האנליסט נוריאל רוביני מודאג ממה שהוא רואה בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס. בראיון שהעניק לאתר Business Insider, הכלכלן המוערך מציין כי הבעיות הפוליטיות שמתעוררות בעולם, כמו גם העלייה באי שוויון, מסכנות את הכלכלה העולמית.
רוביני אמר כי אחד הדברים שעמדו השנה במרכז בדאבוס הוא המתיחות העולה בין סין ויפן. "אנשים מתחילים לעשות השוואות ל-1914: יש כוח עולה שעומד מול כוח קיים, ובעבר זה הוביל למלחמה", הוא אמר. "כמובן שזה לא בלתי נמנע, אבל גם הצד היפני וגם הצד הסיני הביעו הצהרות לוחמניות. אז אני מקווה שדיפלומטיה תצליח, אבל זה בהחלט אחד הסיפורים הגדולים".
רוביני התייחס לצרות בשווקים המתפתחים, ואמר כי "הייתי בפאנל בנוגע לשווקים המתפתחים, ואמרתי שאני חושב שמה שקרה בשנה שעברה יכול לחזור על עצמו גם השנה. מצד אחד, עדיין יש חששות בנוגע להאטה הכלכלית בסין. יש חששות בנוגע לכמה מהר הפד יצמצם את הרכישות ויעלה את שיעורי הריבית. מחירי הסחורות יורדים, מדינות רבות לא ביצעו רפורמות מבניות ולרבות מהן יש איזו שבריריות. ויש עכשיו חוסר ודאות פוליטית, כאשר ב'חמש המדינות השבירות' יש בחירות: הודו, אינדונזיה, טורקיה, ברזיל ודרום אפריקה. יש גם חוסר ודאות פוליטית במדינות כמו אוקראינה, ארגנטינה, תאילנד, וזה משפיע על השווקים.
"מה שקרה השבוע זה סוג של מיני סערה מושלמת, עם ה-PMI הסיני שירד ל-50 נקודות, ארגנטינה שנותנת למטבע שלה חופש, רעשים פוליטיים מאוקראינה, טורקיה ותאילנד".
מה קובעי המדיניות צריכים לעשות במבט קדימה?
"צריכה להיות להם מדיניות שתחזיר צמיחה חזקה יותר. יש סיכון שאם אנשים יהיו יותר מדי זמן ללא עבודה הם יאבדו את ההכשרה שלהם, ואני חושב שלא עשינו מספיק בכל הקשור להגברת הביקושים על ידי שימוש במדיניות מוניטרית ופיסקלית מתאימה, או אפילו בהקלה של אשראי.
"אני חושב שהנושאים לטווח הארוך שכל גורואי הטכנולוגיה כאן מתרגשים לגביהם - חדשנות ב-IT, אנרגיה, ביוטק, טכנולוגיות ייצור חדשות וכו' - הבעיה עם כל החידושים הגדולים האלה היא שהם נוטים להיות מוטי יכולות והתוצאה שלהם היא חסכון במקומות עבודה. יש לנו בעיה מבנית עם יצירת משרות, אז אני הייתי חושב על לשנות את המיסוי של עבודה מול הון, ועל איך אנחנו משקיעים במערכות חינוך טובות יותר, בתי ספר מקצועיים והקטנת מס הכנסה על מנת להגדיל את הדרישה לעבודה. אחרת יהיה מעגל הרסני של יצירה מעטה של משרות, עלייה ברווחים ובתמ"ג, חלוקה של זה ממי שמרוויח למי שחוסך, מה שמקטין עוד יותר את הדרישה הכוללת. כך ששוויון גם היה נושא מרכזי.
"נמצאים כאן לא רק ה-1% העליון, אלא ה-0.01% העליון. כך שבין טכנולוגיה, גלובליזציה, מסחר, אפקט הסופרסטארים של המנצח-לוקח-הכל, אי השוויון נמצא בעלייה. זה לא רק נושא מוסרי אלא גם נושא של מעט מדי צריכה, מעט מדי חסכון, מה שרע לצמיחה הגלובלית. זה הופך למעגל הרסני. זה קצת כמו הרעיון המרקסיסטי שאם הרווחים גדלים בחוסר פרופורציה למשכורות, לא תהיה מספיק צריכה, ואז הקפיטליזם יהרוס את עצמו. אני חושב שהרעיון הזה של קארל מרקס שימושי היום כמו לפני 100 שנה".