אפילו זקני פיאט לא זוכרים מתי מצב עסקי הרכב של החברה באירופה היה כה עגום. המיתון המתמשך באירופה ובאיטליה בפרט הביא את פיאט-אירופה להפסד תפעולי מצטבר של כ-2 מיליארד אירו מאז 2011, שמהם נשרפו כ-300 מיליון אירו בשלושת הרבעונים הראשונים של 2013.
אמנם הרווחים הנאים של קרייזלר, שאותה רכשה פיאט במחיר מציאה, מאפשרים לפיאט להמשיך ולצוף. אבל עד (ואם) שהיא תצליח לראות את פירות ההשקעה בדגמים האירופיים שהיא מפתחת יחד עם קרייזלר, נאלצת החברה להתמקד בהרחבת סדרת הפיאט 500, שהיא נקודת האור היחידה בהיצע הדגמים שלה באירופה.
הפונטו, אחד הסמלים הנצחיים של פיאט, תרד מהבמה בקרוב ותוחלף בפיאט 500 בעלת חמש דלתות, שתיוצר בפולין במקום באיטליה. בהמשך 2014 יושק גם רכב פנאי/שטח חדש עם עיצוב של פיאט 500 ומכללים של קרייזלר. בין לבין מנסה החברה להחדיר לשוק את הפיאט 500L - מובילת נוסעים קומפקטית, שהקשר היחיד בינה לבין סדרת ה-500 המקורית הוא בעיצוב ובשם.
בכל הנוגע לעיצוב החיצוני, נראה שתרגיל המיתוג של הרכב הוכתר בהצלחה. בניגוד לרוב המיניוואנים, שנצמדים לעיצוב קופסה/תיבה תכליתי ונטול מעוף, השכילה פיאט להעניק לנציגה שלה בפלח עיצוב צעיר ורענן עם יציבה רחבה על הכביש, חרטום מדורג בעל פנסים גדולים בנוסח פיאט 500 המקורית, פרופיל צדי מעניין עם הרבה משטחי זכוכית ופנסים עגולים וחצופים מאחור.
למכונית אין אמנם מראה הרטרו הנוסטלגי של הפיאט 500 האמיתית, אבל כשמשלבים את העיצוב הרענן עם חישוקים ספורטיביים נאים וגג בגוון שונה משל שאר הרכב, קל לחשוב שמדובר ברכב פנאי אופנתי ולא במיניוואן שאורכו 4.15 מ' בלבד (בגרסת ה-5 מקומות). על כבישי ישראל הפכה מכונית ההדגמה שלנו למוקד התעניינות ציבורי ועממי.
הכניסה לתא הנוסעים מגלה מרחב פנימי מפתיע עבור רכב שקצר בכמעט 30 ס"מ מזה של משפחתית ממוצעת. המושבים הקדמיים מציעים שפע של מרחב לכתפיים ולראש ושלושה מבוגרים יכולים להתמקם מאחור בנינוחות ולמתוח את רגליהם קדימה מבלי להיתקל במכשולים.
לתחושה המרווחת תורמים בסיס גלגלים באורך מכובד של 2.62 מ', גג גבוה במיוחד, חלונות פנורמיים, תנוחת ישיבה גבוהה ושולטת נוסח ג'יפונים ותכנון חכם ומודולרי של החלל הפנימי, שמקטין למינימום את בליטת עמדת הפיקוד לכיוון הנוסעים ומאפשר להסיט את המושבים בשלל תנוחות וזוויות. את החבילה הפרקטית להפליא משלים תא מטען רציני.
עיצוב הפנים של ה-500L מזכיר, למי ששכח, שאיטליה היא עדיין מעצמה של עיצוב תעשייתי. במבט ראשון משטחי הדיפון המבריקים שמגיעים בצבעים פסטליים נראים ילדותיים, אבל צריך לזכור, שעיצוב צבעוני-מבריק היה אחד הטרנדים החמים והיוקרתיים בתערוכת הריהוט הבינלאומית של מילאנו בשנה שעברה. לוח המחוונים עצמו משלב שלל צגים אלקטרוניים עם מחוונים אנלוגיים בוהקים. הוא לא הכי ידידותי לשימוש, וחומרי הדיפון זולים, אבל בהחלט נראה אופנתי. כנ"ל לגבי המתגים הבשרניים שמפעילים את מערכות המשנה.
את השוס האמיתי מצאנו בתוך מחזיק הכוסות מאחור. מדובר במכונת אספרסו איטלקית מקצועית בעיצוב דמוי תרמוס, שתוכננה במיוחד עבור הרכב הזה בשיתוף עם חברת לוואצה. צריך רק לשים את הקפסולה למעלה, למלא מים מינרליים ולקבל אספרסו איטלקי אמיתי, קצר ועצבני, עם רעמת קצף, תוך כדי זחילה בפקקים. חיפשנו ברז גראפה סמוי אבל לא מצאנו. אולי יהיה במודל 2015.
השילוב של מרכב קומפקטי, בסיס גלגלים ארוך ורוחב מכובד מעניק ל-500L התנהגות כביש מפתיעה. למרות הגובה הנכבד שומרת המכונית על יציבות מפתיעה בפניות הדוקות, ובשילוב עם היגוי קל אך מדויק, היא נעימה לנהיגה נמרצת. אין לה יומרות ספורטיביות, אבל היא לא גורמת לנהג להרגיש כאילו הוא נוהג במסחרית או במיניוואן. השיוט על הכביש המהיר נינוח מאוד ואילו ספיגת הזעזועים טובה ברוב תנאי השטח, למעט על רמפות האטה עירוניות, שגורמות למתלים לחבוט במרכב.
כראוי ליצרנית איטלקית גאה, פיאט מסרבת בעקשנות להיכנע לטרנד האוטומטי של המתחרות ולא טורחת לפתח או לרכוש תיבות אוטומטיות "אמיתיות" עבור הדגמים הקומפקטיים שלה. לפיכך, הגרסה האוטומטית היחידה של הפיאט 500L מצוידת בתיבת הילוכים רובוטית בשילוב עם מנוע טורבו-דיזל בנפח 1.3 ליטר - שני מרכיבים שדי בכל אחד מהם לבדו כדי להניס את הלקוח הישראלי הטיפוסי מאולם המכירות.
הדיזל הקטן מייצר 85 כ"ס, אבל גם מומנט נאה של 20 קג"מ בסל"ד נמוך. אחרי שמתגברים על הזינוק הראשוני המהוסס והעצל, מגלים שהוא מספק דחף מכובד, צולח עליות תלולות בקצב סביר ומשייט בשלווה רבה במהירויות של 130 קמ"ש פלוס. התיבה הרובוטית מקבלת את הציון "נסבל" ותו-לא. היא מפגינה את כל הסימפטומים המוכרים של תיבות מהזן הזה, כולל העברות לא חלקות בהאצה אגרסיבית, נקישות ושיהוקים. מי שיסגל את סגנון הנהיגה הנכון יוכל לחיות עם התיבה הזו בשלום, אבל רוב הנהגים האוטומטיים עצלנים מכדי לסגל לעצמם סגנון נהיגה חדש.
את הגלולה הרובוטית ממתיקה צריכת דלק פנטסטית: כ-25 קילומטרים לליטר בממוצע מוצהר וקרוב ל-18 קילומטרים לליטר בתנאי נהיגה אמיתיים. בקיצור, מכונית ששונאת תחנות דלק.
דגם הדיזל האוטומטי מגיע ארצה עם תג מחיר של 145 אלף שקל, שמוציא אותו מחוץ לסקאלה. אבל דגם הבנזין הידני, שעולה 115 אלף שקל, הוא אלטרנטיבה רצינית למשפחות צעירות ושוחרות עיצוב. הפיאט 500L היא מיקרוקוסמוס של התרבות האיטלקית: לא מושלמת, מרגיזה לעתים, אבל עושה הכול עם כל כך הרבה אסתטיקה וקסם אישי, עד שאי אפשר שלא להתאהב בה. וחוץ מזה, אין לנו אפילו מילה אחת רעה להגיד על מכונית שמגיעה עם מכונת אספרסו מובנית.
חלק מהמתחרות
סיטרואן C3 פיקאסו
ב-130 אלף שקל מציעה סיטרואן את גרסת הטורבו-דיזל האוטומטית של C3 פיקאסו. כמו פיאט, הפיקאסו קומפקטית מבחוץ עם גג גבוה ומרחב פנימי נדיב. המנוע 1.6 ליטר טורבו דיזל עם 92 כ"ס ותיבת ההילוכים רובוטית. צריכת הדלק נמוכה אפילו מזו של הפיאט.
רנו קאנגו 2014
הדור האחרון של הרנו קאנגו, שנחת בארץ בינואר, צועד לכיוון הרבה יותר אופנתי: חרטום אלגנטי נוסח רנו קליאו ועיצוב פנים מפנק בדגם הנוסעים המהודר. הטורבו-דיזל מגיע עם תיבה ידנית, ושוחרי האוטומט ימצאו מבוקשם בדגם ה-1.6 ליטר בנזין, ב-132 אלף ש'.
קיה סול 2014
באמצע הדרך בין ג'יפון לוואן אופנתי ניצב הדור החדש של ה-SOUL, שייצא לשוק בקרוב. העיצוב סופר-אופנתי, תנוחת הישיבה גבוהה ויש הרבה מרחב. עם מנוע דיזל חזק (128 כ"ס) ותיבה אוטומטית אמיתית, מחירו 137 אלף שקל.