גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מניית פנדורה שווה 6.8 מיליארד דולר; מה צופן העתיד?

האם חברת המדיה שהביאה לעולם שירות מוזיקה חדשני, המתאים שירים לטעמו האישי של כל גולש, תצליח להגיע לפסי רווחיות או שמא תביא בשורות רעות למשקיעיה?

במיתולוגיה היוונית פרי יצירתו של זאוס, פנדורה, היא האישה הראשונה על פני כדור הארץ אשר ניחנה ביצר סקרנות רב. הודות לתכונה זו, פנדורה פתחה כד (לימים תיבה) שקיבלה ובכך שחררה בשורות רעות לעולם.

בשוק ההון של ימינו, פנדורה (Pandora Media) היא חברת שירותי המוזיקה המובילה בארה"ב, עם למעלה מ-200 מיליון משתמשים. מקור ההשראה לשם החברה, אגב, הוא מן הסתם אותה דמות מיתולוגית, שמעבר ליופי ולסקרנות ניחנה גם בכישרון מוסיקלי ייחודי.

מאז הנפקתה ביוני 2011, מנייתה של פנדורה יותר מהכפילה את שוויה, לערך של 6.8 מיליארד דולר כיום. מתחילת השנה היא רשמה זינוק מרשים של יותר מ-30%, שהופך אותה לאחת המניות החמות ביותר בוול סטריט (מקום שני מתוך 1,000 החברות הגדולות בארה"ב). כעת נשאלת השאלה - האם המודל העסקי של פנדורה יעמוד בציפיות הגבוהות, או שמא ייכשל ובכך תיפתח התיבה שתשחרר בשורות רעות למשקיעים.

מוזיקה מדעית

על מנת להבין את ייחודיות שירות המוזיקה של פנדורה עלינו לחזור בזמן יותר מעשור אחורה. בינואר 2000 החל פרויקט "מיפוי הגנום המוזיקלי", שמטרתו הייתה להפריד כל שיר למאות פרמטרים שונים, כך שניתן יהיה לבנות אלגוריתם חכם שינתב שירים בהתאם לפרופיל האישי של כל מאזין וזאת על בסיס צירופים מוזיקליים דומים.

בתום חמש שנות עבודה אינטנסיביות על הפרויקט, שכלל בחינה מעמיקה של 400,000 שירים, עלה לרשת אתר פנדורה; זה מאפשר למשתמשיו ליצור לעצמם מעין תחנת רדיו עצמאית, המנגנת שירים בהתאם לטעמו האישי של הגולש, על בסיס אותו אלגוריתם חכם.

השירות ניתן בשתי דרכים עיקריות: בחינם, תמורת צפייה בפרסומות במעבר בין השירים; ובתשלום שנתי, שמאפשר השמעת מוזיקה ללא פרסומות. כ-3 מיליון משתמשים בלבד הם מנויים, כך שעיקר ההכנסות של פנדורה (88%), מקורו מפרסום מקוון.

מנגד, מבנה ההוצאות הישירות של פנדורה מתחלק לשלושה: עלות הזרמת המוזיקה למשתמשים (Streaming), עלות תפעול השרתים; ותשלום תמלוגים עבור זכויות יוצרים.

בניגוד להצגת תוכן "רגיל" באינטרנט, שעלות הזרמת הנתונים בו היא זולה יחסית, הזרמת מדיה בתצורות וידאו וקול מצריכה משאבים רבים ומעמיסה על שרתי ספקית השירות. לשם השוואה, עלות הזרמת הנתונים הממוצעת, פר יחידת פרסום בגוגל וביאהו, עומדת על 1 מגבייט בלבד; לעומת יותר מ-20 מגבייט בפנדורה.

בנוסף, פנדורה סובלת מנחיתות תפעולית ביחס למתחרותיה הגדולות בתחום הפרסום המקוון. אלה נהנות מיתרון לגודל ומשילוב של מגוון רחב של מקורות פרסום, כך שההוצאה השולית שלהן בעבור יחידת פרסום נמוכה באופן משמעותי מזו של פנדורה.

כספקית שירותי מוזיקה רובצת על פנדורה עלות ישירה נוספת, שאינה נכללת בסל ההוצאות של מתחרותיה הפועלות דרך מנועי חיפוש. אלו הם התמלוגים, שהיא נדרשת להעביר לאמנים ולחברות ההפצה השונות תמורת השירים שהיא משדרת למשתמשים. זוהי העלות הישירה הכבדה ביותר של פנדורה, המהווה 63% מסך הכנסותיה מפרסום.

עתיד לוט בערפל

למעשה, מבנה ההוצאות התפעוליות הנוכחי של פנדורה יוצר מצב אבסורדי, שבו ככל שכמות המשתמשים בשירותי החברה גדלה, כך הולך ומתעצם הבור בתזרים המזומנים שלה. מכאן שהמודל העסקי הקיים אינו בר-קיימא, ופנדורה חייבת לשנותו בהקדם - לפני שתגיע לנקודת האל-חזור.

על בעיותיה של פנדורה בהווה מתווספים מספר אתגרים עסקיים, שעמם היא תיאלץ להתמודד בשנים הקרובות: הראשון שבהם הוא העלייה הצפויה בתמלוגים בגין זכויות יוצרים. בשנת 2015 תידרש פנדורה לחדש את הסכמיה עם תעשיית המוזיקה, וככל הנראה תעריפיה אף יעלו מעבר לאלו הנוכחיים. ראיה לכוחה של התעשייה ניתן לקבל בהצלחותיה בעבר להכשיל מהלכים של הפחתת תמלוגים בקונגרס.

אתגר נוסף לחברה נובע מהתגברות התחרות בתחום שירותי המוזיקה המקוונים, מכיוונן של ענקיות טכנולוגיה דוגמת אמזון, גוגל ואפל. אסטרטגיות הפעולה שלהן בתחום מגוונות וכוללות אמצעים כגון הצעת חבילות "באנדל" (לדוגמא: iTunes Radio ו-iTunes Match של אפל) בעלות שנתית נמוכה. איום זה מסכן את מובילותה של פנדורה בשוק זה, אולם בד בבד מהווה הזדמנות למשקיעים, שכן ייתכן שאחת הענקיות תבקש לרכוש אותה על מנת להגדיל חשיפה בתחום שירותי המוזיקה.

אתגר עיקרי נוסף של פנדורה נובע מהתמורה המרכזית שחווה העולם הדיגיטלי בשנים האחרונות. המעבר מגלישה במחשבים נייחים וניידים לטלפונים חכמים בא לידי ביטוי בירידה בהכנסה פר משתמש, לאור העובדה כי שטח הפרסום במובייל מוגבל (מסך קטן יותר). בנוסף, אופן הפרסום הנהוג במכשירים ניידים מייקר את עלויות התפעול לספקי התוכן.

לסיכום, פנדורה היא דוגמה קלאסית לחברה שיצרה לעצמה מובילות שוק הודות לחדשנות יוצאת דופן, וביצועי מנייתה בשנים האחרונות משקפים היטב את הציפיות הגבוהות של משקיעיה. אולם כעת, כשבאמתחתה מאות מיליוני משתמשים, עליה לבצע שינוי אסטרטגי במודל העסקי שיאפשר לה להתחיל להרוויח מהשירות הייחודי שהיא מספקת. אחרת, הסיפור המיתולוגי של "תיבת פנדורה" עלול להגשים עצמו גם במקרה שלה ושל המשקיעים במנייתה.

*** הכותב הוא סמנכ"ל פיתוח עסקי וחינוך פיננסי בפסגות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ני"ע

ההכנסות צומחות

עוד כתבות

השגרה החדשה של צו 8 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

המדרון החלקלק של צו 8: כך הפך גיוס החירום לשגרה שצה"ל התאהב בה

שנתיים אחרי 7 באוקטובר, צו 8 כבר מזמן אינו כלי חירום אלא מנגנון הגיוס היחיד של צה"ל ● ההישענות עליו יצרה שגרה יקרה, לא מפוקחת ולעיתים גם מנוצלת לרעה, עם סבבים מתמשכים ופערים גדלים בין החוק למציאות ● ניסיון החקיקה להסדרת המילואים נפל והצבא השלים עם הסיטואציה שנוחה לו, בעוד שבאוצר מזהירים: מיליארדי שקלים מתבזבזים

סכום שיא שעבר ליורשים המיליארדרים / צילום: Shutterstock

"משימור הון להעצמת הדור הבא": הטרנד החדש של המיליארדרים

מנהלת ההון הגלובלית, UBS, פרסמה היום (ה') את דוח המיליארדרים שלה לשנת 2025, שמצביע על עלייה של 8.8% במספר האולטרה-עשירים בעולם ● מלבד אלו שיצרו את הונם בעצמם, 91 יורשים הפכו למיליארדרים כאשר ירשו סכום שיא של 297.8 מיליארד דולר ● ומה קורה בישראל?

''משתפים הכל וכל היום''. חייל צה''ל בשטח / צילום: AP- Lefteris Pitarakis

לוחות זמנים, תנועות כוחות ותיעודים מהשטח: צה"ל התמכר לוואטסאפ, וזה כל מה שחמאס צריך

בעוד צה"ל אוסף מקצינים כלי רכב סיניים ומגביל שימוש במכשירי אנדרואיד, דווקא וואטסאפ הפכה לזירה העיקרית להעברת מידע רגיש, בלי נהלים או בקרה ● מומחי סייבר ומודיעין מבהירים ש"הסודות הגדולים לא מעניינים את האויב כמו מידע טקטי חי" ● נראה שלא למדנו כלום מהאזהרות החוזרות ונשנות

הריסות בניינים בצפון רצועת עזה / צילום: ap, Leo Correa

החשש בחמאס מהצעד של ישראל - וההנחיה: "להתרחק מהמזגן"

למרות הפסקת האש: המדינה מונעת כניסת כתבים זרים לעזה ● טראמפ מתכנן להודיע על הקמת גוף שלטוני חדש בעזה ● בכיר אמריקאי: נכריז עד חג המולד, המשוואה: צה"ל יוצא מעזה, חמאס יוצא מהשלטון ● לשכת רה"מ: משלחת יצאה לקהיר במטרה להביא להשבה מיידית של החלל החטוף האחרון ● עדכונים שוטפים

''לולו - קיבוצטריה''. מפלט לנפש ולבטן / צילום: אסף קרלה

המסעדה הגלילית שמוכיחה שאיטליה יכולה להיות גם בקיבוץ

ב"לולו - קיבוצטריה" שבקיבוץ עמיר יש קסם מצטבר וכובש. מהמיקום, דרך העיצוב החם ועד לאוכל המנחם - זו פשוט מסעדה נהדרת

קיארה פראני בתצוגת אופנה עם עורך ווג הבריטי אדוארד אנינפול ועורכת ווג המיתולוגית אנה וינטור. תעשייה של אישה אחת / צילום: Reuters, Moda Milano/IPA/Sipa USA

אם-כל-המשפיעניות עלולה להיכנס לכלא על הטעיית צרכנים. איך יגיב הענף?

קיארה פראני הפכה את השילוב בין תוכן, אופנה ויזמות דיגיטלית למודל עסקי מצליח ● ואז הגיעו טענות להונאה מחמירה מצידה, שגררו קנס של יותר ממיליון אירו וכעת גם הליך פלילי שעלול לגרור עונש מאסר ● גם בישראל ניצבות משפיעניות במרכזה של ביקורת ציבורית

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

נשיא העליון במתקפה חסרת תקדים על לוין: "פוגע בציבור"

נשיא בית המשפט העליון השתתף בכנס בחיפה והזהיר מפני ההתנהלותו של יריב לוין ● "המתקפה על מערכת המשפט נמשכת במלוא עוזה", האשים עמית ● הוא התייחס ל"חרם" מצד שר המשפטים ואמר: "אני הושטתי לו יד, הוא מפרק את מה שנבנה פה בעשרות שנים" ● שר המשפטים השיב: "אני מפרק את מבצר השקר שאתה יושב בו" ● אהרן ברק הזהיר מפני דיקטטורה: "ראש הממשלה ישלוט לבדו במדינה, אנחנו נתינים"

Rapidos. בחנוכה ייפתח הסניף החמישי בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב / צילום: אסף לוי

"חווית אוכל לקהל הישראלי": המסעדה המקסיקנית שהופכת לרשת

קבוצת BBB הופכת את מסעדת Rapidos לרשת; הסניף החמישי ייפתח בהיכל מנורה מבטחים ● חברת הגיימינג הישראלית זכתה בפרס הכסף בתחרות נחשקת ● ומי נכח בכנס הדיקרטוריות בהייטק? ● אירועים ומינויים

זום גלובלי / צילום: Reuters

ענקית הקמעונאות נגד טראמפ, והמחאה שעצרה תקציב מדינה

לאחר הפגנות סוערות, ממשלת בולגריה נסוגה מתוכנית התקציב ל־2026 ● באוסטרליה נערכים לאסור על בני נוער שימוש ברשתות החברתיות, ומטא נוקטת בצעד ראשון ● והאם דרום וצפון קוריאה בדרך לאירוע תקדימי? ● זום גלובלי, מדור חדש

תחנות כוח / צילום: באדיבות החברה

שלוש תחנות כוח קיבלו אישורים לבנייה, למה חלקן עדיין תקועות?

מנהל התכנון הפיק היתר בנייה לתחנת הכוח "קסם", שצפויה לקום ליד גוש דן ● בנוסף ניתן אישור למתן היתר להרחבת "דוראד" באשקלון, אך זו נמצאת בקשיים משפטיים וסכסוך עמוק בין השותפים ● גם השדה הסולארי "דימונה דרום" קיבל אישור למתן היתר, וצפוי להפוך לשדה הסולארי הגדול בישראל

פרידה עבאס-יוסף / צילום: ענבל מרמרי

"החברות המונפקות הן קטנות יחסית ועם גישה מוגבלת למימון": מנהלת מחלקת הנדל"ן ברשות ני"ע בראיון

ראש תחום נדל"ן ברשות ניירות ערך, פרידה עבאס־יוסף, מתארת כיצד מחנק המימון, המינוף הגבוה והעלאת הריבית הובילו לשנת שיא בהנפקות, ומבהירה כי הרשות תתעקש על גילוי מלא של המצב הפיננסי של החברות וצפויה אף להחמיר את ההנחיות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

למה מניית ארית התרסקה אחרי שהודיעה על הנפקת החברה הבת?

מניית ארית תעשיות צללה בבורסה בכמעט 20% לאחר ההחלטה להנפיק לציבור את החברה הבת רשף ● ארית מציעה להנפיק את רשף בשווי נמוך משמעותית מהשווי של חברת ההחזקות עצמה, בניגוד למקובל בשוק ● אנליסט מסביר: "השוק התאים את התמחור לכזה של חברת החזקות"

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הצעת התיווך של המל"ל: תקציב הביטחון יעמוד על 118 מיליארד שקל?

במסגרת הדיונים הקדחתניים שמתקיימים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, לגלובס נודע כי המל"ל הציע שתקציב הביטחון יעמוד ב-2026 על 118 מיליארד שקל ● הדרישות של מערכת הביטחון עומדות על 144 מיליארד שקל, בעוד האוצר מכוון לאזור ה-90 מיליארד ● האם הצדדים יצליחו להתפשר?

גל תורן בקמפיין בנק לאומי / צילום: צילום מסך יוטיוב

למרות שלא היו השבוע כלל באוויר, גל תורן מוביל את בנק לאומי לפרסומת האהובה ביותר

הפרסומת הזכורה ביותר גם השבוע שייכת לבנק דיסקונט, לאומי מתמקם שני בזכירות - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגדולה ביותר שייכת לחברת התעופה אל על, עם כ–2.7 מיליון שקל, אך היא נותרת מחוץ למדד

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

"ההזדמנויות עלולות לרדת לטמיון": תחזית פסימית למזרח התיכון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: עיתונאי הוושינגטון פוסט מזהיר שההזדמנויות לשינוי אחרי המלחמה עלולות להיעלם, ההתנחלויות באיו"ש מביאות לעקירת פלסטינים, ומיקרוסופט מסתבכת בגלל ישראל באירלנד ● כותרות העיתונים בעולם

אבי לוי, יו''ר להב אל.אר / צילום: יח''צ

כשהוא קנה את השליטה בחברת ההחזקות, היא הייתה שווה בקושי 100 מיליון שקל. היום היא שווה מיליארדים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● כשהוא שולט בחברת הנדל"ן והקמעונאות להב אל.אר, הנסחרת בשווי של כ־2 מיליארד שקל, אבי לוי מביט אחורה ללא זעם על הפרידה מענקית הקניונים מליסרון שניהל: "אני אוהב את ליאורה עופר כמו אחות" ● הוא מספר על תוכניות ההתרחבות עם דלק ישראל ועל הניסיון שלא צלח להשתלטות על שופרסל, ומחמיא לאחים אמיר: "אני מוריד את הכובע בפניהם, לא חושב שהיינו מסוגלים לעשות יותר מזה"

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; הדיווח שהקפיץ את מניית מטא

S&P 500 ונאסד"ק ננעלו בעליות בציפייה לפגישת הפדרל ריזרב בשבוע הבא ● מטא זינקה לאחר דיווחים על צמצום המשאבים המוקצים ליוזמות המטא-וורס של החברה ● תשואת האג"ח בארה"ב התחזקו ● הביטקוין נסחר ביציבות סביב מחיר של 92.4 אלף דולר ● עלייה במחירי הנפט

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בבורסה: ת"א 35 מעל 3,500 נקודות; ארית צנחה בכ-20%

מדד ת"א 35 עלה בכ-1.1% וננעל בשיא חדש, ומדד ת"א 90 איבד 1.1% ● מדד הבנייה נפל ב-1.8% ● ארית תעשיות צנחה אחר שהודיעה שמתכננת להנפיק את החברה הבת ● מחירי הנפט עולים על רקע דשדוש המגעים לסיום מלחמת רוסיה-אוקראינה ● וגם: המניה הקטנה בתחום ה-AI שמכה את השוק, עם עלייה של 180% מתחילת השנה

ליאור דיב / צילום: סייבריזן

הסטארט-אפ של יוצאי סייבריזן מגייס 130 מיליון דולר בסבב A

הגיוס של חברת הסייבר 7AI היה בהובלת אינדקס ונצ'רס ובהשתתפות זרוע ההשקעות של בלקסטון לצד משקיעים נוספים ● החברה פועלת בתחום של סוכני בינה מלאכותית המשמשים לאבטחת ארגונים