רק בחודש שעבר הודיע איגוד של כ-5,000 פרופסורים אמריקאים כי בכוונתו להחרים את האקדמיה הישראלית. בכך, הפך האיגוד הזה לקבוצה האקדמית הגדולה ביותר בארצות-הברית הקוראת לבודד את ישראל על יחסה לפלסטינים.
החרם האמריקאי הוא רק אחד מיני רבים, שמאיימים על הכלכלה והאקדמיה במדינת ישראל בעשור האחרון. בחודשים האחרונים הפך משרדו של עו"ד דניאל רייזנר למקלט לחברות עסקיות שנפגעות מהחרם. מנהליהן של אותן חברות קמו בבוקר וגילו לפתע שלעשות עסקים בישראל עולה להם הרבה כסף - גם אם העסקים יושבים בלב תל אביב.
"חברות הפסידו חוזים, הסתבכו עם הנהלותיהן בחו"ל ומנהלים אף קיבלו מכתבים שמאיימים על ביטול השקעות בחברה", סיפר רייזנר. "אנחנו כבר רואים עליית מדרגה חדשה של חרם על חברה ישראלית מאחר ואותה חברה פועלת גם מחוץ לקו הירוק", מציין רוזנר. "הפחד שלי הוא מאפקט של כדור שלג".
באזור התעשייה ברקן הסמוך לאריאל כבר סובלים מזה שנים מהחרם האירופי. בעולם מתייחסים לאזור התעשייה לנקודה שחורה המסמלת את הכיבוש הישראלי, אך בעלי העסקים במקום טוענים שמדובר באי של דו-קיום, מאחר ועיקר הפועלים בבתי העסק הם בכלל פלסטינים. "לא היו לי פועלים בפתח-תקווה", סיפר דודי, בעל מפעל באזור התעשייה ברקן. "פועלים ישראלים לא רוצים לעבוד. לעומת זאת, פה פועלים פלסטינים באים כל בוקר ומבקשים עבודה. הם רוצים לעבוד".
"הבלגן התחיל לפני 4-5 שנים כשהתחיל החרם באירופה", אמר עמי גיא מבעלי "סלטי שמיר", שמפעליהם פועלים בברקן. "הרשות הפלסטינית הכריזה עלינו חרם, ואני חושב שהפסדתי במכירות בין 400 ל-500 אלף שקל בחודש. באירופה היו מקומות שלא גבו מסים על המוצרים שלנו. כיום כולם גובים מסים על המוצרים, וזה גורם לנו נזק. להערכתי זה יעבור לעוד מקומות בישראל - ללא קשר לשטחים".
"החשש הוא שישראל תתעורר יום אחד ותהיה ללא ידידים בעולם"
"אם יש דבר שהעולם לא מבין זה את ההתנחלויות", מסבירה שרת המשפטים והממונה על המו"מ עם הפלסטינים, ציפי לבני. "המשא-ומתן זאת החומה היחידה שהודפת את הגל הזה כרגע. במקרה של משבר - הכל נפרץ".
"דיברתי עם יהודים שחיים היום בדרום אפריקה", אמרה לבני. "הם אמרו לי שאז הם חשבו שיש להם עוד זמן ושלא מוכרחים את העולם בכל מצב. אבל, זה קורה בבת אחת. אני צועקת - תתעוררו".
אחת מהסכנות הגדולות שהביא עמו החרם האירופי הייתה האיום על פרויקט "הורייזן 2020" - פרויקט מדעי רחב היקף של האיחוד האירופי, בו חברה גם האקדמיה הישראלית. "אני חושב שהיינו קרובים מאוד לחסימת הקשר בין המדע הבריטי לישראלי", הסביר שגריר בריטניה בארץ מת'יו גולד. "אני אוהב את ישראל ואני דואג שבעוד חמש שנים ישראל תתעורר ותמצא שאין לה מספיק ידידים", אמר גולד. "ישראל מאבדת תמיכה בבריטניה. זה לא צונאמי זה קורה לאט ואם לא נעצור את זה לפני שיהיה מאחור יהיה מאוד קשה לתקן את זה".