לא פחות מ-50 ראשי רשויות מתוך 70 רשויות במגזר הערבי התחלפו בבחירות המוניציפליות האחרונות - תחלופה של כ-70% לעומת כ-30% בדרך כלל. 17 נבחרים חדשים אמנם כיהנו בעבר כראשי רשויות, אולם עדיין זה שיעור גבוה של אנשים חסרי ניסיון שמתחילים את דרכם בסבך הפוליטיקה המקומית, וזאת ברשויות שרובן במצב כלכלי רעוע ובגירעונות עצומים.
מה עומד מאחורי השיעור הגבוה הזה? "עיקר התחלופה היא בגלל הכוח המסיבי של החמולות ביישובים הקטנים והבינוניים. יש מגמה כלל ישראלית שבה המפלגות הגדולות הן פחות רלוונטיות בזירה המוניציפלית, ואז יש ואקום פוליטי, וברשויות הערביות החמולות נכנסות לזה. יותר מ-90% מהמועמדים הם נציגים של חמולות", אומרת ג'ידא רינאוי-זועבי, מנכ"לית מרכז אינג'אז לקידום מקצועי של הרשויות המקומיות הערביות.
לדבריה, "זה לא אומר שהם לא צעירים או לא אקדמאים או לא יכולים להוביל תהליכים - אבל הטיקט הפוליטי שלהם היה חמולתי". באינג'אז עובדים עם הרשויות הערביות כדי לקדם בהן נושאים כמו ניהול פיננסי, בניית תוכניות אסטרטגיות ועבודה מול משרדי ממשלה, ועתה החליטו לצאת בתוכנית חניכה מסודרת לראשי הערים החדשים, "שנועדה להקנות ידע מעשי להתמודדות עם בעיות ונושאים דחופים העומדים על סדר היום של הרשויות בחברה הערבית", אומרים באינג'אז.
"ראשי רשויות שישתתפו בקורס יקיימו סדרת מפגשים לאורך השנה הראשונה ויזכו לליווי הסגל האקדמי הרלוונטי באוניברסיטת ת"א (המכון למדיניות ציבורית, בי"ס לחינוך, חוגים לכלכלה, עבודה סוציאלית, גיאוגרפיה ועוד). מומחי האקדמיה יעמדו לרשות כל נבחר כדי לסייע בהחלטות אסטרטגיות במגוון נושאים, מתכנון ובנייה ועד חינוך ותעסוקה".
התכנית הינה פרי יוזמת המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב בראשות שר הפנים לשעבר אופיר פינס, ומרכז אינג'אז, והיא מתוקצבת בכחצי מיליון שקל על ידי שורה של קרנות, וכן על ידי הרשות לפיתוח כלכלי של מגזרי מיעוטים במשרד ראש הממשלה ומרכז השלטון המקומי.
פינס מציע עוד הסבר לתחלופה הגדולה ברשויות הערביות: "93% מהרשויות נמצאות תחת תוכניות הבראה ו-96% מהרשויות העניות מגיעות מהחברה הערבית. התושבים במצב סוציו אקונומי נמוך, והרשויות סובלות מהכנסות עצמאיות נמוכות ומתלות כמעט מוחלטת בממשלה. כתוצאה מכל אלה, קיימת שם אי שביעות רצון רבה מאיכות השלטון המקומי, המתבטאת בתחלופה גבוהה של ראשי רשויות".
רינאוי-זועבי: "כולם מדברים על מיזמים כלכליים ופיתוח, וזה חשוב, וטוב שסוף סוף המדינה מתחילה לדבר על זה גם בהקשר של הרשויות הערביות, אבל צעד ראשוני ותנאי הכרחי זה להתנהל פיננסית נכון, לתכנן אסטרטגית. עשינו פיילוט לפני כשנה בכפר קרע בנושא ניהול פיננסי ועיריית אום אל פאחם היא דוגמה טובה, שם הצליחו להקים חברה כלכלית - היחידה בינתיים בכל המגזר הערבי - שתעסוק במיזמים של מסחר זעיר, וגם בשיווק של שכונות חדשות בתוך היישוב".
- יש ביקוש לליווי?
"כן, אבל זה לא פתוח לכולם אלא למי שמוכן להתחייב לליווי אינטנסיבי לשנה ומשהו. אנחנו מחפשים אנשים שיהיו מוכנים להפעיל חוקי עזר, לגבות ארנונה, זה דורש מחויבות אמיתית, אחרת הכול יקרוס ויחזור אחורה".
"למהנדס אין כלים"
- אילו כלים אתם רוצים לתת לראשי הרשויות החדשים?
"אנחנו מעלים את הסוגיות החשובות: למשל הרפורמה בחוק הבנייה והתכנון. אפילו אם היא לא תעבור במלואה, כל ועדות התכנון המקומיות יקבלו בעקבות הרפורמה יותר סמכויות. זה אומר שלרשות המקומית צריכים להיות כלים מקצועיים, גם למהנדס וגם למועצה. זה כמעט לא קיים היום".
- לאן אתם רוצים להגיע?
"הגישה שלנו אומרת שהמשבר המתמשך ברשויות הערביות ידוע לכל, אבל אנחנו מאמינים ששעת ההתבכיינות נגמרה. אם ראשי רשויות מתחילים לדבר כקבוצה מול משרדי הממשלה, מביאים תביעות ספציפיות ונתונים, ובצורה פרו אקטיבית מתחילים לשאת ולתת מול הממשלה - אז דברים יתחילו לזוז".
- מה עם הארנונה? הרי זה אחד הנושאים שעולים שוב ושוב בהקשר של שלטון החמולה.
"לנושא הארנונה יש שני פנים. כלפי המדינה, הרי רוב ההכנסה המניבה מארנונה היא לא ממגורים אלא מאזורי תעשייה ותעסוקה - שלא קיימים בכלל במגזר הערבי, וצריכים להקים אותם. הצד השני הוא העניין הפנים קהילתי, ואנחנו מצפים מראשי הרשויות לגבות ארנונה בצורה שקופה עם הנחות שהן לפי הסטנדרטים הקבועים".
- מי הן הרשויות החזקות כיום?
"יש כמה שהסטנדרטים בהן כבר עלו, ומה שמאפיין אותן זה כמה דברים: מרכיב אחד זה ראש רשות מנהיג ומחויב, ולפחות שניים מתוך שלושת האנשים שלצדו (מהנדס, גזבר ומנכ"ל) הם מקצועיים והוא נותן להם חופש מקצועי. מרכיב שני זה היישוב עצמו. אם יש בו תרבות תוססת של NGO (ארגונים לא ממשלתיים), רמת אקדמאים טובה, צעירים או נשים רבות יותר שמעורבות בשיח המוניציפלי - זה בפוטנציאל יישוב שיכול להוביל. בין אלה כפר קאסם, בקעה, תמרה, ח'ורה שבנגב ועוד כמה".
- זה קשור גם לקירבה למרכז?
"לא. בחברה הערבית המרכז הוא בנצרת והפריפריה סביב לה".
- מה החזון לקדנציה הקרובה?
"חמש שנים זה לא הרבה - רק להכין תוכנית מתאר במגזר הערבי לוקח 15 שנה. אני רוצה לראות התחלה של שת"פ אזורי בין שלושה-ארבעה יישובים בתחבורה ציבורית, או על תאגיד משותף שיוזם מיזמים. בוואדי ערה יש פוטנציאל אדיר לעשות זאת, בסובב נצרת וגם בכפר קאסם ובסביבה. הגיע הזמן שיישובים ערבים יתחילו לחשוב יחד איך להיטיב עם האוכלוסייה שלהם".