להפקיע את הנשיאות מהח"כיםכללי הממשל התאגידי קובעים שחברה המבצעת עסקה עם "בעל עניין" - יהיה זה בעל השליטה בתאגיד או חברה-בת - צריכה לעבור תהליכי אישור מיוחדים. עסקת בעלי עניין היא עסקה חשודה מלכתחילה, בכך שהיא מעניקה טובת הנאה למי שאינו ראוי לכך, באופן הפוגע באינטרסים הלגיטימיים של בעלי המניות.
הציבור הישראלי הוא בעל המניות של מוסד הנשיאות בישראל. התאגיד הזה, שהוקם במקור כגוף למטרות סימבוליות וייצוגיות בלבד ("חברה לתועלת הציבור"), הפך מאז לפוליטיקאים מזדקנים לקרדום לחצוב בו חיים שלווים ונוחים על חשבון תקציב המדינה, בסטייל מעין מלוכני נוסח ישראל; וגם כר פורה לעבירות מין, במקרה שלמקום מצליח להשתחל עבריין מין סדרתי לקדנציה של 7 שנים.
ככל שיש לבעלי המניות (תושבי ישראל) עניין בשימור התאגיד, עליהם לאכוף על חברי הדירקטוריון כללי ממשל תאגידי.
למרבה הצער, הדירקטוריון כולל מספר מנופח של 120 דירקטורים, שבנוסף לכל הצרות, תפקודם בנוגע לתאגיד סובל מ-3 בעיות חריפות: האחת - הם נוהגים לפעול ככל העולה על רוחם, בלי קשר ממשי לרצון שולחיהם; השנייה - קשה מאוד להחליפם, כי חלון ההזדמנויות נפתח רק אחת ל-4 שנים, וגם אם הם מוחלפים, הדירקטורים החדשים מאמצים עד מהרה את אותם דפוסי התנהגות; והשלישית - זה שנים רבות הם נוהגים לפעול בניגוד לכללי ממשל תאגידי בסיסיים, וכורתים עסקאות עם בעלי עניין - הם עצמם.
פעם אחר פעם מצביעים חברי הכנסת לטובת אחד משלהם לתפקיד נשיא המדינה, וידיהם אינן רועדות כשהם מטילים את הפתק. הם גם מסרבים לבטל את חסמי הכניסה, שיאפשרו למועמדים נוספים להתמודד על הנשיאות, בדמות 10 חתימות של חברי כנסת כאקט של תמיכה מקדמית. מבחינתם, מאגר המועמדים הפוטנציאליים לתפקיד נשיא מדינת ישראל כולל 120 מועמדים בלבד, ובין הדרישות ההכרחיות לתפקיד, חייב להופיע ותק בכהונה פרלמנטרית.
הפרסונות המתמנות לתפקיד מעצבות אותו וממלאות אותו בתוכן. כשמאגר המועמדים הפוטנציאלי לתפקיד כולל פוליטיקאים בלבד, הטווח הרעיוני שבו אפשר היה למלא את התפקיד תוכן מוגבל מלכתחילה.
אין לכך סיבה של ממש. בישראל חיים נשים וגברים רבים, בעלי הישגים ראויים, בולטים בתחומם, וגם בעלי אישיות משכמם ומעלה. סופרים, משוררים, שחקנים, זמרים, אמנים, פילוסופים ואנשי רוח, תעשיינים, מדענים וחוקרים, ורבים אחרים.
לציבור הישראלי, בעלי המניות של מוסד הנשיאות, יש אינטרס ממשי במינוי אחד מאלה לתפקיד הרם. אלא שתפקיד נשיא המדינה מוחזק שבוי בידי בעלי האינטרסים מהדירקטוריון.
זוכה פרס נובל לכימיה, פרופ' דן שכטמן, הודיע על כוונתו להתמודד על הנשיאות. במציאות הישראלית ההזויה, סיכוייו להתמנות לתפקיד נמוכים לפי שעה אפילו יותר מאלה של חברת הכנסת לשעבר דליה איציק.
זכותו של הציבור הישראלי היא שנשיאו יהיה אדם עם שאר-רוח, מורם מעם, הראוי באמת לתואר "האזרח מספר אחת".
הגיע הזמן לקבוע שבדומה להגרלות מפעל הפיס, גם ההתמודדות על נשיאות המדינה אסורה על חברי הכנסת ועל בני משפחותיהם.
