דמיינו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: הגעתם לארץ זרה בלית ברירה או מסיבות השמורות עמכם. אתם שוהים שם ללא אשרת עבודה, אך חייבים להתפרנס, ולכן מצאתם עבודה. המדינה מצד אחד קובעת בפסיקה כי חייבים לאפשר לכם להתפרנס, אך מצד שני מגדירה אתכם כ"מסתננים" ומקימה במיוחד עבורכם מתקני כליאה. אנשים ברחוב צועקים לעברכם מילות גנאי וקוראים לגרש אתכם מהארץ; מצד שני, רשות המסים באותה מדינה מגדירה אתכם כעובדים זרים לצורכי תשלום מס, ואתם משלמים מס מלא על ההכנסות שלכם, אבל זאת מבלי ליהנות מהטבות מס, שעובדים זרים אחרים זכאים להן.
זו כמובן לא סיטואציה דמיונית והיפותטית בלבד. האבסורד הזה הוא חלק בלתי נפרד מחייהם של מבקשי המקלט בישראל, שאינם זכאים ליהנות מזכויות בסיסיות של האזרחים בישראל, ואף של עובדים זרים, אך מנגד נושאים בחובת תשלום מס מלא בישראל.
בשנה החולפת קיבלו מעסיקים רבים מכתבים מרשות המסים, במסגרתם דרשה הרשות החזרי מס עבור מבקשי המקלט, בטענה שהם אינם תושבי ישראל, ולכן אינם זכאים לנקודות זיכוי.
"נקודת זיכוי" היא הפחתה מגובה המס על ההכנסה החייבת, והיא ניתנת לפי מאפיינים אישיים, המצדיקים הקטנה של נטל המס. כך למשל, תושב ישראל, רק מעצם תושבותו, זכאי ל-2.25 נקודות זיכוי, אישה זכאית לחצי נקודת זיכוי, וגם הורים מפרנסים יחידים, חיילים ועוד זכאים לנקודות זיכוי.
למרות שאינם תושבי ישראל, בתנאים מסוימים, מעניקות תקנות מס הכנסה גם לעובד זר את 2.25 נקודות הזיכוי הבסיסיות. משמעותה של הזכאות היא כי מתוך מס ההכנסה שעל עובד לשלם, יופחת סכום השווה למכפלה של מספר נקודות הזיכוי בשווי נקודת זיכוי. ערכה השנתי של נקודת זיכוי בשנת 2014 הוא 2,616 שקל, כאשר הערך החודשי של נקודת זיכוי (עבור מי שעובד 12 חודשים בשנה זו) עומד על 218 שקל.
ואולם, לפי גישת רשות המסים, מבקשי המקלט אינם זכאים לאף נקודת זיכוי. בשנה האחרונה ניסתה עמותת "קו לעובד", שמטרתה להגן על זכויות העובדים המקופחים ביותר במשק הישראלי, לנהל מאבק בעניין זה מול רשות המסים, מתוך במטרה להשוות את גביית המס ממבקשי המקלט לגביית המס של עובדים אחרים, הזכאים לנקודות זיכוי. ואולם, מאבק זה נחסם על-ידי הרשות, שהבהירה כי מבקשי המקלט אינם זכאים לשום הטבת מס.
חובות בלי זכויות
לפי דוח של רשות האוכלוסין וההגירה נכון לאוקטובר 2013, חיים בישראל מעל 53 אלף מבקשי מקלט, מרביתם מסודן ומאריתריאה. לפי פסיקת בית המשפט העליון מ-2011, ישראל מעניקה להם "הגנה קבוצתית", ומאפשרת להם לעבוד, אך מרביתם אינם מקבלים מעמד של פליט ולמעשה נותרים חסרי מעמד וחסרי זכויות בסיסיות.
לאחרונה דיווחנו ב"גלובס" על כך שמעסיקים של מבקשי מקלט נדרשים לשלם מס בשיעור 20% ממשכורת הפליטים, כהיטל העסקת עובדים זרים. זאת למרות שהם אינם זכאים לזכויותיהם של העובדים הזרים. כעת מתברר כי גם המס שהם משלמים גבוה מזה של העובדים הזרים.
לדברי נועה קאופמן, רכזת תחום פליטים ומבקשי מקלט ב"קו לעובד", "בד-בבד להיטל על המעסיקים, המדינה גם לא מעניקה למבקשי המקלט אף נקודות מס, כך שמבקשי המקלט משלמים את מלוא המס מהשקל הראשון, וזאת בשונה ממהגרי עבודה שמובאים לישראל ומחזיקים בהיתר עבודה - הזכאים לנקודות מס מתוקף היתר העבודה שלהם".
קאופמן מציינת כי "מהעמימות וחוסר קביעת מעמדת של מבקשי המקלט המדינה מרוויחה פעמיים - פעם אחת כשהיא גובה את המס מהמעבידים, כאשר המדינה מתייחסת למבקשי המקלט כמהגרי עבודה או עובדים זרים; ופעם נוספת, כאשר בו-זמנית המדינה לא מעניקה להם נקודות זיכוי, להן זכאים עובדים זרים, ולמעשה מתייחסת אליהם שונה ממהגרי עבודה".
הפרת האיזון
בפנייתה אשתקד לרשות המסים בבקשה להשוות את מעמדם של מבקשי המקלט למעמדם של עובדים אחרים, ולהעניק להם לכל הפחות 2.25 נקודות זיכוי, כתבה קאופמן: "מפניות שהגיעו למשרדנו, עולה כי רשות המסים החלה לשלוח מכתבים למעסיקים ולדרוש החזרי מס עבור מבקשי המקלט, שכן הם אינם תושבי ישראל ולכן אינם זכאים לנקודות זיכוי".
לטענתה, "מבקשי המקלט או אלה השוהים תחת הגנה קבוצתית (מאריתריאה וסודן) שוהים בישראל כחוק". זאת, ציינה במכתבה, לאחר ש"בית המשפט העליון קבע כי 'לא תתבצע אכיפה כלפי מעסיקיהם של מי שהגישו בקשת מקלט, בטרם יסתיים הליך הטיפול בבקשה'".
עוד ציינה כי "מי שמגיעים ממדינות אריתריאה וסודן, הובהר על-ידי המדינה כי בשלב זה לא ננקטות פעולות הנוגעות לאיסור העסקתם. שופטי בג"ץ אף הוסיפו כי בהתחייבות המדינה שלא לקנוס מעסיקי מבקשי מקלט, 'יש בה משום איזון ראוי בהתחשב במציאות הקשה והרגישה שנוצרה'".
ואולם, כתבה קאופמן, "דרישתכם לשלול מאוכלוסייה זו את נקודות הזיכוי, ובכך לגבות דווקא מקבוצה זו סכומים גבוהים משל כלל העובדים במשק, פוגעת בה פגיעה קשה, ויש בה משום הפרה של האיזון המדובר".
לדברי קאופן, עבור אותם פליטים העובדים מדובר בחיסכון משמעותי. "כל נקודת זיכוי שווה מעל 250 שקל. אדם עם אשרת עבודה, עובד זר או תושב, מקבל אוטומטית 2.25 נקודות זכות, כלומר מראש הם לא משלמים מעל ל-500 שקלים בחודש. אחר-כך יש תוספות של נקודת זיכוי כמעט לכל דבר, לאישה, להורים לילדים, ועוד. מכך יוצא שרוב האנשים לא משלמים מאות שקלים לרשות המסים, ויש כאלה שמגיעים למס אפס בעקבות נקודות הזיכוי, בטח אלה שמרוויחים שכר מינימום. רק הפליטים לא זכאים להטבה הזאת, על-פי גישת רשות המסים".
לדברי קאופמן, בפניות שהגיעו ל"קו לעובד" דובר על מאות אלפי שקלים שהמדינה דורשת. "המעסיקים של העובדים שפנו אלינו, קיבלו מכתב ממס הכנסה שהם צריכים להחזיר עשרות אלפי שקלים ואפילו מאות אלפי שקלים. למשל, אדם שעבד 4 שנים אצל מעסיק מסוים, צריך להחזיר 10,000 שקל; עובדת אחרת שהגיעה אלינו נדרשה להחזיר 15 אלף שקל".
- מן הסתם לעובדים האלה אין את הסכומים הנדרשים מהם.
"בגלל דרישת רשות המסים מנכים להם את הסכומים האלה ישירות מהמשכורת. פתאום הם מקבלים משכורת מאוד מאוד נמוכה, והם לא הבינו למה, אז הם פנו אלינו".
"בין הכיסאות"
בתגובה למכתב ששלחה לרשות המסים, קיבלה קאופמן מכתב ממנהל תחום בכיר במחלקת שומה-פרט ברשות המסים, פואד ג'ודום, שמסר כי כל מקרה שהיא הפנתה אליהם ייבדק לגופו, אך בפועל התייחסה תשובתו להיטל שמוטל על מעסיקי הפליטים.
"ההגדרה של עובד זר כוללת גם שוהים בלתי חוקיים ופליטים, שכן ברור שהם אינם תושבי ישראל ואינם אזרחים ישראלים", כתב, וציין: "לפיכך, במקרה המתואר במכתבך קיימת חובת תשלום היטל".
לדברי קאופמן, "התשובה של מס הכנסה בהתחלה הייתה מאוד מתחמקת. הם בכלל התייחסו למס מעסיקים, אבל אחר-כך קיבלתי תשובה שהם פועלים כדין, ולא הסכימו לתת נקודות זיכוי. לצערי, כרגע מס הכנסה עומד על שלו. ומה שקורה בפועל הוא שלמרות שאזרח זר זכאי לנקודות זכות שהוא שווה ועובד כדין בישראל, כל הנושא של מבקשי המקלט נופל בין הכיסאות, כי מצד אחד אין להם אשרת עבודה, אבל מצד שני בג"ץ אפשר להם לעבוד, אז הם באיזשהו לימבו. אז עושים פה איזשהו כפל מבצעים על גבם של מבקשי המקלט.
"כרגע הפתרון של המדינה למה שהיא מכנה 'בעיית המסתננים' הוא מתקן הכליאה חולות, אבל המתקן הזה הוא ל-1,000 איש, ויש פה 50 אלף איש שימשיכו לעבוד, לפי פסיקת בג"ץ, והמדינה תמשיך להרוויח על גבם פעמיים".
רשות המסים: "קבלת נקודות זיכוי מותנית באישור שהייה"
מרשות המסים נמסר בתגובה לאופן מיסוי העסקתם של מבקשי מקלט בישראל ואי-מתן נקודות זיכוי למבקשי המקלט, בדומה לאלה הניתנות לעובדים זרים, כי "החוק מעניק 2.25 נקודות זיכוי לתושב חוץ זכאי, כהגדרתו בכללים. הזכאות מותנית בשהייה כדין בישראל וכן באישור העסקה כדין. על מנת שמבקש מקלט יקבל את נקודות הזיכוי, עליו להמציא אישור שהייה וכן אישור העסקה.
"עובד זר הינו יחיד שאינו תושב ישראל ואינו אזרח ישראלי. מבקשי מקלט אינם תושבי ישראל, שכן מרכז חייהם אינו בישראל. ברור שמבקשי מקלט אינם אזרחים ישראלים. כל מי שמעסיק עובד אשר נכנס להגדרת עובד זר, חייב בתשלום היטל בגינו. שיעור ההיטל משתנה בהתאם לענף בו מועסק העובד, והוא חל אך ורק על המעסיק".