדיעבד מסתבר כי באופן זה, ובתיווכו של הירשזון, קשר עצמו ארבוב לגורם שעל פניו נראה היה כאיש עסקים לגיטימי ונורמטיבי, והתגלה כאדם הנוהג כבכירי העבריינים בשוק האפור", נכתב בתביעה.
בתביעה טוען ארבוב כי השותפות הוקמה ויצאה לדרך ב-2011. במסגרת מערכת היחסית העסקית, ובעקבות חקירת רשות המסים ב-2012 והטלטלה אותה חווה ענף היהלומים, נטען, פנה נוריאל לארבוב וביקש ממנו כי יבצע "מהלך בונה אמון" ויפקיד בידיו סדרת המחאות אישיות שנועדו לאשרר את גובה ההון שהעבירו הנתבעים - נוריאל והירשזון - לשותפות.
לטענת ארבוב, מתוך אמון ועל בסיס הסכם מפורש בכתב, לפיו לא ניתן להפקיד את ההמחאות, הוא העביר לידי נוריאל המחאות אישיות בסכום כולל של 60 מיליון שקל. ואולם, נכתב בתביעה, "מאותו רגע הפך נוריאל את עורו, מעור של כבש לעור תנין, והחל לפעול כאחרון ברוני השוק האפור, תוך הטחת איומים מתגברים בעוצמתם לסחר את ההמחאות".
כך, טוען ארבוב, נוריאל החל מטיל "קנסות", קובע ריבית שהגיעה לכדי עשרות אחוזים, ואף למעלה מ-50% בשנה, איים כי יעלה את הריבית לשיעור של 1% ליום (מאות אחוזים לשנה); ואף החל פועל לשים ידיו באופן ביריוני ובלתי חוקי על נכסי המשפחה, אשר נצברו במשך עשרות שנים.
"לבסוף" נכתב בתביעה, "כחלק ממסע הסחיטה שנקטו בו, כפו הנתבעים על התובעים לחתום על הסכם המעגן את דרישותיהם השערורייתיות, מבלי שלתובעים תהיה כל אפשרות של ממש להתנגד ולהביע עמדתם".
על רקע זה הוגשה התביעה לבית המשפט, במסגרתה מבקש ארבוב החזר של כ-4.5 מיליון שקל שהועברו לנוריאל במסגרת הפעילות המשותפת "מחמת אותה סחיטה" הנטענת, וכן ביטול "הסכם הסחיטה" עליו חתם לכאורה תחת לחץ.
טרם הוגש כתב הגנה.