גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מניית פנדורה שווה 6.8 מיליארד דולר; מה צופן העתיד?

האם חברת המדיה שהביאה לעולם שירות מוזיקה חדשני, המתאים שירים לטעמו האישי של כל גולש, תצליח להגיע לפסי רווחיות או שמא תביא בשורות רעות למשקיעיה?

במיתולוגיה היוונית פרי יצירתו של זאוס, פנדורה, היא האישה הראשונה על פני כדור הארץ אשר ניחנה ביצר סקרנות רב. הודות לתכונה זו, פנדורה פתחה כד (לימים תיבה) שקיבלה ובכך שחררה בשורות רעות לעולם.

בשוק ההון של ימינו, פנדורה (Pandora Media) היא חברת שירותי המוזיקה המובילה בארה"ב, עם למעלה מ-200 מיליון משתמשים. מקור ההשראה לשם החברה, אגב, הוא מן הסתם אותה דמות מיתולוגית, שמעבר ליופי ולסקרנות ניחנה גם בכישרון מוסיקלי ייחודי.

מאז הנפקתה ביוני 2011, מנייתה של פנדורה יותר מהכפילה את שוויה, לערך של 6.8 מיליארד דולר כיום. מתחילת השנה היא רשמה זינוק מרשים של יותר מ-30%, שהופך אותה לאחת המניות החמות ביותר בוול סטריט (מקום שני מתוך 1,000 החברות הגדולות בארה"ב). כעת נשאלת השאלה - האם המודל העסקי של פנדורה יעמוד בציפיות הגבוהות, או שמא ייכשל ובכך תיפתח התיבה שתשחרר בשורות רעות למשקיעים.

מוזיקה מדעית

על מנת להבין את ייחודיות שירות המוזיקה של פנדורה עלינו לחזור בזמן יותר מעשור אחורה. בינואר 2000 החל פרויקט "מיפוי הגנום המוזיקלי", שמטרתו הייתה להפריד כל שיר למאות פרמטרים שונים, כך שניתן יהיה לבנות אלגוריתם חכם שינתב שירים בהתאם לפרופיל האישי של כל מאזין וזאת על בסיס צירופים מוזיקליים דומים.

בתום חמש שנות עבודה אינטנסיביות על הפרויקט, שכלל בחינה מעמיקה של 400,000 שירים, עלה לרשת אתר פנדורה; זה מאפשר למשתמשיו ליצור לעצמם מעין תחנת רדיו עצמאית, המנגנת שירים בהתאם לטעמו האישי של הגולש, על בסיס אותו אלגוריתם חכם.

השירות ניתן בשתי דרכים עיקריות: בחינם, תמורת צפייה בפרסומות במעבר בין השירים; ובתשלום שנתי, שמאפשר השמעת מוזיקה ללא פרסומות. כ-3 מיליון משתמשים בלבד הם מנויים, כך שעיקר ההכנסות של פנדורה (88%), מקורו מפרסום מקוון.

מנגד, מבנה ההוצאות הישירות של פנדורה מתחלק לשלושה: עלות הזרמת המוזיקה למשתמשים (Streaming), עלות תפעול השרתים; ותשלום תמלוגים עבור זכויות יוצרים.

בניגוד להצגת תוכן "רגיל" באינטרנט, שעלות הזרמת הנתונים בו היא זולה יחסית, הזרמת מדיה בתצורות וידאו וקול מצריכה משאבים רבים ומעמיסה על שרתי ספקית השירות. לשם השוואה, עלות הזרמת הנתונים הממוצעת, פר יחידת פרסום בגוגל וביאהו, עומדת על 1 מגבייט בלבד; לעומת יותר מ-20 מגבייט בפנדורה.

בנוסף, פנדורה סובלת מנחיתות תפעולית ביחס למתחרותיה הגדולות בתחום הפרסום המקוון. אלה נהנות מיתרון לגודל ומשילוב של מגוון רחב של מקורות פרסום, כך שההוצאה השולית שלהן בעבור יחידת פרסום נמוכה באופן משמעותי מזו של פנדורה.

כספקית שירותי מוזיקה רובצת על פנדורה עלות ישירה נוספת, שאינה נכללת בסל ההוצאות של מתחרותיה הפועלות דרך מנועי חיפוש. אלו הם התמלוגים, שהיא נדרשת להעביר לאמנים ולחברות ההפצה השונות תמורת השירים שהיא משדרת למשתמשים. זוהי העלות הישירה הכבדה ביותר של פנדורה, המהווה 63% מסך הכנסותיה מפרסום.

עתיד לוט בערפל

למעשה, מבנה ההוצאות התפעוליות הנוכחי של פנדורה יוצר מצב אבסורדי, שבו ככל שכמות המשתמשים בשירותי החברה גדלה, כך הולך ומתעצם הבור בתזרים המזומנים שלה. מכאן שהמודל העסקי הקיים אינו בר-קיימא, ופנדורה חייבת לשנותו בהקדם - לפני שתגיע לנקודת האל-חזור.

על בעיותיה של פנדורה בהווה מתווספים מספר אתגרים עסקיים, שעמם היא תיאלץ להתמודד בשנים הקרובות: הראשון שבהם הוא העלייה הצפויה בתמלוגים בגין זכויות יוצרים. בשנת 2015 תידרש פנדורה לחדש את הסכמיה עם תעשיית המוזיקה, וככל הנראה תעריפיה אף יעלו מעבר לאלו הנוכחיים. ראיה לכוחה של התעשייה ניתן לקבל בהצלחותיה בעבר להכשיל מהלכים של הפחתת תמלוגים בקונגרס.

אתגר נוסף לחברה נובע מהתגברות התחרות בתחום שירותי המוזיקה המקוונים, מכיוונן של ענקיות טכנולוגיה דוגמת אמזון, גוגל ואפל. אסטרטגיות הפעולה שלהן בתחום מגוונות וכוללות אמצעים כגון הצעת חבילות "באנדל" (לדוגמא: iTunes Radio ו-iTunes Match של אפל) בעלות שנתית נמוכה. איום זה מסכן את מובילותה של פנדורה בשוק זה, אולם בד בבד מהווה הזדמנות למשקיעים, שכן ייתכן שאחת הענקיות תבקש לרכוש אותה על מנת להגדיל חשיפה בתחום שירותי המוזיקה.

אתגר עיקרי נוסף של פנדורה נובע מהתמורה המרכזית שחווה העולם הדיגיטלי בשנים האחרונות. המעבר מגלישה במחשבים נייחים וניידים לטלפונים חכמים בא לידי ביטוי בירידה בהכנסה פר משתמש, לאור העובדה כי שטח הפרסום במובייל מוגבל (מסך קטן יותר). בנוסף, אופן הפרסום הנהוג במכשירים ניידים מייקר את עלויות התפעול לספקי התוכן.

לסיכום, פנדורה היא דוגמה קלאסית לחברה שיצרה לעצמה מובילות שוק הודות לחדשנות יוצאת דופן, וביצועי מנייתה בשנים האחרונות משקפים היטב את הציפיות הגבוהות של משקיעיה. אולם כעת, כשבאמתחתה מאות מיליוני משתמשים, עליה לבצע שינוי אסטרטגי במודל העסקי שיאפשר לה להתחיל להרוויח מהשירות הייחודי שהיא מספקת. אחרת, הסיפור המיתולוגי של "תיבת פנדורה" עלול להגשים עצמו גם במקרה שלה ושל המשקיעים במנייתה.

*** הכותב הוא סמנכ"ל פיתוח עסקי וחינוך פיננסי בפסגות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ני"ע

ההכנסות צומחות

עוד כתבות

מירן פחמן / צילום: טרלן בן אבי

איזה משרדים שיגרו הכי הרבה פיינליסטים לתחרות הפרסום גרנות?

תחרות גרנות חושפת את מפת הפיינליסטים עם הובלה למנצ’, ליאו ברנט ובלאנקו ● וגם: יניב סנה מצטרף כשותף בחברת OMD , הנציגה הישראלית של תאגיד הפרסום הגדול בעולם, אומניקום ● אירועים ומינויים

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

מאז הודעת המיזוג: מניות מטריקס ומג'יק השאירו אבק למדד ת"א 125

בעלי המניות יצביעו השבוע על המיזוג שייצר חברת ענק בשווי 3.5 מיליארד דולר ● לידר: "השווי המצרפי ממקם את השתיים במקום השמיני בין חברות ה־IT הציבוריות בארה"ב, ובמקום השלישי באירופה"

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האסטרטג הוותיק בוול סטריט שמשנה כיוון לגבי "שבע המופלאות"

הבורסה בתל אביב צפויה להיפתח במגמה מעורבת ● הנשיא טראמפ אישר לאנבידיה  למכור שבבי AI לסין תחת תנאים מסוימים ● מניות אוריון וסוגת זכו לקבלת פנים חיובית ביום המסחר הראשון שלהן ● השקל הפך החודש למטבע החזק בעולם מול הדולר ● וגם: האסטרטג הוותיק בוול סטריט שממליץ לצמצם אחזקות במניות "שבע המופלאות" ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

אלקטרה זכתה במכרז להקמת מערך מס הגודש בגוש דן

הפרויקט נועד לעודד מעבר לתחבורה ציבורית ולצמצם את עומסי התנועה בכניסה לתל אביב ובצירים המרכזיים ● הטמעת מס הגודש בישראל צפויה להניב לקופת המדינה 1.3 מיליארד שקל מדי שנה, ומיועדת למימון פרויקטים של תחבורה ציבורית, כולל פרויקט המטרו

עמוס לוזון / צילום: יוסי כהן

"מחיר המניה ברח להם, אז מצאנו פשרה": עמוס לוזון מגלה איך נראו מאחורי הקלעים של המו"מ עם מנורה מבטחים

עמוס לוזון הפך השקעה של 10 מיליון שקל למיליארד וכעת חברת הביטוח הפכה לבעלת עניין בקבוצת הנדל"ן שלו ● "לא רציתי להכניס משקיעים לפני שהחברה שווה 1.5 מיליארד שקל. איך שהגיע השווי הזה קיבלתי טלפון. מחיר המניה 'ברח' להם, אז עשינו פשרה"

מתחם הנרקיס, בית שמש - הדמיה / צילום: קסם הדמיות

אושר פרויקט פינוי־בינוי מבין הגדולים בארץ: 3,500 יחידות דיור חדשות בבית שמש

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז ירושלים אישרה את פרויקט הפינוי-בינוי הגדול ביותר בתולדות העיר בית שמש ● יוקמו כ־3,500 דירות חדשות, לצד מוסדות חינוך ותשתיות ציבוריות משודרגות ● המודל שאושר מאפשר לדיירים לעבור ישירות לדירות החדשות במגרש החלוץ, ללא מעבר ביניים

משטרת ישראל מפתחת מערכת אכיפה מתקדמת / צילום: Shutterstock, trekandshoot

המדינה מקצה עשרות מיליונים למערכות למדידת מהירות. איך זה יעבוד?

המשטרה יצאה במכרז למצלמות חדשות שמודדות מהירות לאורך מקטעי כביש שלמים, כך שלא יתאפשר להאט לפני שמגיעים אליהן ● כ–80% מהאכיפה בכבישי ישראל היא ידנית ורק כ־20% דיגיטלית, ההפך משאר מדינות ה–OECD ● עלות הפרויקט: 14.4 מיליון שקל

פיוניר / צילום: Shutterstock, Primakov

חברת פיוניר מפטרת כ-4% מהעובדים בישראל

מספר העובדים בישראל עומד על כאלף איש, והפיטורים יכללו עשרות עובדים ● המהלך מתרחש במקביל לשינוי ארגוני רחב שמעביר את החברה לעבר מבנה עבודה "רזה" בסגנון סטארט-אפ

רו''ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

השינוי בתקנון לשכת רואי החשבון שמעורר סערה בקרב החברים

נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, מבקש לבטל את ההגבלה הקיימת על מספר הקדנציות בהן מכהן נשיא לשכת רואי החשבון ● נכון להיום, על פי תקנון הלשכה, כהונת נשיא לשכת רואי החשבון מוגבלת לשתי קדנציות בלבד ● המתנגדים למהלך: "מה שנשיא לא עשה בשתי קדנציות הוא כבר לא יעשה. השלטון משחית"

ראש עיריית רעננה, חיים ברוידא / צילום: יחצ - רפי דלויה -

"רעננה אינה תפאורה לפריימריז בליכוד": פוצץ אירוע חתימת הסכם הגג בעיר

טקס החתימה הופסק לאחר שראש עיריית רעננה חיים ברוידא סירב שיו"ר הליכוד וסגנה בעיר ישתתפו, ואילו שר הבינוי והשיכון חיים כץ התעקש על נוכחותם ● לפי ההסכם, המדינה צפויה להשקיע 1.75 מיליארד שקל להקמת שכונה חדשה

עמוס לוזון / צילום: איל יצהר

זו חברת הביטוח שתהפוך לשותפה בקבוצה של עמוס לוזון לאחר שתרכוש מניות ב-110 מיליון שקל

מנורה מבטחים רוכשת בשני שלבים מניות בקבוצת לוזון ותחזיק ב-6.9% מהונה ● היא תצטרף לבית ההשקעות מור, שבאמצעות הגמל וקרנות הנאמנות, כבר מחזיק ב-12% ממניות החברה שפועלת בתחום הבנייה למגורים בישראל ובפולין, מתן אשראי ואנרגיה ● מניית לוזון זינקה ב-46% מתחילת השנה

האחים שלומי (מימין) ויוסי אמיר, בעלי שופרסל / צילום: יונתן בלום

שופרסל עושה מתיחת פנים לזרוע הנדל"ן וממתגת אותה מחדש

שופרסל מאחדת את נכסי הנדל”ן תחת המותג LARO, ומבססת את הזרוע כמרכיב צמיחה מרכזי עם נכסים בשווי כ־5 מיליארד שקל ● במהלך זה החברה האריכה בעשור את חוזה השכירות עם סיסקו, ומקדמת שורה של פרויקטים ברחבי הארץ, זאת במקום מהלך הפיצול וההנפקה שבוטל

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

מובילאיי מפטרת כ-200 עובדים, הרוב מישראל

החברה מפטרת כ-5% מכח האדם שלה, רוב המפוטרים יהיו בישראל, ויגיעו מחלקים שונים בחברה ● מובילאיי: "החברה תפעל לתמוך בעובדים המושפעים ובמקביל תמשיך לגייס למשרות הנדרשות למימוש תוכניותיה ארוכות הטווח"

בינה מלאכותית / צילום: צילום מסך מתוך הצ'אט

איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם

מחקר בדק 150 אלף תשובות שסיפקו מערכות בינה מלאכותית, ומשרטט תמונה מפורטת של מקורות המידע שמהם שואבים הצ’אטים את התוכן שהם מציגים למשתמש ● למרבה ההפתעה, הממצאים מצביעים על כך שהמקורות הדומיננטיים אינם בהכרח מאגרי ידע מוסדיים או כלי תקשורת גדולים

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

שנת שיא לדיפנס טק הישראלי: מיליארד דולר זרמו לסטארט־אפים בתחום

הדיפנס טק הישראלי רושם שנת פריצה יוצאת דופן: גיוסי ענק, מיזוגים ורכישות בהיקף שעולה על זה שנרשם בכל השנים האחרונות גם יחד ● מעורבות מפא"ת במבחני שטח ובחיבור ללקוחות זרים תרמה להאצה, בזמן שביקושי הענק בעולם משכו עוד ועוד כסף זר לשוק המקומי ● האם המומנטום יימשך גם לאחר הפסקת האש?

פערי שכר / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop

ישראל במקום הרביעי מהסוף: פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים

הדוח, שנערך על ידי ד"ר אלינה רוזנפלד, מראה כי בקרב שכירים ושכירות בעלי תואר ראשון בגילאי 64-25 המועסקים במשרה מלאה, הפערים בשכר מגיעים ל-36% ● בעוד מדינות ה-OECD הצליחו לצמצם פערים והגיעו לממוצע של 11.4% בין השכר החציוני לגברים ונשים, ישראל דרכה במקום ונותרה עם פער של 20.8% לפי חישוב הארגון, לנתוני 2022

באירופה מעריכים: המועד שבו ישראל תתקוף באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מקורות דיפלומטיים באירופה מעריכים שישראל תתקוף במהלך שנה הבאה באיראן, הכותרות בגרמניה עסקו בביקור הקנצלר בישראל, ולבנון מנסים לתכנן את היום אחרי סיום המנדט של יוניפי"ל ● כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצר, שאטרסטוק

הפערים בנתונים ומי משלם הכי הרבה: 3 גרפים על שיטת המיסוי בישראל

מחקר חדש של רשות המסים חושף פערים ביחס לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכל הנוגע להכנסות לפי עשירונים ● ממה נובעים הפערים, איזה עשירון נושא ברוב נטל המס ומי מצליח "להתחמק" ממנו?

מקרון לצד נשיא סין שי ג'ינפינג, בביקור בבייג'ינג השבוע / צילום: ap, Adek Berry

"ההלם הסיני": אירופה מתמודדת עם חזית חדשה

המכסים של טראמפ דחפו את סין להסיט סחורה מאמריקה לאירופה, שהפכה לאחד מיעדי היצוא העיקריים שלה ● התוצאה: לחץ הולך ומעמיק על התעשייה האירופית ● בזמן שפריז דורשת מכסים וברלין חוששת מפגיעה ביצוא, סין רושמת לראשונה עודף סחר של יותר מטריליון דולר

הבורסה בהונג קונג / צילום: Shutterstock, Daniel Fung

לאחר הירידות בוול סטריט: מגמה שלילית באסיה

בורסת הונג קונג נופלת בכ-1.4% ● הנשיא טראמפ אישר לאנבידיה למכור שבבי AI לסין תחת תנאים מסוימים ● מחירי הנפט יורדים על רקע המגעים המתמשכים לסיום מלחמת רוסיה־אוקראינה ● הביטקוין יורד שוב מתחת לרף ה-90 אלף דולר