עובדי וגמלאי בנק ישראל חתמו ביום רביעי האחרון על הסכם שכר חדש המעניק להם תוספות של כ-100 מיליון שקל. הסכם השכר החדש מגיע בעקבות מעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, וכמקובל, קיבלו העובדים והגמלאים "פיצוי" - הפעם די שמן - בגין ויתור זה.
עוד עולה מההסכם כי עובדי הבנק יקבלו תוספת שכר רטרואקטיבית בסך 1.75% לשכר פנסיוני לשנת 2012, והחל מ-2013 תגדל התוספת ל-1.78%. כמו כן, כפי שקרה עם שאר הגופים שעברו לפנסיה צוברת, מנגנון הצמדה לגמלא ישתנה ויהיה כפוף למדד המחירים לצרכן ולא לפי שינוי השכר של העובדים הפעילים.
עוד עולה כי יינתנו מענקי פרישה מיוחדים לגמלאי הבנק לפי תאריך פרישתם בגין שחיקת גמלאותיהם "בשיעורים גבוהים", לשון ההסכם. הטבה נוספת היא קרן השתלמות לעובדי שעות החל מינואר 2014 -כאשר הפרשות בנק ישראל יגיעו ל-7.5% והעובד יפריש 2.5% משכרו. הטבה נוספת הינה הגדלת הפרשות הפנסיוניות לקרן הפנסיה החל מיולי 2015 בסך חצי אחוז -הן בצד הבנק והן בצד העובד.
יצוין כי כל סעיף וסעיף מהטבות שקיבלו עובדי וגמלאי הבנק היה מלווה במו"מ ארוך ומתיש בין הוועד לבין הנהלת בנק ישראל.
באופן נדיר ביותר, חתימת ההסכם נעשה במחשכים ובחשאיות שנשמרה עקב שיתוף פעולה של הנהלת בנק ישראל, ועד עובדי החדש של הבנק, והסכמת הממונה על השכר באוצר, קובי אמסלם.
נציין כי הסכמים אלו מקבלים פומבי עוד לפני חתימתם או מיד עם חתימתם. אלא שהפעם מסתבר, היה עניין רב בהסתרתו. ככל הנראה, הנהלת בנק ישראל הייתה מעוניינת בהסתרה שכן רק לפני כמה ימים אושר תקציב לבנק ישראל בסך כ-1.5 מיליארד שקל (כולל הרשאה להתחייב) שבתוכו טמון סכום עתק של כ-270 מיליון שקל לצורך שיפוץ גרנדיוזי שמתוכנן לצאת לפועל בשנים הקרובות (הסכום כולל השכרת מבנה חלופי ועלות תכנון).
במשרד האוצר כופרים בטענות ומסרו כי "בנק ישראל הוא גוף עצמאי ומשרד האוצר אינו צד בהסכם".
יצוין כי גם עוזיאלי וגם לוין מעניקים היום יעוץ לבנק ישראל בנושא שכר. הגוף השלישי המעורב בהסכם הוא כמובן הועד שהתחדש רק לפני שבועות מספר. יו''ר הוועדה הקודמת, ניצה קסיר, שהקפידה על שקיפות יתרה בכל נושא המו''מ מול ההנהלה ודרישות השכר, עזבה את תפקידה במחצית דצמבר ואף לא הגישה מועמדות לוועד החדש. גם יו''ר ועד מחוז ירושלים, דוד וזנה, הידוע בקולניותו עזב את הבנק בשבועות האחרונים. במקומה של קסיר נכנס אייל חדד שכנראה גם הסכים לא לתת פומבי להסכם שהתגבש. זה לא סוד שקסיר ניהלה מאבק קשה מול הנהלת הבנק ולא הסכימה לתנאי ההסכם שהתגבשו.
מבנק ישראל נמסר: "בבנק ישראל נחתם הסכם הצמדה של הגמלה למדד, במקום לשכר הפעילים, כפי שנחתם כבר בכל שירות המדינה למעט מספר גופים אחרונים. ההסכם מקנה יציבות וודאות לעובדים מצד אחד, וגמישות ניהולית להנהלת בנק ישראל מצד שני, היות והוא יוצר ניתוק בין שכר העובדים לשכר הגמלאים. כתוצאה מהשיהוי בחתימת ההסכם הפסידו גמלאי בנק ישראל כ-8% בעוד הם מקבלים בגין הפסד זה פיצוי חלקי בסך 4%, כך שמצבם הורע ביחס לעובדי המדינה. חתימת הסכם ההצמדה של הגמלאים היוותה תנאי ליישום של מספר הסכמים שחתמה ההסתדרות עם האוצר בשנים האחרונות, ואשר יושמו כבר בשירות המדינה וטרם יושמו בבנק ישראל בשל העובדה שהסכם הצמדת הגמלה טרם נחתם. יישום הסכמים אלו, שאינו שונה בבנק ישראל מאשר בשירות המדינה".
"כל ההסכמים הם באישור הממונה על השכר באוצר והמועצה המנהלית של בנק ישראל, ואין בהן שום חריגות. בניגוד לטענה השקרית של גלובס, ההסכם לא נעשה במחשכים, הוא דווח בדיון שעסק בתקציב בנק ישראל בוועדת הכספים של הכנסת, ועלותו אף תוקצבה והופיעה באותיות קידוש לבנה בהודעה לעיתונות שפורסמה בנושא תקציב בנק ישראל לשנת 2014".